נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
צילום: Getty images Israel

אנליסטים מעריכים: פלישה רוסית תקפיץ את מחיר הנפט ל-120 דולר לחבית

דריכות בעולם סביב המשבר בין רוסיה לאוקראינה שעלול להוביל להתייקרות במחירי הנפט בעולם; האסטרטג העצמאי הוותיק דיוויד רוש סבור כי השוק מתייחס לפלישה רוסית לאוקראינה בקלות ראש וכי עשויות להיות לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת
טל אריה | (18)

ברחבי העולם עוקבים בדריכות אחר המתרחש באוקראינה בצל החשש מפלישת רוסיה לשטחה, במה שעלול לגרור רעידת אדמה כלכלית, כתוצאה מהמלחמה באזור. אחד החששות העיקריים בעולם הוא עליית מחיר הנפט שתושפע באופן ישיר מההתלקחות באזור.

הנפט "בוודאי" יגיע ל-120 דולר לחבית והכלכלה העולמית "תשתנה באופן קיצוני" אם רוסיה תפלוש לאוקראינה, העריך האסטרטג העצמאי הוותיק דיוויד רוש. מוסקבה אומנם הכחישה לא פעם, כי היא אינה מתכננת לפלוש לאוקראינה השכנה, אך במקביל העבירה לגבול כ-130 אלף חיילים, טנקים וטילים. הקרמלין דורש מהעולם למנוע מאוקראינה להצטרף לברית הצבאית של נאט"ו, וכן אמר שהוא רוצה שהארגון ייסוג מנוכחותו במזרח אירופה. רוש הגדיר את אי הוודאות לגבי הצעדים הבאים של רוסיה כ"רוח הרפאים בחדר", עם פוטנציאל לשבש באופן מסיבי וחסר שליטה את השווקים בעולם.

חוזי הנפט הגולמי (WTI) נסחרים היום במחיר של כ-90 דולר לחבית, לאחר שרשמו עליות משמעותיות מאז תחילת השנה, אז נסחרו מתחת ל-80 דולר לחבית.

ביום ראשון השבוע הזהיר יועץ הביטחון הלאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, כי פלישת רוסיה לאוקראינה עלולה לבוא בכל יום עכשיו. מעבר להשפעה הפוטנציאלית על מחירי הנפט, רוש חוזה כי לפלישה רוסית לאוקראינה יהיו השלכות כלכליות מרחיקות לכת. הוא הזהיר, כי משתתפים רבים בשוק מזלזלים בהשלכות הפוטנציאליות של משבר רוסיה-אוקראינה.

רוש טען שאם פוטין אכן יעשה "משהו דרמטי באוקראינה", ארה"ב ובעלות בריתה צפויות להטיל סנקציות קשות על רוסיה, ושוקי המניות האירופיים והתחזית לכלכלה העולמית "ישתנו באופן קיצוני". עם זאת, מומחים מעריכים שרוסיה מוכנה להוביל את עצמה למצב של נזק פיננסי ולהתייצב אל מול הסנקציות מהמערב ביציאה למלחמה כוללת על מנת להשיג את יעדיה הפוליטיים באוקראינה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רועה חשבון 11/02/2022 18:01
    הגב לתגובה זו
    וכתוצאה מכך עליות מחירים עצומות: חיטה,בשרירקות,פירות, מזון לבעלי חיים .
  • 12.
    תאום מחירים בחסות התקשורת, מי אמר שדווקא 120 דולרים (ל"ת)
    אלמוג 11/02/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    י"ע 11/02/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    מכל הבחינות :כלכלית ,דיפלומטית ודעת הקהל. לכן מבחינתו שהמשבר ימשך אבל ללא מלחמה שאז יפסיד ההישגים
  • 10.
    ברק 11/02/2022 07:18
    הגב לתגובה זו
    כל מה שקורה שם זה קשקוש שבמצב רגיל כבר היה נפתר, כשיש עלייה במחירי המזון והדלק תמיד הפוליטיקאים מעדיפים מלחמות. זה מטה את דעת הקהל מהבעיות האמיתיות ומאפשר להם להבחר שוב.
  • 9.
    אלי 10/02/2022 23:30
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים מטריפים את העולם עם החוזים על הנפט, ירצו מי שמחזיק חוזה נפט צריך לשלם רק שיקחו אותו ממנו כמו באפריל 20, ואם ירצו הנפט ב120. כל עניינם בכסף ושישרף העולם. לא חושבים לרגע על הפגיע, הקשה במדינות העולם השלישי כשהם מטיסים כת מחירי הסחורות. בסך הכל מדינה פושטת רגל.
  • 8.
    שון 10/02/2022 23:07
    הגב לתגובה זו
    אין פה מתיחות או ניגוד אינטרסים בין רוסיה לאוקרינה!!! הבעיה היא פוטין הדיקטטור המטורף שמסכן את שלום העולם!!!!!
  • 7.
    לא אופטימי 10/02/2022 22:24
    הגב לתגובה זו
    החדשות עוקבות כל היום אחר המתיחות אבל בפועל אף אחד לא יעצור את רוסיה כי אז תיפתח מלחמה נרחבת כך שכנראה המשבר ייגמר כמו כל משבר פשוט ייעלם .43
  • 6.
    בזן סוף סוף תעלה . מ109 ל110 (ל"ת)
    אז 10/02/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מנשה 10/02/2022 19:40
    הגב לתגובה זו
    תהיה אחרונת הדאגות
  • דני 10/02/2022 23:30
    הגב לתגובה זו
    לאוקראינה יש גרענים שמוכר בעולם לא יותר מזה
  • יובל 10/02/2022 21:48
    הגב לתגובה זו
    לאוקראינה אין נשק גרעיני
  • 4.
    לרון 10/02/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    יגיע ל 120$,אולי ל 105$
  • למה לא 104? (ל"ת)
    יש ר אלי 11/02/2022 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 10/02/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    סאדם,הוא לא יפלוש בידעו שכך יסובב את העולם סביב אצבעו,הוא יודע שפלישה תגרום לעולם לסובב אותו,ובכן מה עדיף ?!?!?!
  • 2.
    אלדון שדלסון 10/02/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
    תכה בהם בלי רחמים. רק שדלק תטוס
  • 1.
    אפי 10/02/2022 19:06
    הגב לתגובה זו
    למה אוקראינה חייבת להצטרף לנאטו?הרי זה גורם לה רק נזק.
  • לא חייבת. הם כלי משחק בידי רוסיה/ ארה"ב (ל"ת)
    ביאלעיק 10/02/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
  • לרון 11/02/2022 15:55
    ועכשיו רוצה לחזור לשם,לא כעת אז יהיה משהו אחר בעתיד הלא כ"כ רחוק
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.