הבורסה בהצעה להגבלת עסקאות מחוץ לבורסה
הסוף לעסקאות מחוץ לבורסה? הבורסה לניע בתא -2.52% מודיעה על תכנית לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות בבורסה. במסגרת ההצעה נבחנת האפשרות להגביל עסקאות חוץ בורסאיות לצד תמרוץ עשיית שוק מניות מדד ת"א-35.
על פי הודעת הבורסה, היא בוחנת ההצעה להגביל עסקאות מחוץ לבורסה בדומה לסטנדרטים הבינלאומיים. זאת על רקע הנתון לפיו כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים.
בנוסף, מציעה הבורסה לקדם תכנית לתמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35, גם זאת כמקובל בבורסות המובילות בעולם. ההצעה פתוחה להערות הציבור, במערכת המאיה של הבורסה עד ל-7 בינואר.
הגבלת עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי הגלוי
על פי נתוני הבורסה בשנת 2019 כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות אשר נקשרו מחוץ לבורסה. כך הכל כ-80 אלף עסקאות בשנה וממוצע של קרוב לכ-800 אלף שקל לעסקה (מבלי להתחשב בעסקאות פנימיות בין לקוחות אותו חבר בורסה). דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים אשר אינם נחשפים למידע מלא אודות העסקאות בזמן אמת.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך הודעת הבורסה לניירות ערך
לדבריהם, המצב בישראל יוצר עיוות בכך שאינו מגביל כמעט עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי שנעשות הרחק מעיני הציבור הרחב, באופן לא שקוף ותוך פגיעה בנזילות בבורסה.
בניגוד למקובל בבורסות רבות בעולם, בישראל אין חובות דיווח על עסקאות מחוץ לבורסה. העסקאות מדווחות לבורסה לצורך סליקתן לאחר יום המסחר ולא בזמן אמת, חלק גדול מהעסקאות מדווח ללא המחיר וכן אין חובות דיווח על הצעות קנייה/מכירה מחוץ לשוק טרם קשירת עסקה. בנוסף, בשונה מהמקובל בעולם, אין בישראל מגבלה על קשירת עסקאות מחוץ לבורסה.
לעומת זאת, בחו"ל מקובל כי קיימות מגבלות על האפשרות לבצע עסקאות מחוץ לזירות המוסדרות, וקיימות חובות דיווח מקיפות על פעילות מאין זו . ההסדרה הבינלאומית כוללת, בין היתר, חובת דיווח בזמן אמת, מתן עדיפות לשחקני השוק, ובנוסף קיימת הגבלה על היקף הפעילות.
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
לאור זאת בוחנת הבורסה הצבת כללים הנוגעים לקשירת עסקאות מחוץ לבורסה וסליקתן: ראשית, הטלת חובת דיווח על כלל העסקאות הנקשרות בזמן אמת - הבורסה תפיץ את נתוני עסקאות אלה בזמן אמת לציבור. שנית, התרת קשירת עסקאות מחוץ לשוק רק עבור עסקאות שנעשו בני"ע אשר יוגדרו כ"לא סחירים". לדוגמא, מחוץ למדדים המובילים או בעסקאות אשר גודלן עולה על שיעור מינימלי שייקבע. שלישית, תמרוץ העברת עסקאות לתוך השוק הבורסאי על ידי שינוי עמלות סליקת המסחר מחוץ לבורסה.
עשיית שוק במניות הגדולות
בנוסף, הבורסה בוחנת צעד נוסף לשיפור הנזילות של עידוד עשיית שוק במניות הגדולות בבורסה באמצעות מתן תמריצים לחברי בורסה אשר יעמדו בתנאים שיוגדרו, על מניות ת"א-35.
לדבריהם, כמעט ואין בישראל עשיית שוק במניות הגדולות. בורסות מובילות בעולם מקיימות תכניות נזילות שכוללות בין היתר מתן תמריצים לעשיית שוק אפקטיבית במניות הגדולות במדדים המובילים. בורסות כמו יורונקסט, הבורסה בפרנקפורט (Deutsche Borse), הבורסה של שוויץ (SIX), קוריאה (KRX) ועוד, מפעילות תכניות תמריצים כאלו.
התכניות מתבססות על תשלומים או החזרי עמלות לעושי שוק, הנדרשים לעמוד במספר תנאים, הכוללים לרוב את הדרישות הבאות: זמן חשיפה מינימלי בספר הפקודות, זמן חשיפה מינימלי בשכבת הביקוש וההיצע הראשונה (Best Bid Offer). כמו גם, גודל פקודה או עסקה מינימלי או ממוצע, ושיעור השתתפות במסחר כנותן נזילות וכשיעור מהמחזור הכולל.
בנוסף, לעתים מציעות הבורסות מספר רמות שונות של תשלומים או החזרי עמלות, בהתאם לרמות שונות של עמידה של עושי השוק בתנאי הבורסה.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "היקף אדיר של כ-80 אלף עסקאות בשנה בסכום כולל של כ-200 מיליארד שקלים נעשות כיום מחוץ לבורסה, רחוק מעיני הציבור, ללא שקיפות ותוך פגיעה בנזילות. הגיע הזמן למצוא את הדרך הנכונה לשים סוף לעיוות הקיים בשוק וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי המגביל באופן משמעותי עסקאות כאלו הפוגעות בשוק ההון ובציבור המשקיעים הרחב. בנוסף, החלטנו לעודד עשיית שוק במניות הגדולות באמצעות מתן תמריצים. אנו מאמינים כי שני צעדים חשובים אלו יתרמו מהותית להגברת הנזילות בבורסה שהיא אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו"
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
