איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה בהצעה להגבלת עסקאות מחוץ לבורסה

בנוסף בוחנת הבורסה מתן תמריצים לעושי שוק  במניות מדד ת"א-35, זאת כחלק מתכנית חדשה לשיפור השקיפות בשוק ההון
איתן גרסטנפלד |

הסוף לעסקאות מחוץ לבורסה? הבורסה לניע בתא 0.04%  מודיעה על תכנית לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות בבורסה. במסגרת ההצעה נבחנת האפשרות להגביל עסקאות חוץ בורסאיות לצד תמרוץ עשיית שוק מניות מדד ת"א-35. 

על פי הודעת הבורסה, היא בוחנת ההצעה להגביל עסקאות מחוץ לבורסה בדומה לסטנדרטים הבינלאומיים. זאת על רקע הנתון לפיו כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים.

בנוסף, מציעה הבורסה לקדם תכנית לתמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35, גם זאת כמקובל בבורסות המובילות בעולם. ההצעה פתוחה להערות הציבור, במערכת המאיה של הבורסה עד ל-7 בינואר.  

הגבלת עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי הגלוי

על פי נתוני הבורסה בשנת 2019 כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות אשר נקשרו מחוץ לבורסה. כך הכל כ-80 אלף עסקאות בשנה וממוצע של קרוב לכ-800 אלף שקל לעסקה (מבלי להתחשב בעסקאות פנימיות בין לקוחות אותו חבר בורסה). דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים אשר אינם נחשפים למידע מלא אודות העסקאות בזמן אמת.

מתוך הודעת הבורסה לניירות ערך

לדבריהם, המצב בישראל יוצר עיוות בכך שאינו מגביל כמעט עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי שנעשות הרחק מעיני הציבור הרחב, באופן לא שקוף ותוך פגיעה בנזילות בבורסה.

בניגוד למקובל בבורסות רבות בעולם, בישראל אין חובות דיווח על עסקאות מחוץ לבורסה. העסקאות מדווחות לבורסה לצורך סליקתן לאחר יום המסחר ולא בזמן אמת, חלק גדול מהעסקאות מדווח ללא המחיר וכן אין חובות דיווח על הצעות קנייה/מכירה מחוץ לשוק טרם קשירת עסקה. בנוסף, בשונה מהמקובל בעולם, אין בישראל מגבלה על קשירת עסקאות מחוץ לבורסה.

לעומת זאת, בחו"ל מקובל כי קיימות מגבלות על האפשרות לבצע עסקאות מחוץ לזירות המוסדרות, וקיימות חובות דיווח מקיפות על פעילות מאין זו . ההסדרה הבינלאומית כוללת, בין היתר, חובת דיווח בזמן אמת, מתן עדיפות לשחקני השוק, ובנוסף קיימת הגבלה על היקף הפעילות.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאור זאת בוחנת הבורסה הצבת כללים הנוגעים לקשירת עסקאות מחוץ לבורסה וסליקתן: ראשית, הטלת חובת דיווח על כלל העסקאות הנקשרות בזמן אמת - הבורסה תפיץ את נתוני עסקאות אלה בזמן אמת לציבור. שנית, התרת קשירת עסקאות מחוץ לשוק רק עבור עסקאות שנעשו בני"ע אשר יוגדרו כ"לא סחירים". לדוגמא, מחוץ למדדים המובילים או בעסקאות אשר גודלן עולה על שיעור מינימלי שייקבע. שלישית, תמרוץ העברת עסקאות לתוך השוק הבורסאי על ידי שינוי עמלות סליקת המסחר מחוץ לבורסה.

עשיית שוק במניות הגדולות

בנוסף, הבורסה בוחנת צעד נוסף לשיפור הנזילות של עידוד עשיית שוק במניות הגדולות בבורסה באמצעות מתן תמריצים לחברי בורסה אשר יעמדו בתנאים שיוגדרו, על מניות ת"א-35.

לדבריהם, כמעט ואין בישראל עשיית שוק במניות הגדולות. בורסות מובילות בעולם מקיימות תכניות נזילות שכוללות בין היתר מתן תמריצים לעשיית שוק אפקטיבית במניות הגדולות במדדים המובילים. בורסות כמו יורונקסט, הבורסה  בפרנקפורט (Deutsche Borse), הבורסה של  שוויץ (SIX), קוריאה (KRX) ועוד, מפעילות תכניות תמריצים כאלו.

התכניות מתבססות על תשלומים או החזרי עמלות לעושי שוק, הנדרשים לעמוד במספר תנאים, הכוללים לרוב את הדרישות הבאות: זמן חשיפה מינימלי בספר הפקודות, זמן חשיפה מינימלי בשכבת הביקוש וההיצע הראשונה (Best Bid Offer). כמו גם, גודל פקודה או עסקה מינימלי או ממוצע, ושיעור השתתפות במסחר כנותן נזילות וכשיעור מהמחזור הכולל.

בנוסף, לעתים מציעות הבורסות מספר רמות שונות של תשלומים או החזרי עמלות, בהתאם לרמות שונות של עמידה של עושי השוק בתנאי הבורסה.

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "היקף אדיר של כ-80 אלף עסקאות בשנה בסכום כולל של כ-200 מיליארד שקלים נעשות כיום מחוץ לבורסה, רחוק מעיני הציבור, ללא שקיפות ותוך פגיעה בנזילות. הגיע הזמן למצוא את הדרך הנכונה לשים סוף לעיוות הקיים בשוק וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי המגביל באופן משמעותי עסקאות כאלו הפוגעות בשוק ההון ובציבור המשקיעים הרחב. בנוסף, החלטנו לעודד עשיית שוק במניות הגדולות באמצעות מתן תמריצים. אנו מאמינים כי שני צעדים חשובים אלו יתרמו מהותית להגברת הנזילות בבורסה שהיא אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".


שאלות ותשובות על רפאל

מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?

רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.

כמה עובדים מועסקים ברפאל?