רשות התחרות: "עוד לא פיצחנו את שוק המזון, נחשוב מחוץ לקופסא"
"שוק המזון הוא משהו שעוד לא לגמרי פיצחנו אותו, אני חושבת שצריך לעשות חשיבה חדשה לגביו", כך לדברי עו"ד מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות - בכנס השנתי בדיני תחרות שארגנה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
עוד הוסיפה הממונה כי "בכל הקשור ליוקר המחיה, אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא ואם יש משהו שעוד לא עשינו ואנחנו צריכים לעשות אותו אז כן לעשות אותו. מצד שני, אנחנו לא צריכים 'להתחלק על השכל'. אנחנו כן צריכים להיות מקצועיים, להיות מבוססים, להבין מה קורה בעולם ולא לעשות שטויות."
את הדברים אמרה כהן על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שהראה כי האינפלציה במדינת ישראל עומדת על 3.1% בהשוואה לחודש ינואר הקודם ומעל לטווח היעד אותו קבע בנק ישראל טרום פרוץ משבר הקורונה.
בעקבות המדד אמר כבר בנק ישראל במהלך החלטת הריבית האחרונה שלו כי לא יעלה את הריבית מעל השער הנוכחי - 0.1%, אם כי כן אותת שיעלה אותה בחודשים הקרובים. הבנק לא יקדים את העלאת הריבית בארה"ב, ובינתיים ממתין להעלאת הריבית הצפויה שם בחודש מרץ. בבנק אומרים שלא צפויה בישראל "התפרצות אינפלציונית" אבל בבנק מסמנים את הכיוון: "בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית".
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המחירים כזכור משקלל בתוכו את עליות המחירים במוצרי צריכה רבים כמו הריהוט והציוד לבית (שם עלו המחירים ב-0.7%), תחבורה (שם עלו המחירים ב-0.5%), הלבשה והנעלה (שם ירדו המחירים ב-5%), תרבות ובידור (שם ירדו המחירים ב-0.9%) וגם מחירי המזון - לצורך השוואה מחירי הפירות והירקות הטריים שעלה ב-2.1%.
בכל הקשור לתפקיד רשות התחרות אמרה עו"ד כהן כי "אנחנו רשות מקצועית ונשאר רשות מקצועית. אנחנו נאכוף רק על בסיס מקצועי וראייתי. למשל, בסוגיות של אכיפה נגד מונופולים, נבצע ניתוח כלכלי לפני שאנחנו עושים משהו".
כהן הדגישה בדבריה את החשיבות של רשות התחרות, בעיקר בתחום ההרתעה. "העובדה שאנחנו רואים את הנעשה בשווקים, בטח לגבי עבירות פליליות אבל גם לגבי עסקאות ולגבי הסדרים כובלים, יש השפעה דרמטית על יוקר המחייה. אנחנו צריכים להמשיך לאכוף ואנחנו לא מחכים שההפרות האלה יפלו עלינו מהשמים. אנחנו יודעים שצריך לחפש. בקרטלים ובתיאומים אופקיים אנחנו הבנו שתוכנית החסינות זה לא מה שיעמיד קרטליסטים בתור ליד הדלת כמו שזה קורה בארצות הברית."
- 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
- גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
עוד הוסיפה כי "אין לנו חשש להתמודד עם מונופלים או עם גופים גדולים. אם ישנן ראיות, זה לא משנה מי עומד מולנו. אנחנו רוצים שהאכיפה שלנו תאתגר את הקצוות. באכיפה מול מונופלים זה תמיד יהיה ככה, כי תמיד בעלי עסקים הולכים על הקו הדק שבין תחרות לבין התנהגות אנטי תחרותית. קשה להבחין בדברים האלה ולכן גם אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו."
- 1.נילס 23/02/2022 22:16הגב לתגובה זוכי תופסים אתכם בביצים.. מכסות ורגולציות, יוקר מחיה וחסמי כניסה אבל תמשיכו לחשוב איך לרגלצ כל הזמן זה עובד כל כך טוב!
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
