הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
איכות ראייה
צילום: shutterstock

לשמור על הראייה לטובת הקריירה

למרות שליקויי ראייה כבר לא מהווים גורם שעלול לפגוע בהישרדות הפרט, עדיין יש להם השפעה משמעותית על איכות החיים. עם זאת, מסתבר שיש מקצועות בהם ראייה טובה היא הכרח, ופגיעה בראייה עלולה להפוך את בעל המקצוע למוגבל מבחינה מקצועית

תוכן מקודם בשיתוף פייגמארק |
נושאים בכתבה אדומים בדיקת ראייה מקצוע קריירה
במקצועות רבים ראייה טובה היא בסיס לקריירה מוצלחת מעבר לפן האסתטי שמרבים לדבר עליו בהקשר של הסרת המשקפיים וגם הוא משפיע על ההצלחה המקצועית, ישנם מקצועות בהם ראייה טובה היא ממש הכרחית. התחום הידוע ביותר שמצריך ראייה מעולה נוגע לכלל מקצועות התעופה, לרבות טיס, בקרה ופיקוח על טיסות ותנועה אווירית. גם קריירה מבצעית במסגרת כוחות הביטחון, לרבות צה"ל, המוסד והשב"כ, המשטרה ומערך לוחמי האש – מצריכה חדות ראייה מקסימלית כחלק מהכשירות הכללית לשירות. מקצוע נוסף בו ראייה בחדות מעולה מהווה תנאי בסיסי לקריירה הוא התחום הרפואי-כירורגי.   לצד הרופאים המנתחים, גם עובדי הייטק ומתכנתים נדרשים לראייה מצוינת על מנת לתפקד שעות רבות מול המסך, מבלי לסבול מכאבי ראש כרוניים.  בין בעלי המקצועות שנדרשים לראייה חדה ניתן למנות גם צלמים, שפים, מצילים, קבלני בניין ורבים אחרים.      ראייה טובה מהי? ראייה טובה נמדדת לפי שלושה מדדים עיקריים:
  • חדות הראייה מרחוק: יכולתן של העיניים להבחין בפרטים הזעירים ביותר ברזולוציה גבוהה מרחוק, מתבטאת באמצעות שבר שקרוי על שם סנלן, רופא עיניים הולנדי שפיתח בשנת 1862 את התרשים המשמש עד היום לביצוע בדיקות ראייה.
בשבר סנלן, המונה מייצג את המרחק ממנו בוצעה בדיקת הראייה, ואילו המכנה הוא המרחק הממוצע ממנו אנשים בעלי ראייה תקינה יכולים לקרוא את השורה הקטנה ביותר בלוח המספרים והאותיות אותו הצליח הנבדק לקרוא. כך, נבדק בעל חדות ראייה תקינה ('6/6'), יזהה ממרחק 6 מטרים אות שגובהה 8.7 מ"מ, ולעומתו אדם בעל חדות ראייה של 6/12 בלבד, יצליח ממרחק זה להבחין רק באות הכפולה ממנה בגובהה, אשר בעלי ראייה תקינה מסוגלים לזהות ממרחק של 12 מטרים.  
  • חדות הראייה מקרוב: מקובל למדוד את חדות הראייה מקרוב באמצעות לוח ג'ייגר, עליו מופיעים תווים בגדלים שהולכים וקטנים, כשאת תוצאת הבדיקה מציינים בציון J1, J2, J3 וכך הלאה.
ככל שהמספר המופיע לצדה של האות J  קטן – כך הוא מייצג חדות טובה יותר של ראייה מקרוב.
  • רגישות הראייה לניגודיות:  יכולת הראייה לזהות אותיות במצבים בהם מתקיימת ניגודיות פחותה, כפי שקורה בתנאי תאורה ירודים.
בדיקת היכולת הזו מבוססת על לוח שעליו מופיעים תווים שמתבהרים והולכים, כך שהניגודיות ביניהם לבין הרקע הלבן פוחתת.   כיצד ניתן לשמר את איכות הראייה? בראש ובראשונה, חשוב להיות מודעים לגורמי הסיכון העיקריים לפגיעה בראייה, כדוגמת יתר לחץ דם וסוכרת.   אם יש לך או לבני משפחתך סוכרת או יתר לחץ דם, מומלץ לבצע בדיקות ראייה באופן סדיר ותכוף, על מנת לאתר מחלות עיניים בשלבים המוקדמים שלהן, לפני שנגרם נזק.   בכל מקרה, מומלץ לבצע בדיקת ראייה אצל רופא עיניים לפחות אחת לשנה, גם למי שאינו סובל מגורמי סיכון למחלות עיניים.   בנוסף, יש להגן על העיניים מפני קרינת ה-UV  של השמש באמצעות משקפי שמש בעלות מסנן קרינה איכותי ותקני, ובמשקפי מגן בעת עבודה עם כלי ריתוך, כלים חדים ומסוכנים או במהלך אימוני ספורט אתגרי.   לבסוף ראוי גם לציין שהקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון – חשובים אף הם לשימור איכות הראייה.   תרגילים לשיפור הראייה אמנם כמעט ולא קיימות הוכחות מדעיות לכך שתרגילים שונים לשיפור הראייה אכן משיגים את מטרתם, אך ניתן להסתייע בהם כדי להפחית את המתח שנצבר בעיניים בעת עבודה ממושכת ומאומצת מול מסך. לפניכם מספר תרגילי עיניים מומלצים:  
  • תרגיל מיקוד הראייה: שבו בנוחות, הרחיקו את האצבע המורה למרחק של מספר סנטימטרים מהעין והתמקדו בה.
כעת הרחיקו את האצבע בהדרגה מהעין תוך שמירה על מיקוד, לאחר מכן הסיטו את מבטכם לעצם רחוק יותר, ואז התמקדו מחדש באצבע.  
  • תרגיל שינוי טווחי המיקוד של הראייה: שבו בנוחות, החזיקו את האגודל במרחק של כ-10 סנטימטרים מהעין, והתמקדו בו למשך 15 שניות.
הסיטו את העיניים לעבר חפץ שמצוי במרחק של 10 מטרים או יותר מהמקום בו אתם יושבים, התמקדו בו למשך 15 שניות, ואז התמקדו מחדש באגודל.  
  • תרגיל תנועת השמונה: הישארו לשבת, ומקדו את מבטכם על הקרקע, במרחק של כשלושה מטרים קדימה.
עקבו אחר תנועת שמונה דמיונית במרחק זה עם עיניכם למשך כשלושים שניות, ולאחר מכן חזרו על התרגיל בכיוון ההפוך.   איך לתת לעיניים לנוח באופן אופטימלי לפי שיטת 20-20-20? על מנת למנוע עייפות ועומס על עיניכם, רצוי לאפשר להן לנוח. על פי שיטת 20-20-20, במהלך עבודה מאומצת מול מסכים או בעת קריאה, מומלץ לאפשר לעיניים הפוגה של 20 שניות אחת לעשרים דקות.   הפוגה זו מתבצעת באמצעות התמקדות בחפץ המצוי במרחק של עשרים מטרים לפחות ממקום בו אתם נמצאים, למשך 20 שניות, ומפחיתה את המתח בשרירי גלגל העין. עוד מומלץ למצמץ לעתים קרובות על מנת ללחלח את העין, או להשתמש בטיפות עיניים המשמשות כדמעות מלאכותיות במצבים של יובש. עצימתן של העיניים למשך עשר שניות לפחות היא דרך נוספת לאפשר הפוגה במצבים בהם קיים מתח בעיניים.

בעת עבודה מאומצת מול מסכים מומלץ לאפשר לעיניים הפוגה של 20 שניות אחת לעשרים דקות.

טיפולי לייזר לתיקון הראייה פנינו לד"ר יואב נחום מהמרכז הרפואי 'אסותא אופטיק' להסרת משקפיים בלייזר, על מנת להבין מהם טיפולי הלייזר לתיקון הראייה המתקדמים והמומלצים ביותר שמוצעים כיום. ד"ר נחום מסביר שטיפולים אלו מתבצעים בארץ ובעולם מזה עשרות שנים, כשמדי שנה עשרות אלפי מטופלים מצליחים בזכותם להיפרד מהמשקפיים או מעדשות המגע לצמיתות. כיום, הודות למכשירי הלייזר המתקדמים והמדויקים יותר מאשר בעבר והניסיון הרב שנצבר בתחום – הסרת משקפיים הפכה לפרוצדורה פשוטה ויעילה מתמיד. לדברי ד"ר נחום, ניתוחי LASIK ו- PRK  הם שני סוגי הניתוחים הנפוצים בתחום, כשלכל אחד מהם תתי סוגים ספציפיים בעלי שמות רפואיים נפרדים. ניתוחי PRK  ו-LASIK  הם שני סוגי הניתוחים הנפוצים בתחום תיקון הראייה ניתוחי PRK ו- LASIK  וההבדלים ביניהם בניתוח PRK (Photorefractive Keratectomy) שמיועד לסובלים מקוצר ראייה, מתבצע אידוי באמצעות לייזר של הקרנית בחלקה החיצוני של הקרנית, שנמשך כדקה בלבד לכל עין. משך ההחלמה הממוצע הנו שלושה ימים, במהלכם סובלים חלק מהמנותחים מכאב, גירוי בעיניים, רגישות לאור ודמעת, כשהראייה מתחדדת בהדרגה בתוך מספר שבועות.   לעומת זאת, מסביר ד"ר נחום, בניתוח LASIK, (LASER Assisted in-situ (Keratomileusis,מבצעים חיתוך והרמה של שכבה בעובי כעשירית מ"מ מהקרנית באמצעות לייזר מדויק מסוג Femtosecond. לאחר מכן, מאדים בלייזר רקמה בעומק הקרנית, ואז מכסים אותה בחזרה עם פרוסת הקרנית שהורמה. הליך זה מתאים לטיפול בקוצר ראייה, רוחק ראייה ומצילינדרים גבוהים, אך אינו מותאם לבעלי קרנית דקה או מספר גבוה מאוד במשקפיים.   יתרונו של ניתוח ה-LASIK בכך שתופעות הלוואי אחריו לרבות הכאב פחותות משמעותית מאשר בהליך ה-PRK, והתחדדות הראייה מושגת ברוב המקרים בתוך ימים ספורים בלבד מתום הטיפול.   תמרורים אדומים שמחייבים פנייה דחופה לרופא עיניים ישנם מצבים שנחשבים למקרי חירום רפואיים, שעלולים לגרום לפגיעה בראייה עד כדי עיוורון, ומצריכים פנייה לטיפול רפואי דחוף. הנה מספר תסמינים שמשמשים כתמרורים אדומים, אשר עם הופעתם יש לפנות בדחיפות לרופא עיניים:

  • הבזקי אור וגופים שטים בעין: תסמינים אלו עלולים להצביע על מצב חירום רפואי של קרע ברשתית, שעלול לגרום לעיוורון על רקע היפרדות רשתית, בהיעדר טיפול מתאים.
  • הצטמצמות שדה הראייה: תסמין חמור שעלול להצביע על היפרדות רשתית וחדירה של נוזלים מבעד לקרע ברשתית, חסימה בכלי הדם באזור עצב הראייה או הרשתית ומצבים רפואיים חמורים נוספים.
  • ירידה חדה ופתאומית באיכות הראייה: תסמין זה עלול להצביע על חסימות בכלי הדם המגיעים לרשתית או לעצב הראייה, ומחייב פנייה לקבל טיפול רפואי על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לראייה.
 
לסיכום, חשוב להקפיד לשמור על הראייה שלנו, הנכס היקר ביותר שיש לנו, בין אם זה למטרות קריירה, שיפור איכות החיים או גם כמובן, כדי לראות היטב את האנשים היקרים לנו ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים פרופ' אמיר ירון

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

להמשך הכתבה לחץ כאן
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית רגולציה

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.

להמשך הכתבה לחץ כאן