ירידות 2020 דב דובי
צילום: Istock

"רק שליש מהחברות בעולם יחזרו לפעילות מלאה עד סוף השנה"

מרבית הנסקרים של מקינזי מדווחים על הרעה משמעותית בתנאים העסקיים ביחס לדצמבר 2019. חלק גדול גם ויתר על ההשקעה בחדשנות, דווקא בזמן בו הקהילה העסקית צריכה ליזום כדי לשרוד; כמה יחזרו בשנה הבאה לפעילות מלאה?
ארז ליבנה |

הסקר החודשי של מקינזי שפורסם בתחילת החודש מעיד רק על דבר אחד, ההשפעות של המגפה העולמית התחילו לחלחל למנהיגות העסקית. פרט לסין – ובאופן די מפתיע – שם רק 45% ממשתתפי הסקר קבעו כי התנאים העסקיים התדרדרו ביחס לתחילת השנה, ברוב מדינות העולם, בין 88% ל-98% רואים התדרדרות במצב העסקי.

 

52% מכלל הנשאלים אמרו שהמצב "חמור בצורה משמעותית", יותר מפי 5 מהסקר שנערך במארס, אז רק 10% אמרו כי המצב באמת חמור. זה מעיד על התפכחות. רק 12% מאנשי העסקים שנשאלו אמרו שעסקיהם לא הושפעו כלל מהמגפה. עם זאת, 33% אמרו כי חזרו להיקפי העבודה שלפני המגפה.

יותר מובטלים ויציאה ארוכה מהמשבר

נתון שצריך להדאיג הרבה מאוד משקי בית, אבל גם רגולטורים, הינו היקף הצמצומים בכוח האדם. 39% מהמשתתפים בסקר צופים צמצומים בכוח האדם בחצי השנה הקרובה, כאשר במארס רק 24% צפו צמצומים. אגב, זה הנתון הגבוה ביותר מאז אפריל 2009, בשיא משבר הסאב פריים.

 

האפקט על העסקים הוא חוצה גבולות. בחתך חוצה סקטורים, רק שליש מהמשתתפים צופים שיצליחו לחזור לפעילות כלכלית מלאה עד סוף השנה. 36% נוספים צופים חזרה לפעילות מלאה רק ב-2021 והיתר רק ב-2022 לכל המוקדם. כלומר, 70% ממשתתפי הסקר רואים התכווצות ביכולות, הן בייצור והן ביכולת לייצר רווחים.

 

"נקודת האור" היא תעשיית הרכב בה 40% חושבים שיחזרו לפעילות מלאה בחצי השנה הקרובה, כאשר באופן לא מפתיע, בסקטורים של התיירות, התחבורה והלוגיסטיקה, 70% צופים שההתאוששות תתחיל, במינימום, ב-2021.

 

צריך לזכור שחלפו כמה ימים מאז הפרסום. מאז, יש עוד ועוד אינדיקטורים לכך שאנחנו נכנסים למיתון עמוק. פיטורים, צמצומים וסגירת שטחי מסחר. לא פה. אצל הענקיות באמריקה. אמריקן איירליינס מפטרת מעל שליש מעובדיה, בד באת' אנד ביונד סוגרת 200 סניפים והרשימה מתארכת. גם כאן, מיליון אנשים עדיין בבית.

 

ככה שאם הייתי צריך להמר – בחודשים הבאים הסקרים יהיו פסימיים אף יותר. אולי תהיה איזו קפיצה קטנה כלפי מעלה בגלל נתונים מעודדים כאלה ואחרים. כרגע, כיוון העקום לא טוב – וזה לא משנה מה קורה בוול סטריט. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שבחורף נהיה חכמים יותר. עד אז, צריך לקוות לטוב ולהתכונן לרע.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על חשיבות היצירתיות בזמן הקורונה

בסקר נוסף שערכו במקינזי, אשר כלל בכירים מ-200 חברות וארגונים ברחבי העולם, 90% צופים כי המגפה תשנה באופן מהותי את הדרך בה הם יעשו עסקים בחמש השנים הבאות. אין מה לעשות, הקורונה הבליטה פגמים, חיסלה סקטורים שלמים ויצרה לא מעט הזדמנויות למי שהגיעו ערוכים.

 

בחתך חוצה סקטורים, 70% מהמנהלים רואים הזדמנויות רבות בשוק. מי שמדשדשים זה סקטור התעשיות עם 38% בלבד. חומרים בסיסיים, עם 50% והכי גבוהים הם מוצרי צריכה ארוזים (79%) ו-85% בסקטור הטכנולוגיה. עם זאת, בחתך חוצה סקטורים, רק 30% מהמנהלים אמרו כי הם מסוגלים לזהות את ההזדמנויות ולנצל אותן.

 

בשל כך, חלק ניכר מהמשתתפים הורידו את ההשקעה בחדשנות והתמקדו ב-4 מוקדים מרכזיים. הראשון, שימור ליבת העסק, השני, חתירה לניצול הזדמנויות באזורים מוכרים, השלישי שמירת מזומנים ולבסוף, הורדת סיכונים עד להתבהרות המצב.

 

מנגד, במקינזי דווקא ממליצים על גישה שמבוססת חדשנות עסקית. הם אומרים כי כדאי לשנות את עסקי הליבה בהתאם לשינויים שהצרכנים דורשים בתנאי השוק החדשים. זיהוי מהיר של השינויים במרחב העסקי, הערכה מחדש של יוזמות החדשנות ולוודא שכסף עדיין מוזרם אל אגפי החדשנות ובניית בסיס לצמיחה לתקופה שלאחר המשבר, כדי להישאר תחרותיים גם בתקופת המעבר.

המסקנה - אף פעם אל תזניחו יצירתיות עסקית

במקינזי מצביעים על העובדה הברורה – אבל כזו שעדיין צריך להצביע עליה – שחלק ניכר מהעסקים צריכים להתנהל אחרת ולמצוא דרכים חדשות לשמר ואף להרחיב את בסיס קהל הלקוחות שלהם. לא רק בשל העובדה שחלק מהלקוחות יתקשו לעמוד בהתחייבויות או לקחת התחייבויות חדשות, ישנם שינויים מהותיים בשוק, שכפי שכבר ציינו, מחקו סקטורים שלמים. מי שלא נמחק, צריך להתגבר על מכשולים. בנוסף, עד שלא יהיה חיסון, ההנחות שהובילו את הכלכלה על צמיחה עקבית וחזויה, נכון לכרגע לפחות, אינה תקפה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.