"רק שליש מהחברות בעולם יחזרו לפעילות מלאה עד סוף השנה"
הסקר החודשי של מקינזי שפורסם בתחילת החודש מעיד רק על דבר אחד, ההשפעות של המגפה העולמית התחילו לחלחל למנהיגות העסקית. פרט לסין – ובאופן די מפתיע – שם רק 45% ממשתתפי הסקר קבעו כי התנאים העסקיים התדרדרו ביחס לתחילת השנה, ברוב מדינות העולם, בין 88% ל-98% רואים התדרדרות במצב העסקי.
52% מכלל הנשאלים אמרו שהמצב "חמור בצורה משמעותית", יותר מפי 5 מהסקר שנערך במארס, אז רק 10% אמרו כי המצב באמת חמור. זה מעיד על התפכחות. רק 12% מאנשי העסקים שנשאלו אמרו שעסקיהם לא הושפעו כלל מהמגפה. עם זאת, 33% אמרו כי חזרו להיקפי העבודה שלפני המגפה.
יותר מובטלים ויציאה ארוכה מהמשבר
נתון שצריך להדאיג הרבה מאוד משקי בית, אבל גם רגולטורים, הינו היקף הצמצומים בכוח האדם. 39% מהמשתתפים בסקר צופים צמצומים בכוח האדם בחצי השנה הקרובה, כאשר במארס רק 24% צפו צמצומים. אגב, זה הנתון הגבוה ביותר מאז אפריל 2009, בשיא משבר הסאב פריים.
האפקט על העסקים הוא חוצה גבולות. בחתך חוצה סקטורים, רק שליש מהמשתתפים צופים שיצליחו לחזור לפעילות כלכלית מלאה עד סוף השנה. 36% נוספים צופים חזרה לפעילות מלאה רק ב-2021 והיתר רק ב-2022 לכל המוקדם. כלומר, 70% ממשתתפי הסקר רואים התכווצות ביכולות, הן בייצור והן ביכולת לייצר רווחים.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נקודת האור" היא תעשיית הרכב בה 40% חושבים שיחזרו לפעילות מלאה בחצי השנה הקרובה, כאשר באופן לא מפתיע, בסקטורים של התיירות, התחבורה והלוגיסטיקה, 70% צופים שההתאוששות תתחיל, במינימום, ב-2021.
צריך לזכור שחלפו כמה ימים מאז הפרסום. מאז, יש עוד ועוד אינדיקטורים לכך שאנחנו נכנסים למיתון עמוק. פיטורים, צמצומים וסגירת שטחי מסחר. לא פה. אצל הענקיות באמריקה. אמריקן איירליינס מפטרת מעל שליש מעובדיה, בד באת' אנד ביונד סוגרת 200 סניפים והרשימה מתארכת. גם כאן, מיליון אנשים עדיין בבית.
ככה שאם הייתי צריך להמר – בחודשים הבאים הסקרים יהיו פסימיים אף יותר. אולי תהיה איזו קפיצה קטנה כלפי מעלה בגלל נתונים מעודדים כאלה ואחרים. כרגע, כיוון העקום לא טוב – וזה לא משנה מה קורה בוול סטריט. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שבחורף נהיה חכמים יותר. עד אז, צריך לקוות לטוב ולהתכונן לרע.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
על חשיבות היצירתיות בזמן הקורונה
בסקר נוסף שערכו במקינזי, אשר כלל בכירים מ-200 חברות וארגונים ברחבי העולם, 90% צופים כי המגפה תשנה באופן מהותי את הדרך בה הם יעשו עסקים בחמש השנים הבאות. אין מה לעשות, הקורונה הבליטה פגמים, חיסלה סקטורים שלמים ויצרה לא מעט הזדמנויות למי שהגיעו ערוכים.
בחתך חוצה סקטורים, 70% מהמנהלים רואים הזדמנויות רבות בשוק. מי שמדשדשים זה סקטור התעשיות עם 38% בלבד. חומרים בסיסיים, עם 50% והכי גבוהים הם מוצרי צריכה ארוזים (79%) ו-85% בסקטור הטכנולוגיה. עם זאת, בחתך חוצה סקטורים, רק 30% מהמנהלים אמרו כי הם מסוגלים לזהות את ההזדמנויות ולנצל אותן.
בשל כך, חלק ניכר מהמשתתפים הורידו את ההשקעה בחדשנות והתמקדו ב-4 מוקדים מרכזיים. הראשון, שימור ליבת העסק, השני, חתירה לניצול הזדמנויות באזורים מוכרים, השלישי שמירת מזומנים ולבסוף, הורדת סיכונים עד להתבהרות המצב.
מנגד, במקינזי דווקא ממליצים על גישה שמבוססת חדשנות עסקית. הם אומרים כי כדאי לשנות את עסקי הליבה בהתאם לשינויים שהצרכנים דורשים בתנאי השוק החדשים. זיהוי מהיר של השינויים במרחב העסקי, הערכה מחדש של יוזמות החדשנות ולוודא שכסף עדיין מוזרם אל אגפי החדשנות ובניית בסיס לצמיחה לתקופה שלאחר המשבר, כדי להישאר תחרותיים גם בתקופת המעבר.
המסקנה - אף פעם אל תזניחו יצירתיות עסקית
במקינזי מצביעים על העובדה הברורה – אבל כזו שעדיין צריך להצביע עליה – שחלק ניכר מהעסקים צריכים להתנהל אחרת ולמצוא דרכים חדשות לשמר ואף להרחיב את בסיס קהל הלקוחות שלהם. לא רק בשל העובדה שחלק מהלקוחות יתקשו לעמוד בהתחייבויות או לקחת התחייבויות חדשות, ישנם שינויים מהותיים בשוק, שכפי שכבר ציינו, מחקו סקטורים שלמים. מי שלא נמחק, צריך להתגבר על מכשולים. בנוסף, עד שלא יהיה חיסון, ההנחות שהובילו את הכלכלה על צמיחה עקבית וחזויה, נכון לכרגע לפחות, אינה תקפה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
