סופר קניות
צילום: תמר מצפי

רשות התחרות: "עוד לא פיצחנו את שוק המזון, נחשוב מחוץ לקופסא"

כך אומרת עו"ד מיכל כהן הממונה על התחרות בכנס השנתי בדיני תחרות שהתקיים אתמול בחיפה. לדבריה "אם יש משהו שצריך לעשות, צריך לעשות אותו". כהן נשאה את הדברים על רקע מדד המחירים לצרכן שעלה בינואר 3.1% ביחס לאשתקד 
תומר אמן | (1)

"שוק המזון הוא משהו שעוד לא לגמרי פיצחנו אותו, אני חושבת שצריך לעשות חשיבה חדשה לגביו", כך לדברי  עו"ד מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות - בכנס השנתי בדיני תחרות שארגנה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. 

עוד הוסיפה הממונה כי "בכל הקשור ליוקר המחיה, אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא ואם יש משהו שעוד לא עשינו ואנחנו צריכים לעשות אותו אז כן לעשות אותו. מצד שני, אנחנו לא צריכים 'להתחלק על השכל'. אנחנו כן צריכים להיות מקצועיים, להיות מבוססים, להבין מה קורה בעולם ולא לעשות שטויות."

את הדברים אמרה כהן על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שהראה כי האינפלציה במדינת ישראל עומדת על 3.1% בהשוואה לחודש ינואר הקודם ומעל לטווח היעד אותו קבע בנק ישראל טרום פרוץ משבר הקורונה. 

בעקבות המדד אמר כבר בנק ישראל במהלך החלטת הריבית האחרונה שלו כי לא יעלה את הריבית מעל השער הנוכחי - 0.1%, אם כי כן אותת שיעלה אותה בחודשים הקרובים. הבנק לא יקדים את העלאת הריבית בארה"ב, ובינתיים ממתין להעלאת הריבית הצפויה שם בחודש מרץ. בבנק אומרים שלא צפויה בישראל "התפרצות אינפלציונית" אבל בבנק מסמנים את הכיוון: "בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית".

מדד המחירים כזכור משקלל בתוכו את עליות המחירים במוצרי צריכה רבים כמו הריהוט והציוד לבית (שם עלו המחירים ב-0.7%), תחבורה (שם עלו המחירים ב-0.5%), הלבשה והנעלה (שם ירדו המחירים ב-5%), תרבות ובידור (שם ירדו המחירים ב-0.9%) וגם מחירי המזון - לצורך השוואה מחירי הפירות והירקות הטריים שעלה ב-2.1%. 

בכל הקשור לתפקיד רשות התחרות אמרה עו"ד כהן כי "אנחנו רשות מקצועית ונשאר רשות מקצועית. אנחנו נאכוף רק על בסיס מקצועי וראייתי. למשל, בסוגיות של אכיפה נגד מונופולים, נבצע ניתוח כלכלי לפני שאנחנו עושים משהו".

כהן הדגישה בדבריה את החשיבות של רשות התחרות, בעיקר בתחום ההרתעה. "העובדה שאנחנו רואים את הנעשה בשווקים, בטח לגבי עבירות פליליות אבל גם לגבי עסקאות ולגבי הסדרים כובלים, יש השפעה דרמטית על יוקר המחייה. אנחנו צריכים להמשיך לאכוף ואנחנו לא מחכים שההפרות האלה יפלו עלינו מהשמים. אנחנו יודעים שצריך לחפש. בקרטלים ובתיאומים אופקיים אנחנו הבנו שתוכנית החסינות זה לא מה שיעמיד קרטליסטים בתור ליד הדלת כמו שזה קורה בארצות הברית."

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד הוסיפה כי "אין לנו חשש להתמודד עם מונופלים או עם גופים גדולים. אם ישנן ראיות, זה לא משנה מי עומד מולנו. אנחנו רוצים שהאכיפה שלנו תאתגר את הקצוות. באכיפה מול מונופלים זה תמיד יהיה ככה, כי תמיד בעלי עסקים הולכים על הקו הדק שבין תחרות לבין התנהגות אנטי תחרותית. קשה להבחין בדברים האלה ולכן גם אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נילס 23/02/2022 22:16
    הגב לתגובה זו
    כי תופסים אתכם בביצים.. מכסות ורגולציות, יוקר מחיה וחסמי כניסה אבל תמשיכו לחשוב איך לרגלצ כל הזמן זה עובד כל כך טוב!
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.