הרפורמה לקיצור תהליכים בתעשייה תובא לאישור הממשלה
הצעת ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, לחיזוק התעשייה הישראלית בתחומי התכנון והבנייה תובא לאישור הממשלה בישיבתה השבועית ביום א׳ הקרוב (2/1). במסגרתה, יוקלו הבירוקרטיה והרגולציה בתחומי התכנון והבניה, ו"תקודם ודאות תכנונית לתעשייה בישראל".
ההחלטה היא פרי עבודתה של ועדה בין-משרדית, אותה הובילו משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד ראש הממשלה, יחד עם מינהל התכנון וגורמי מקצוע נוספים. על פי המצב הקיים היום, הליך הקמת מפעל בישראל אורך בין 4-5 שנים והוא נובע מהליך מורכב הכולל אישורים שונים של עשרות גורמים בממשלה וברשות המקומית, זאת לצד איתור קרקע זמינה לתעשייה. במסגרת פעילות הוועדה, נותחו הקשיים העומדים בפני היזמים המעוניינים להקים או לשדרג מפעל: איתור והקצאת קרקע, תכנון סטטוטורי וקבלת היתר בנייה.
ההחלטה כוללת פיילוט, במסגרתו יוקם מרכז רישוי היתרים ראשון מסוגו בצפון הארץ. פעילות המרכז צפויה להפחית את משך הזמן להוצאת היתר בנייה למפעלים חדשים וקיימים בכ-50% מהמצב כיום. במרכז יועסק כח אדם ייעודי, שיוקצה לטובת המהלך ויכלול את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציבות הכבאות ופיקוד העורף, בשיתוף עם הוועדות המקומיות מטעם השלטון המקומי. מדובר במודל ייחודי המביא את כלל גורמי הממשלה והשלטון המקומי לשתף פעולה ולעבוד יחד, באופן ששם את היזם במרכז וחוסך ממנו את ההתרוצצות בין הגורמים השונים, מצמצם עלויות מיותרות, מעניק ודאות ומקצר את לוחות הזמנים. מודל ייחודי זה יעסוק גם בזיהוי חסמים רוחביים בהליך היתר הבנייה לתעשייה, והמלצה לגורמים הרלוונטיים על פתרון החסמים.
מהלך נוסף שיקודם במסגרת הרפורמה הוא קידום תקנות פטור מהיתר בנייה לתעשייה. לצורך השקעה בחדשנות או התאמות ברגולציה, להן נדרשת התעשייה באופן תכוף, להבדיל מבניינים למגורים, יש צורך בייעול התהליך בכדי שהתעשייה תוכל להתאים עצמה בקלות ויעילות למציאות המשתנה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקנות הפטור יקצרו את משך הזמן של הוצאת היתר בנייה למספר עבודות מוגדרות, משנתיים לשלושה חודשים בלבד, ויתנו מענה לכ-30% מהבקשות בתעשייה. התקנות מאפשרות פטור מהליך הוצאת היתר עבור מתקנים שכיחים במפעלים כגון מחסנים, מתקנים טכניים, שטחי תפעול ועוד, ובכך לקצר את משך הזמן להתחלת הבנייה משנתיים לשלושה חודשים בלבד.
על מנת לשמור על האינטרס הציבורי, התקנות קובעות הליך דיווח לוועדה המקומית לפני ואחרי ביצוע, על מנת לוודא את יישום התקנות כראוי. כמו כן, ההליך שם דגש על נושאי בטיחות וסביבה, כך שמחד, ישנה הקלה ברגולציה על התעשייה ומאידך, נשמרת ההקפדה על הבטיחות ואיכות הסביבה.
- 1.מיקי 04/01/2022 07:40הגב לתגובה זוהצהרות שאין להן כיסוי, תראו את ההליך הממושך לאישור בניה או סגירת מרפסת לרשויות אין עניין לקצר תהליכים ף הן פשוט מתפרנסות מזה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
