אורנה ברביבאי
צילום: כנסת

הרפורמה לקיצור תהליכים בתעשייה תובא לאישור הממשלה

ההצעה לחיזוק התעשייה הישראלית בתחומי התכנון והבנייה, שמקדמים ראש הממשלה ושרת הכלכלה והתעשייה, נועדה להקל בתהליכי הבירוקרטיה והרגולציה בסקטור; משך הזמן להקמת מפעל בישראל יקוצר לשנתיים, ויוקם מרכז רישוי היתרים אשר יפחית את זמן הנפקת ההיתרים ב-50%
איתן גרסטנפלד | (1)

הצעת ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, לחיזוק התעשייה הישראלית בתחומי התכנון והבנייה תובא לאישור הממשלה בישיבתה השבועית ביום א׳ הקרוב (2/1). במסגרתה, יוקלו הבירוקרטיה והרגולציה בתחומי התכנון והבניה, ו"תקודם ודאות תכנונית לתעשייה בישראל".

 

ההחלטה היא פרי עבודתה של ועדה בין-משרדית, אותה הובילו משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד ראש הממשלה, יחד עם מינהל התכנון וגורמי מקצוע נוספים. על פי המצב הקיים היום, הליך הקמת מפעל בישראל אורך בין 4-5 שנים והוא נובע מהליך מורכב הכולל אישורים שונים של עשרות גורמים בממשלה וברשות המקומית, זאת לצד איתור קרקע זמינה לתעשייה. במסגרת פעילות הוועדה, נותחו הקשיים העומדים בפני היזמים המעוניינים להקים או לשדרג מפעל: איתור והקצאת קרקע, תכנון סטטוטורי וקבלת היתר בנייה.

 

ההחלטה כוללת פיילוט, במסגרתו יוקם מרכז רישוי היתרים ראשון מסוגו בצפון הארץ. פעילות המרכז צפויה להפחית את משך הזמן להוצאת היתר בנייה למפעלים חדשים וקיימים בכ-50% מהמצב כיום. במרכז יועסק כח אדם ייעודי, שיוקצה לטובת המהלך ויכלול את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציבות הכבאות ופיקוד העורף, בשיתוף עם הוועדות המקומיות מטעם השלטון המקומי. מדובר במודל ייחודי המביא את כלל גורמי הממשלה והשלטון המקומי לשתף פעולה ולעבוד יחד, באופן ששם את היזם במרכז וחוסך ממנו את ההתרוצצות בין הגורמים השונים, מצמצם עלויות מיותרות, מעניק ודאות ומקצר את לוחות הזמנים. מודל ייחודי זה יעסוק גם בזיהוי חסמים רוחביים בהליך היתר הבנייה לתעשייה, והמלצה לגורמים הרלוונטיים על פתרון החסמים.

 

מהלך נוסף שיקודם במסגרת הרפורמה הוא קידום תקנות פטור מהיתר בנייה לתעשייה. לצורך השקעה בחדשנות או התאמות ברגולציה, להן נדרשת התעשייה באופן תכוף, להבדיל מבניינים למגורים, יש צורך בייעול התהליך בכדי שהתעשייה תוכל להתאים עצמה בקלות ויעילות למציאות המשתנה.

 

תקנות הפטור יקצרו את משך הזמן של הוצאת היתר בנייה למספר עבודות מוגדרות, משנתיים לשלושה חודשים בלבד, ויתנו מענה לכ-30% מהבקשות בתעשייה. התקנות מאפשרות פטור מהליך הוצאת היתר עבור מתקנים שכיחים במפעלים כגון מחסנים, מתקנים טכניים, שטחי תפעול ועוד, ובכך לקצר את משך הזמן להתחלת הבנייה משנתיים לשלושה חודשים בלבד.

 

על מנת לשמור על האינטרס הציבורי, התקנות קובעות הליך דיווח לוועדה המקומית לפני ואחרי ביצוע, על מנת לוודא את יישום התקנות כראוי. כמו כן, ההליך שם דגש על נושאי בטיחות וסביבה, כך שמחד, ישנה הקלה ברגולציה על התעשייה ומאידך, נשמרת ההקפדה על הבטיחות ואיכות הסביבה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיקי 04/01/2022 07:40
    הגב לתגובה זו
    הצהרות שאין להן כיסוי, תראו את ההליך הממושך לאישור בניה או סגירת מרפסת לרשויות אין עניין לקצר תהליכים ף הן פשוט מתפרנסות מזה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.