דמי האבטלה ותשלומי החל"ת שנקבעו לעד סוף יוני 2021 היו מתנה נהדרת לציבור וגם למעסיקים. המעסיקים שחררו עובדים בידיעה שהם מקבלים דמי אבטלה-חל"ת וכשהם יצטרכו לחזור לעבודה, הם יחזרו. זה שונה ממצב רגיל שמפטרים עובדים, זה חסך ממעסיקים את הצורך לפטר עובדים ובעיקר חסך את הצורך לגייס שוב עובדים כשהמצב חוזר לנורמה.

לעובדים זה נהדר כי הם מקבלים כספים בלי לעבוד. חלקם התרגל לזה. ואז אחרי חל"ת של שנה הגיע מועד הסיום - סוף יוני 2021. האוצר בראשות אביגדור ליברמן קבע שבני 45 יקבלו הארכה בדמי האבטלה. למה 45? האם בגיל 44 קל למצוא עבודה יותר מאשר גיל 45? השיטה הדיכוטומית והלא רציפה היא טעות קשה, אפשר וצריך היה לתת דמי אבטלה מדורגים בהתאם לגיל. אבל למה להתאמץ? ככה בבת אחת הפלו אוכלוסייה גדולה של אנשים בני 44, 43, 42.

מספר בני 45 ומעלה שקיבלו אבטלה הגיע ל-120 אלף איש, אבל קרוב ל-30 אלף איש כבר לא מקבלים אבטלה או שבקרוב היא תופסק להם וזה למרות שתיאורטית הם היו אמורים לקבל עד אמצע אוקטובר. איך זה קרה?   

על פי המתווה בני 45 ומעלה מקבלים הארכה של 88 יום בקבלת דמי אבטלה. הרציונל היה שמדובר באוכלוסייה פגיעה יחסית ויהיה לה קשה לחזור לשוק העבודה. זו מתנה נהדרת, אבל יש כבר כאלו שמתלוננים - יש מובטלים שניצלו חלק מהזכויות, יש מובטלים שלא מגיע להם את כל ה-88 יום כי לא צברו את כל תקופת האכשרה. יש חוקים ברורים לביטוח לאומי (ומוצדקים), כך שבפועל 30 אלף איש לא יקבלו את כל ה-88 יום שהיו אמורים להביא אותם לדמי אבטלה עד אמצע אוקטובר.

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7