ירידות 2020 דב דובי
צילום: Istock

"רק שליש מהחברות בעולם יחזרו לפעילות מלאה עד סוף השנה"

מרבית הנסקרים של מקינזי מדווחים על הרעה משמעותית בתנאים העסקיים ביחס לדצמבר 2019. חלק גדול גם ויתר על ההשקעה בחדשנות, דווקא בזמן בו הקהילה העסקית צריכה ליזום כדי לשרוד; כמה יחזרו בשנה הבאה לפעילות מלאה?
ארז ליבנה |

הסקר החודשי של מקינזי שפורסם בתחילת החודש מעיד רק על דבר אחד, ההשפעות של המגפה העולמית התחילו לחלחל למנהיגות העסקית. פרט לסין – ובאופן די מפתיע – שם רק 45% ממשתתפי הסקר קבעו כי התנאים העסקיים התדרדרו ביחס לתחילת השנה, ברוב מדינות העולם, בין 88% ל-98% רואים התדרדרות במצב העסקי.

 

52% מכלל הנשאלים אמרו שהמצב "חמור בצורה משמעותית", יותר מפי 5 מהסקר שנערך במארס, אז רק 10% אמרו כי המצב באמת חמור. זה מעיד על התפכחות. רק 12% מאנשי העסקים שנשאלו אמרו שעסקיהם לא הושפעו כלל מהמגפה. עם זאת, 33% אמרו כי חזרו להיקפי העבודה שלפני המגפה.

יותר מובטלים ויציאה ארוכה מהמשבר

נתון שצריך להדאיג הרבה מאוד משקי בית, אבל גם רגולטורים, הינו היקף הצמצומים בכוח האדם. 39% מהמשתתפים בסקר צופים צמצומים בכוח האדם בחצי השנה הקרובה, כאשר במארס רק 24% צפו צמצומים. אגב, זה הנתון הגבוה ביותר מאז אפריל 2009, בשיא משבר הסאב פריים.

 

האפקט על העסקים הוא חוצה גבולות. בחתך חוצה סקטורים, רק שליש מהמשתתפים צופים שיצליחו לחזור לפעילות כלכלית מלאה עד סוף השנה. 36% נוספים צופים חזרה לפעילות מלאה רק ב-2021 והיתר רק ב-2022 לכל המוקדם. כלומר, 70% ממשתתפי הסקר רואים התכווצות ביכולות, הן בייצור והן ביכולת לייצר רווחים.

 

"נקודת האור" היא תעשיית הרכב בה 40% חושבים שיחזרו לפעילות מלאה בחצי השנה הקרובה, כאשר באופן לא מפתיע, בסקטורים של התיירות, התחבורה והלוגיסטיקה, 70% צופים שההתאוששות תתחיל, במינימום, ב-2021.

 

צריך לזכור שחלפו כמה ימים מאז הפרסום. מאז, יש עוד ועוד אינדיקטורים לכך שאנחנו נכנסים למיתון עמוק. פיטורים, צמצומים וסגירת שטחי מסחר. לא פה. אצל הענקיות באמריקה. אמריקן איירליינס מפטרת מעל שליש מעובדיה, בד באת' אנד ביונד סוגרת 200 סניפים והרשימה מתארכת. גם כאן, מיליון אנשים עדיין בבית.

 

ככה שאם הייתי צריך להמר – בחודשים הבאים הסקרים יהיו פסימיים אף יותר. אולי תהיה איזו קפיצה קטנה כלפי מעלה בגלל נתונים מעודדים כאלה ואחרים. כרגע, כיוון העקום לא טוב – וזה לא משנה מה קורה בוול סטריט. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שבחורף נהיה חכמים יותר. עד אז, צריך לקוות לטוב ולהתכונן לרע.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על חשיבות היצירתיות בזמן הקורונה

בסקר נוסף שערכו במקינזי, אשר כלל בכירים מ-200 חברות וארגונים ברחבי העולם, 90% צופים כי המגפה תשנה באופן מהותי את הדרך בה הם יעשו עסקים בחמש השנים הבאות. אין מה לעשות, הקורונה הבליטה פגמים, חיסלה סקטורים שלמים ויצרה לא מעט הזדמנויות למי שהגיעו ערוכים.

 

בחתך חוצה סקטורים, 70% מהמנהלים רואים הזדמנויות רבות בשוק. מי שמדשדשים זה סקטור התעשיות עם 38% בלבד. חומרים בסיסיים, עם 50% והכי גבוהים הם מוצרי צריכה ארוזים (79%) ו-85% בסקטור הטכנולוגיה. עם זאת, בחתך חוצה סקטורים, רק 30% מהמנהלים אמרו כי הם מסוגלים לזהות את ההזדמנויות ולנצל אותן.

 

בשל כך, חלק ניכר מהמשתתפים הורידו את ההשקעה בחדשנות והתמקדו ב-4 מוקדים מרכזיים. הראשון, שימור ליבת העסק, השני, חתירה לניצול הזדמנויות באזורים מוכרים, השלישי שמירת מזומנים ולבסוף, הורדת סיכונים עד להתבהרות המצב.

 

מנגד, במקינזי דווקא ממליצים על גישה שמבוססת חדשנות עסקית. הם אומרים כי כדאי לשנות את עסקי הליבה בהתאם לשינויים שהצרכנים דורשים בתנאי השוק החדשים. זיהוי מהיר של השינויים במרחב העסקי, הערכה מחדש של יוזמות החדשנות ולוודא שכסף עדיין מוזרם אל אגפי החדשנות ובניית בסיס לצמיחה לתקופה שלאחר המשבר, כדי להישאר תחרותיים גם בתקופת המעבר.

המסקנה - אף פעם אל תזניחו יצירתיות עסקית

במקינזי מצביעים על העובדה הברורה – אבל כזו שעדיין צריך להצביע עליה – שחלק ניכר מהעסקים צריכים להתנהל אחרת ולמצוא דרכים חדשות לשמר ואף להרחיב את בסיס קהל הלקוחות שלהם. לא רק בשל העובדה שחלק מהלקוחות יתקשו לעמוד בהתחייבויות או לקחת התחייבויות חדשות, ישנם שינויים מהותיים בשוק, שכפי שכבר ציינו, מחקו סקטורים שלמים. מי שלא נמחק, צריך להתגבר על מכשולים. בנוסף, עד שלא יהיה חיסון, ההנחות שהובילו את הכלכלה על צמיחה עקבית וחזויה, נכון לכרגע לפחות, אינה תקפה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

הנפקת דוראל ארה״ב מתקרבת והאקזיט של יוסי כהן קרוב מתמיד

דוראל רכשה עוד 10% מ-Doral LLC לפי שווי של 1.8-2 מיליארד דולר, מגיעה ל-36% החזקה ואופציה ל-5% נוספים כשבמקביל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן צפוי להכניס כ-35 מיליון דולר מהמהלך
מנדי הניג |

דוראל דוראל אנרגיה 0%   במומנטום חיובי, מתחילת השנה היא זינקה כבר 131% והשווי שלה נע על כ-5.2 מיליארד שקל. מאחורי הזינוקים עומדות לא רק תוצאות חזקות אלא גם קידום דה-פקטו של אחד המהלכים שהיא מקדמת למעלה משנה, במקביל לפרסום הדו"חות לרבעון השלישי, דוראל דיווחה כי הגדילה את חלקה בחברה-הבת האמריקאית Doral LLC ב-10% לפי שווי שנע בין 1.8 ל-2 מיליארד דולר, וגם השאירה לעצמה אופציה לרכוש עד 40.9% מהחברה. מבחינת דוראל, זה עוד אבן דרך בהכנות לקראת הנפקת הפעילות בארה"ב, אותה היא שואפת לבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר ולגייס כ-400-500 מיליון דולר.

יוני חנציס, מנכ״ל דוראל השתתף בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, שאלנו אותו מה הוא חושב על המניה אחרי שיותר משהכפילה את עצמה מתחילת השנה - דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״

אבל כפי שכבר ניתחנו וציינו כאן בעבר, מי שמסתמן כאחד הנהנים המרכזיים מהמהלך הוא יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שמכהן כדירקטור ב-Doral LLC. כהן קיבל ב-2021 חבילת אופציות לרכישת 37.4 אלף מניות של החברה-הבת במחיר מימוש של 802 דולר למניה, מחיר ששיקף באותו זמן שווי חברה של כמיליארד דולר. בגלל דילול שבוצע עם השנים, האופציות מגלמות כיום כ-1.8% מהחברה במקרה של מימוש.

חשוב לומר שמה שאתם שומעים כעת זה הדרך של החברה ״להרגיש״ את השוק, זורקים מספרים, והערכות שווי ומנסים להעריך את התגובה של השוק בנושא, זה למשל היה גם הסיפור בהנפקה של רשף, הבת של ארית, הפריחו מספרים באוויר וירדו מהמהלך לאחר שהשוק הביע את דעתו והוריד המניה של ארית. זה בכלל לא אומר שזה המצב כאן אבל אם נניח וההנפקה אכן תתבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, שווי המניות שכהן יוכל לקבל עומד על סביב 35 מיליון דולר כשהוא יצטרך להוסיף השקעה של 3 מיליון דולר, כלומר רווח אפשרי של כ-32 מיליון דולר. בנוסף נקבע עבורו מענק של 2 מיליון דולר במקרה של הנפקה, כך שהפוטנציאל הכולל עבורו עומד על כ-34 מיליון דולר.

עד לא מזמן החזיקה דוראל ב-26% מ-Doral LLC, בעוד השותף המקומי CAG החזיק בכ-22%. במסגרת העסקה האחרונה דוראל רכשה מ-CAG 10% נוספים, מה שהעלה את חלקה ל-36%, וקיבלה במקביל אופציה לרכוש עוד כ־4.9% בהמשך - אופציה שיכולה להעלות את ההחזקה לכ-40.9%. התמורה שמשלמת דוראל ל-CAG יכולה להגיע עד 67 מיליון דולר, והיא בנויה משילוב של מזומן, תשלום במניות USA Doral ותשלום נוסף שיתבצע רק אם תצא לפועל הנפקה או עסקה בשווי גבוה.