רשות התחרות: "עוד לא פיצחנו את שוק המזון, נחשוב מחוץ לקופסא"
"שוק המזון הוא משהו שעוד לא לגמרי פיצחנו אותו, אני חושבת שצריך לעשות חשיבה חדשה לגביו", כך לדברי עו"ד מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות - בכנס השנתי בדיני תחרות שארגנה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
עוד הוסיפה הממונה כי "בכל הקשור ליוקר המחיה, אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא ואם יש משהו שעוד לא עשינו ואנחנו צריכים לעשות אותו אז כן לעשות אותו. מצד שני, אנחנו לא צריכים 'להתחלק על השכל'. אנחנו כן צריכים להיות מקצועיים, להיות מבוססים, להבין מה קורה בעולם ולא לעשות שטויות."
את הדברים אמרה כהן על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שהראה כי האינפלציה במדינת ישראל עומדת על 3.1% בהשוואה לחודש ינואר הקודם ומעל לטווח היעד אותו קבע בנק ישראל טרום פרוץ משבר הקורונה.
בעקבות המדד אמר כבר בנק ישראל במהלך החלטת הריבית האחרונה שלו כי לא יעלה את הריבית מעל השער הנוכחי - 0.1%, אם כי כן אותת שיעלה אותה בחודשים הקרובים. הבנק לא יקדים את העלאת הריבית בארה"ב, ובינתיים ממתין להעלאת הריבית הצפויה שם בחודש מרץ. בבנק אומרים שלא צפויה בישראל "התפרצות אינפלציונית" אבל בבנק מסמנים את הכיוון: "בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית".
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המחירים כזכור משקלל בתוכו את עליות המחירים במוצרי צריכה רבים כמו הריהוט והציוד לבית (שם עלו המחירים ב-0.7%), תחבורה (שם עלו המחירים ב-0.5%), הלבשה והנעלה (שם ירדו המחירים ב-5%), תרבות ובידור (שם ירדו המחירים ב-0.9%) וגם מחירי המזון - לצורך השוואה מחירי הפירות והירקות הטריים שעלה ב-2.1%.
בכל הקשור לתפקיד רשות התחרות אמרה עו"ד כהן כי "אנחנו רשות מקצועית ונשאר רשות מקצועית. אנחנו נאכוף רק על בסיס מקצועי וראייתי. למשל, בסוגיות של אכיפה נגד מונופולים, נבצע ניתוח כלכלי לפני שאנחנו עושים משהו".
כהן הדגישה בדבריה את החשיבות של רשות התחרות, בעיקר בתחום ההרתעה. "העובדה שאנחנו רואים את הנעשה בשווקים, בטח לגבי עבירות פליליות אבל גם לגבי עסקאות ולגבי הסדרים כובלים, יש השפעה דרמטית על יוקר המחייה. אנחנו צריכים להמשיך לאכוף ואנחנו לא מחכים שההפרות האלה יפלו עלינו מהשמים. אנחנו יודעים שצריך לחפש. בקרטלים ובתיאומים אופקיים אנחנו הבנו שתוכנית החסינות זה לא מה שיעמיד קרטליסטים בתור ליד הדלת כמו שזה קורה בארצות הברית."
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
עוד הוסיפה כי "אין לנו חשש להתמודד עם מונופלים או עם גופים גדולים. אם ישנן ראיות, זה לא משנה מי עומד מולנו. אנחנו רוצים שהאכיפה שלנו תאתגר את הקצוות. באכיפה מול מונופלים זה תמיד יהיה ככה, כי תמיד בעלי עסקים הולכים על הקו הדק שבין תחרות לבין התנהגות אנטי תחרותית. קשה להבחין בדברים האלה ולכן גם אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו."
- 1.נילס 23/02/2022 22:16הגב לתגובה זוכי תופסים אתכם בביצים.. מכסות ורגולציות, יוקר מחיה וחסמי כניסה אבל תמשיכו לחשוב איך לרגלצ כל הזמן זה עובד כל כך טוב!
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
