ירידות 2020 דב דובי
צילום: Istock

"רק שליש מהחברות בעולם יחזרו לפעילות מלאה עד סוף השנה"

מרבית הנסקרים של מקינזי מדווחים על הרעה משמעותית בתנאים העסקיים ביחס לדצמבר 2019. חלק גדול גם ויתר על ההשקעה בחדשנות, דווקא בזמן בו הקהילה העסקית צריכה ליזום כדי לשרוד; כמה יחזרו בשנה הבאה לפעילות מלאה?
ארז ליבנה |

הסקר החודשי של מקינזי שפורסם בתחילת החודש מעיד רק על דבר אחד, ההשפעות של המגפה העולמית התחילו לחלחל למנהיגות העסקית. פרט לסין – ובאופן די מפתיע – שם רק 45% ממשתתפי הסקר קבעו כי התנאים העסקיים התדרדרו ביחס לתחילת השנה, ברוב מדינות העולם, בין 88% ל-98% רואים התדרדרות במצב העסקי.

 

52% מכלל הנשאלים אמרו שהמצב "חמור בצורה משמעותית", יותר מפי 5 מהסקר שנערך במארס, אז רק 10% אמרו כי המצב באמת חמור. זה מעיד על התפכחות. רק 12% מאנשי העסקים שנשאלו אמרו שעסקיהם לא הושפעו כלל מהמגפה. עם זאת, 33% אמרו כי חזרו להיקפי העבודה שלפני המגפה.

יותר מובטלים ויציאה ארוכה מהמשבר

נתון שצריך להדאיג הרבה מאוד משקי בית, אבל גם רגולטורים, הינו היקף הצמצומים בכוח האדם. 39% מהמשתתפים בסקר צופים צמצומים בכוח האדם בחצי השנה הקרובה, כאשר במארס רק 24% צפו צמצומים. אגב, זה הנתון הגבוה ביותר מאז אפריל 2009, בשיא משבר הסאב פריים.

 

האפקט על העסקים הוא חוצה גבולות. בחתך חוצה סקטורים, רק שליש מהמשתתפים צופים שיצליחו לחזור לפעילות כלכלית מלאה עד סוף השנה. 36% נוספים צופים חזרה לפעילות מלאה רק ב-2021 והיתר רק ב-2022 לכל המוקדם. כלומר, 70% ממשתתפי הסקר רואים התכווצות ביכולות, הן בייצור והן ביכולת לייצר רווחים.

 

"נקודת האור" היא תעשיית הרכב בה 40% חושבים שיחזרו לפעילות מלאה בחצי השנה הקרובה, כאשר באופן לא מפתיע, בסקטורים של התיירות, התחבורה והלוגיסטיקה, 70% צופים שההתאוששות תתחיל, במינימום, ב-2021.

 

צריך לזכור שחלפו כמה ימים מאז הפרסום. מאז, יש עוד ועוד אינדיקטורים לכך שאנחנו נכנסים למיתון עמוק. פיטורים, צמצומים וסגירת שטחי מסחר. לא פה. אצל הענקיות באמריקה. אמריקן איירליינס מפטרת מעל שליש מעובדיה, בד באת' אנד ביונד סוגרת 200 סניפים והרשימה מתארכת. גם כאן, מיליון אנשים עדיין בבית.

 

ככה שאם הייתי צריך להמר – בחודשים הבאים הסקרים יהיו פסימיים אף יותר. אולי תהיה איזו קפיצה קטנה כלפי מעלה בגלל נתונים מעודדים כאלה ואחרים. כרגע, כיוון העקום לא טוב – וזה לא משנה מה קורה בוול סטריט. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שבחורף נהיה חכמים יותר. עד אז, צריך לקוות לטוב ולהתכונן לרע.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על חשיבות היצירתיות בזמן הקורונה

בסקר נוסף שערכו במקינזי, אשר כלל בכירים מ-200 חברות וארגונים ברחבי העולם, 90% צופים כי המגפה תשנה באופן מהותי את הדרך בה הם יעשו עסקים בחמש השנים הבאות. אין מה לעשות, הקורונה הבליטה פגמים, חיסלה סקטורים שלמים ויצרה לא מעט הזדמנויות למי שהגיעו ערוכים.

 

בחתך חוצה סקטורים, 70% מהמנהלים רואים הזדמנויות רבות בשוק. מי שמדשדשים זה סקטור התעשיות עם 38% בלבד. חומרים בסיסיים, עם 50% והכי גבוהים הם מוצרי צריכה ארוזים (79%) ו-85% בסקטור הטכנולוגיה. עם זאת, בחתך חוצה סקטורים, רק 30% מהמנהלים אמרו כי הם מסוגלים לזהות את ההזדמנויות ולנצל אותן.

 

בשל כך, חלק ניכר מהמשתתפים הורידו את ההשקעה בחדשנות והתמקדו ב-4 מוקדים מרכזיים. הראשון, שימור ליבת העסק, השני, חתירה לניצול הזדמנויות באזורים מוכרים, השלישי שמירת מזומנים ולבסוף, הורדת סיכונים עד להתבהרות המצב.

 

מנגד, במקינזי דווקא ממליצים על גישה שמבוססת חדשנות עסקית. הם אומרים כי כדאי לשנות את עסקי הליבה בהתאם לשינויים שהצרכנים דורשים בתנאי השוק החדשים. זיהוי מהיר של השינויים במרחב העסקי, הערכה מחדש של יוזמות החדשנות ולוודא שכסף עדיין מוזרם אל אגפי החדשנות ובניית בסיס לצמיחה לתקופה שלאחר המשבר, כדי להישאר תחרותיים גם בתקופת המעבר.

המסקנה - אף פעם אל תזניחו יצירתיות עסקית

במקינזי מצביעים על העובדה הברורה – אבל כזו שעדיין צריך להצביע עליה – שחלק ניכר מהעסקים צריכים להתנהל אחרת ולמצוא דרכים חדשות לשמר ואף להרחיב את בסיס קהל הלקוחות שלהם. לא רק בשל העובדה שחלק מהלקוחות יתקשו לעמוד בהתחייבויות או לקחת התחייבויות חדשות, ישנם שינויים מהותיים בשוק, שכפי שכבר ציינו, מחקו סקטורים שלמים. מי שלא נמחק, צריך להתגבר על מכשולים. בנוסף, עד שלא יהיה חיסון, ההנחות שהובילו את הכלכלה על צמיחה עקבית וחזויה, נכון לכרגע לפחות, אינה תקפה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".