ירידות 2020 דב דובי
צילום: Istock

"רק שליש מהחברות בעולם יחזרו לפעילות מלאה עד סוף השנה"

מרבית הנסקרים של מקינזי מדווחים על הרעה משמעותית בתנאים העסקיים ביחס לדצמבר 2019. חלק גדול גם ויתר על ההשקעה בחדשנות, דווקא בזמן בו הקהילה העסקית צריכה ליזום כדי לשרוד; כמה יחזרו בשנה הבאה לפעילות מלאה?
ארז ליבנה |

הסקר החודשי של מקינזי שפורסם בתחילת החודש מעיד רק על דבר אחד, ההשפעות של המגפה העולמית התחילו לחלחל למנהיגות העסקית. פרט לסין – ובאופן די מפתיע – שם רק 45% ממשתתפי הסקר קבעו כי התנאים העסקיים התדרדרו ביחס לתחילת השנה, ברוב מדינות העולם, בין 88% ל-98% רואים התדרדרות במצב העסקי.

 

52% מכלל הנשאלים אמרו שהמצב "חמור בצורה משמעותית", יותר מפי 5 מהסקר שנערך במארס, אז רק 10% אמרו כי המצב באמת חמור. זה מעיד על התפכחות. רק 12% מאנשי העסקים שנשאלו אמרו שעסקיהם לא הושפעו כלל מהמגפה. עם זאת, 33% אמרו כי חזרו להיקפי העבודה שלפני המגפה.

יותר מובטלים ויציאה ארוכה מהמשבר

נתון שצריך להדאיג הרבה מאוד משקי בית, אבל גם רגולטורים, הינו היקף הצמצומים בכוח האדם. 39% מהמשתתפים בסקר צופים צמצומים בכוח האדם בחצי השנה הקרובה, כאשר במארס רק 24% צפו צמצומים. אגב, זה הנתון הגבוה ביותר מאז אפריל 2009, בשיא משבר הסאב פריים.

 

האפקט על העסקים הוא חוצה גבולות. בחתך חוצה סקטורים, רק שליש מהמשתתפים צופים שיצליחו לחזור לפעילות כלכלית מלאה עד סוף השנה. 36% נוספים צופים חזרה לפעילות מלאה רק ב-2021 והיתר רק ב-2022 לכל המוקדם. כלומר, 70% ממשתתפי הסקר רואים התכווצות ביכולות, הן בייצור והן ביכולת לייצר רווחים.

 

"נקודת האור" היא תעשיית הרכב בה 40% חושבים שיחזרו לפעילות מלאה בחצי השנה הקרובה, כאשר באופן לא מפתיע, בסקטורים של התיירות, התחבורה והלוגיסטיקה, 70% צופים שההתאוששות תתחיל, במינימום, ב-2021.

 

צריך לזכור שחלפו כמה ימים מאז הפרסום. מאז, יש עוד ועוד אינדיקטורים לכך שאנחנו נכנסים למיתון עמוק. פיטורים, צמצומים וסגירת שטחי מסחר. לא פה. אצל הענקיות באמריקה. אמריקן איירליינס מפטרת מעל שליש מעובדיה, בד באת' אנד ביונד סוגרת 200 סניפים והרשימה מתארכת. גם כאן, מיליון אנשים עדיין בבית.

 

ככה שאם הייתי צריך להמר – בחודשים הבאים הסקרים יהיו פסימיים אף יותר. אולי תהיה איזו קפיצה קטנה כלפי מעלה בגלל נתונים מעודדים כאלה ואחרים. כרגע, כיוון העקום לא טוב – וזה לא משנה מה קורה בוול סטריט. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שבחורף נהיה חכמים יותר. עד אז, צריך לקוות לטוב ולהתכונן לרע.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על חשיבות היצירתיות בזמן הקורונה

בסקר נוסף שערכו במקינזי, אשר כלל בכירים מ-200 חברות וארגונים ברחבי העולם, 90% צופים כי המגפה תשנה באופן מהותי את הדרך בה הם יעשו עסקים בחמש השנים הבאות. אין מה לעשות, הקורונה הבליטה פגמים, חיסלה סקטורים שלמים ויצרה לא מעט הזדמנויות למי שהגיעו ערוכים.

 

בחתך חוצה סקטורים, 70% מהמנהלים רואים הזדמנויות רבות בשוק. מי שמדשדשים זה סקטור התעשיות עם 38% בלבד. חומרים בסיסיים, עם 50% והכי גבוהים הם מוצרי צריכה ארוזים (79%) ו-85% בסקטור הטכנולוגיה. עם זאת, בחתך חוצה סקטורים, רק 30% מהמנהלים אמרו כי הם מסוגלים לזהות את ההזדמנויות ולנצל אותן.

 

בשל כך, חלק ניכר מהמשתתפים הורידו את ההשקעה בחדשנות והתמקדו ב-4 מוקדים מרכזיים. הראשון, שימור ליבת העסק, השני, חתירה לניצול הזדמנויות באזורים מוכרים, השלישי שמירת מזומנים ולבסוף, הורדת סיכונים עד להתבהרות המצב.

 

מנגד, במקינזי דווקא ממליצים על גישה שמבוססת חדשנות עסקית. הם אומרים כי כדאי לשנות את עסקי הליבה בהתאם לשינויים שהצרכנים דורשים בתנאי השוק החדשים. זיהוי מהיר של השינויים במרחב העסקי, הערכה מחדש של יוזמות החדשנות ולוודא שכסף עדיין מוזרם אל אגפי החדשנות ובניית בסיס לצמיחה לתקופה שלאחר המשבר, כדי להישאר תחרותיים גם בתקופת המעבר.

המסקנה - אף פעם אל תזניחו יצירתיות עסקית

במקינזי מצביעים על העובדה הברורה – אבל כזו שעדיין צריך להצביע עליה – שחלק ניכר מהעסקים צריכים להתנהל אחרת ולמצוא דרכים חדשות לשמר ואף להרחיב את בסיס קהל הלקוחות שלהם. לא רק בשל העובדה שחלק מהלקוחות יתקשו לעמוד בהתחייבויות או לקחת התחייבויות חדשות, ישנם שינויים מהותיים בשוק, שכפי שכבר ציינו, מחקו סקטורים שלמים. מי שלא נמחק, צריך להתגבר על מכשולים. בנוסף, עד שלא יהיה חיסון, ההנחות שהובילו את הכלכלה על צמיחה עקבית וחזויה, נכון לכרגע לפחות, אינה תקפה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.