איכות ראייה
צילום: shutterstock

לשמור על הראייה לטובת הקריירה

למרות שליקויי ראייה כבר לא מהווים גורם שעלול לפגוע בהישרדות הפרט, עדיין יש להם השפעה משמעותית על איכות החיים. עם זאת, מסתבר שיש מקצועות בהם ראייה טובה היא הכרח, ופגיעה בראייה עלולה להפוך את בעל המקצוע למוגבל מבחינה מקצועית

במקצועות רבים ראייה טובה היא בסיס לקריירה מוצלחת מעבר לפן האסתטי שמרבים לדבר עליו בהקשר של הסרת המשקפיים וגם הוא משפיע על ההצלחה המקצועית, ישנם מקצועות בהם ראייה טובה היא ממש הכרחית. התחום הידוע ביותר שמצריך ראייה מעולה נוגע לכלל מקצועות התעופה, לרבות טיס, בקרה ופיקוח על טיסות ותנועה אווירית. גם קריירה מבצעית במסגרת כוחות הביטחון, לרבות צה"ל, המוסד והשב"כ, המשטרה ומערך לוחמי האש – מצריכה חדות ראייה מקסימלית כחלק מהכשירות הכללית לשירות. מקצוע נוסף בו ראייה בחדות מעולה מהווה תנאי בסיסי לקריירה הוא התחום הרפואי-כירורגי.   לצד הרופאים המנתחים, גם עובדי הייטק ומתכנתים נדרשים לראייה מצוינת על מנת לתפקד שעות רבות מול המסך, מבלי לסבול מכאבי ראש כרוניים.  בין בעלי המקצועות שנדרשים לראייה חדה ניתן למנות גם צלמים, שפים, מצילים, קבלני בניין ורבים אחרים.      ראייה טובה מהי? ראייה טובה נמדדת לפי שלושה מדדים עיקריים:
  • חדות הראייה מרחוק: יכולתן של העיניים להבחין בפרטים הזעירים ביותר ברזולוציה גבוהה מרחוק, מתבטאת באמצעות שבר שקרוי על שם סנלן, רופא עיניים הולנדי שפיתח בשנת 1862 את התרשים המשמש עד היום לביצוע בדיקות ראייה.
בשבר סנלן, המונה מייצג את המרחק ממנו בוצעה בדיקת הראייה, ואילו המכנה הוא המרחק הממוצע ממנו אנשים בעלי ראייה תקינה יכולים לקרוא את השורה הקטנה ביותר בלוח המספרים והאותיות אותו הצליח הנבדק לקרוא. כך, נבדק בעל חדות ראייה תקינה ('6/6'), יזהה ממרחק 6 מטרים אות שגובהה 8.7 מ"מ, ולעומתו אדם בעל חדות ראייה של 6/12 בלבד, יצליח ממרחק זה להבחין רק באות הכפולה ממנה בגובהה, אשר בעלי ראייה תקינה מסוגלים לזהות ממרחק של 12 מטרים.  
  • חדות הראייה מקרוב: מקובל למדוד את חדות הראייה מקרוב באמצעות לוח ג'ייגר, עליו מופיעים תווים בגדלים שהולכים וקטנים, כשאת תוצאת הבדיקה מציינים בציון J1, J2, J3 וכך הלאה.
ככל שהמספר המופיע לצדה של האות J  קטן – כך הוא מייצג חדות טובה יותר של ראייה מקרוב.
  • רגישות הראייה לניגודיות:  יכולת הראייה לזהות אותיות במצבים בהם מתקיימת ניגודיות פחותה, כפי שקורה בתנאי תאורה ירודים.
בדיקת היכולת הזו מבוססת על לוח שעליו מופיעים תווים שמתבהרים והולכים, כך שהניגודיות ביניהם לבין הרקע הלבן פוחתת.   כיצד ניתן לשמר את איכות הראייה? בראש ובראשונה, חשוב להיות מודעים לגורמי הסיכון העיקריים לפגיעה בראייה, כדוגמת יתר לחץ דם וסוכרת.   אם יש לך או לבני משפחתך סוכרת או יתר לחץ דם, מומלץ לבצע בדיקות ראייה באופן סדיר ותכוף, על מנת לאתר מחלות עיניים בשלבים המוקדמים שלהן, לפני שנגרם נזק.   בכל מקרה, מומלץ לבצע בדיקת ראייה אצל רופא עיניים לפחות אחת לשנה, גם למי שאינו סובל מגורמי סיכון למחלות עיניים.   בנוסף, יש להגן על העיניים מפני קרינת ה-UV  של השמש באמצעות משקפי שמש בעלות מסנן קרינה איכותי ותקני, ובמשקפי מגן בעת עבודה עם כלי ריתוך, כלים חדים ומסוכנים או במהלך אימוני ספורט אתגרי.   לבסוף ראוי גם לציין שהקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון – חשובים אף הם לשימור איכות הראייה.   תרגילים לשיפור הראייה אמנם כמעט ולא קיימות הוכחות מדעיות לכך שתרגילים שונים לשיפור הראייה אכן משיגים את מטרתם, אך ניתן להסתייע בהם כדי להפחית את המתח שנצבר בעיניים בעת עבודה ממושכת ומאומצת מול מסך. לפניכם מספר תרגילי עיניים מומלצים:  
  • תרגיל מיקוד הראייה: שבו בנוחות, הרחיקו את האצבע המורה למרחק של מספר סנטימטרים מהעין והתמקדו בה.
כעת הרחיקו את האצבע בהדרגה מהעין תוך שמירה על מיקוד, לאחר מכן הסיטו את מבטכם לעצם רחוק יותר, ואז התמקדו מחדש באצבע.  
  • תרגיל שינוי טווחי המיקוד של הראייה: שבו בנוחות, החזיקו את האגודל במרחק של כ-10 סנטימטרים מהעין, והתמקדו בו למשך 15 שניות.
הסיטו את העיניים לעבר חפץ שמצוי במרחק של 10 מטרים או יותר מהמקום בו אתם יושבים, התמקדו בו למשך 15 שניות, ואז התמקדו מחדש באגודל.  
  • תרגיל תנועת השמונה: הישארו לשבת, ומקדו את מבטכם על הקרקע, במרחק של כשלושה מטרים קדימה.
עקבו אחר תנועת שמונה דמיונית במרחק זה עם עיניכם למשך כשלושים שניות, ולאחר מכן חזרו על התרגיל בכיוון ההפוך.   איך לתת לעיניים לנוח באופן אופטימלי לפי שיטת 20-20-20? על מנת למנוע עייפות ועומס על עיניכם, רצוי לאפשר להן לנוח. על פי שיטת 20-20-20, במהלך עבודה מאומצת מול מסכים או בעת קריאה, מומלץ לאפשר לעיניים הפוגה של 20 שניות אחת לעשרים דקות.   הפוגה זו מתבצעת באמצעות התמקדות בחפץ המצוי במרחק של עשרים מטרים לפחות ממקום בו אתם נמצאים, למשך 20 שניות, ומפחיתה את המתח בשרירי גלגל העין. עוד מומלץ למצמץ לעתים קרובות על מנת ללחלח את העין, או להשתמש בטיפות עיניים המשמשות כדמעות מלאכותיות במצבים של יובש. עצימתן של העיניים למשך עשר שניות לפחות היא דרך נוספת לאפשר הפוגה במצבים בהם קיים מתח בעיניים.

בעת עבודה מאומצת מול מסכים מומלץ לאפשר לעיניים הפוגה של 20 שניות אחת לעשרים דקות.

טיפולי לייזר לתיקון הראייה פנינו לד"ר יואב נחום מהמרכז הרפואי 'אסותא אופטיק' להסרת משקפיים בלייזר, על מנת להבין מהם טיפולי הלייזר לתיקון הראייה המתקדמים והמומלצים ביותר שמוצעים כיום. ד"ר נחום מסביר שטיפולים אלו מתבצעים בארץ ובעולם מזה עשרות שנים, כשמדי שנה עשרות אלפי מטופלים מצליחים בזכותם להיפרד מהמשקפיים או מעדשות המגע לצמיתות. כיום, הודות למכשירי הלייזר המתקדמים והמדויקים יותר מאשר בעבר והניסיון הרב שנצבר בתחום – הסרת משקפיים הפכה לפרוצדורה פשוטה ויעילה מתמיד. לדברי ד"ר נחום, ניתוחי LASIK ו- PRK  הם שני סוגי הניתוחים הנפוצים בתחום, כשלכל אחד מהם תתי סוגים ספציפיים בעלי שמות רפואיים נפרדים. ניתוחי PRK  ו-LASIK  הם שני סוגי הניתוחים הנפוצים בתחום תיקון הראייה ניתוחי PRK ו- LASIK  וההבדלים ביניהם בניתוח PRK (Photorefractive Keratectomy) שמיועד לסובלים מקוצר ראייה, מתבצע אידוי באמצעות לייזר של הקרנית בחלקה החיצוני של הקרנית, שנמשך כדקה בלבד לכל עין. משך ההחלמה הממוצע הנו שלושה ימים, במהלכם סובלים חלק מהמנותחים מכאב, גירוי בעיניים, רגישות לאור ודמעת, כשהראייה מתחדדת בהדרגה בתוך מספר שבועות.   לעומת זאת, מסביר ד"ר נחום, בניתוח LASIK, (LASER Assisted in-situ (Keratomileusis,מבצעים חיתוך והרמה של שכבה בעובי כעשירית מ"מ מהקרנית באמצעות לייזר מדויק מסוג Femtosecond. לאחר מכן, מאדים בלייזר רקמה בעומק הקרנית, ואז מכסים אותה בחזרה עם פרוסת הקרנית שהורמה. הליך זה מתאים לטיפול בקוצר ראייה, רוחק ראייה ומצילינדרים גבוהים, אך אינו מותאם לבעלי קרנית דקה או מספר גבוה מאוד במשקפיים.   יתרונו של ניתוח ה-LASIK בכך שתופעות הלוואי אחריו לרבות הכאב פחותות משמעותית מאשר בהליך ה-PRK, והתחדדות הראייה מושגת ברוב המקרים בתוך ימים ספורים בלבד מתום הטיפול.   תמרורים אדומים שמחייבים פנייה דחופה לרופא עיניים ישנם מצבים שנחשבים למקרי חירום רפואיים, שעלולים לגרום לפגיעה בראייה עד כדי עיוורון, ומצריכים פנייה לטיפול רפואי דחוף. הנה מספר תסמינים שמשמשים כתמרורים אדומים, אשר עם הופעתם יש לפנות בדחיפות לרופא עיניים:

  • הבזקי אור וגופים שטים בעין: תסמינים אלו עלולים להצביע על מצב חירום רפואי של קרע ברשתית, שעלול לגרום לעיוורון על רקע היפרדות רשתית, בהיעדר טיפול מתאים.
  • הצטמצמות שדה הראייה: תסמין חמור שעלול להצביע על היפרדות רשתית וחדירה של נוזלים מבעד לקרע ברשתית, חסימה בכלי הדם באזור עצב הראייה או הרשתית ומצבים רפואיים חמורים נוספים.
  • ירידה חדה ופתאומית באיכות הראייה: תסמין זה עלול להצביע על חסימות בכלי הדם המגיעים לרשתית או לעצב הראייה, ומחייב פנייה לקבל טיפול רפואי על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לראייה.
 
לסיכום, חשוב להקפיד לשמור על הראייה שלנו, הנכס היקר ביותר שיש לנו, בין אם זה למטרות קריירה, שיפור איכות החיים או גם כמובן, כדי לראות היטב את האנשים היקרים לנו ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".