סופר קניות
צילום: תמר מצפי

רשות התחרות: "עוד לא פיצחנו את שוק המזון, נחשוב מחוץ לקופסא"

כך אומרת עו"ד מיכל כהן הממונה על התחרות בכנס השנתי בדיני תחרות שהתקיים אתמול בחיפה. לדבריה "אם יש משהו שצריך לעשות, צריך לעשות אותו". כהן נשאה את הדברים על רקע מדד המחירים לצרכן שעלה בינואר 3.1% ביחס לאשתקד 
תומר אמן | (1)

"שוק המזון הוא משהו שעוד לא לגמרי פיצחנו אותו, אני חושבת שצריך לעשות חשיבה חדשה לגביו", כך לדברי  עו"ד מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות - בכנס השנתי בדיני תחרות שארגנה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. 

עוד הוסיפה הממונה כי "בכל הקשור ליוקר המחיה, אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא ואם יש משהו שעוד לא עשינו ואנחנו צריכים לעשות אותו אז כן לעשות אותו. מצד שני, אנחנו לא צריכים 'להתחלק על השכל'. אנחנו כן צריכים להיות מקצועיים, להיות מבוססים, להבין מה קורה בעולם ולא לעשות שטויות."

את הדברים אמרה כהן על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שהראה כי האינפלציה במדינת ישראל עומדת על 3.1% בהשוואה לחודש ינואר הקודם ומעל לטווח היעד אותו קבע בנק ישראל טרום פרוץ משבר הקורונה. 

בעקבות המדד אמר כבר בנק ישראל במהלך החלטת הריבית האחרונה שלו כי לא יעלה את הריבית מעל השער הנוכחי - 0.1%, אם כי כן אותת שיעלה אותה בחודשים הקרובים. הבנק לא יקדים את העלאת הריבית בארה"ב, ובינתיים ממתין להעלאת הריבית הצפויה שם בחודש מרץ. בבנק אומרים שלא צפויה בישראל "התפרצות אינפלציונית" אבל בבנק מסמנים את הכיוון: "בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית".

מדד המחירים כזכור משקלל בתוכו את עליות המחירים במוצרי צריכה רבים כמו הריהוט והציוד לבית (שם עלו המחירים ב-0.7%), תחבורה (שם עלו המחירים ב-0.5%), הלבשה והנעלה (שם ירדו המחירים ב-5%), תרבות ובידור (שם ירדו המחירים ב-0.9%) וגם מחירי המזון - לצורך השוואה מחירי הפירות והירקות הטריים שעלה ב-2.1%. 

בכל הקשור לתפקיד רשות התחרות אמרה עו"ד כהן כי "אנחנו רשות מקצועית ונשאר רשות מקצועית. אנחנו נאכוף רק על בסיס מקצועי וראייתי. למשל, בסוגיות של אכיפה נגד מונופולים, נבצע ניתוח כלכלי לפני שאנחנו עושים משהו".

כהן הדגישה בדבריה את החשיבות של רשות התחרות, בעיקר בתחום ההרתעה. "העובדה שאנחנו רואים את הנעשה בשווקים, בטח לגבי עבירות פליליות אבל גם לגבי עסקאות ולגבי הסדרים כובלים, יש השפעה דרמטית על יוקר המחייה. אנחנו צריכים להמשיך לאכוף ואנחנו לא מחכים שההפרות האלה יפלו עלינו מהשמים. אנחנו יודעים שצריך לחפש. בקרטלים ובתיאומים אופקיים אנחנו הבנו שתוכנית החסינות זה לא מה שיעמיד קרטליסטים בתור ליד הדלת כמו שזה קורה בארצות הברית."

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד הוסיפה כי "אין לנו חשש להתמודד עם מונופלים או עם גופים גדולים. אם ישנן ראיות, זה לא משנה מי עומד מולנו. אנחנו רוצים שהאכיפה שלנו תאתגר את הקצוות. באכיפה מול מונופלים זה תמיד יהיה ככה, כי תמיד בעלי עסקים הולכים על הקו הדק שבין תחרות לבין התנהגות אנטי תחרותית. קשה להבחין בדברים האלה ולכן גם אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נילס 23/02/2022 22:16
    הגב לתגובה זו
    כי תופסים אתכם בביצים.. מכסות ורגולציות, יוקר מחיה וחסמי כניסה אבל תמשיכו לחשוב איך לרגלצ כל הזמן זה עובד כל כך טוב!
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.