הבורסה בהצעה להגבלת עסקאות מחוץ לבורסה
הסוף לעסקאות מחוץ לבורסה? הבורסה לניע בתא -1.53% מודיעה על תכנית לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות בבורסה. במסגרת ההצעה נבחנת האפשרות להגביל עסקאות חוץ בורסאיות לצד תמרוץ עשיית שוק מניות מדד ת"א-35.
על פי הודעת הבורסה, היא בוחנת ההצעה להגביל עסקאות מחוץ לבורסה בדומה לסטנדרטים הבינלאומיים. זאת על רקע הנתון לפיו כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים.
בנוסף, מציעה הבורסה לקדם תכנית לתמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35, גם זאת כמקובל בבורסות המובילות בעולם. ההצעה פתוחה להערות הציבור, במערכת המאיה של הבורסה עד ל-7 בינואר.
הגבלת עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי הגלוי
על פי נתוני הבורסה בשנת 2019 כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות אשר נקשרו מחוץ לבורסה. כך הכל כ-80 אלף עסקאות בשנה וממוצע של קרוב לכ-800 אלף שקל לעסקה (מבלי להתחשב בעסקאות פנימיות בין לקוחות אותו חבר בורסה). דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים אשר אינם נחשפים למידע מלא אודות העסקאות בזמן אמת.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך הודעת הבורסה לניירות ערך
לדבריהם, המצב בישראל יוצר עיוות בכך שאינו מגביל כמעט עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי שנעשות הרחק מעיני הציבור הרחב, באופן לא שקוף ותוך פגיעה בנזילות בבורסה.
בניגוד למקובל בבורסות רבות בעולם, בישראל אין חובות דיווח על עסקאות מחוץ לבורסה. העסקאות מדווחות לבורסה לצורך סליקתן לאחר יום המסחר ולא בזמן אמת, חלק גדול מהעסקאות מדווח ללא המחיר וכן אין חובות דיווח על הצעות קנייה/מכירה מחוץ לשוק טרם קשירת עסקה. בנוסף, בשונה מהמקובל בעולם, אין בישראל מגבלה על קשירת עסקאות מחוץ לבורסה.
לעומת זאת, בחו"ל מקובל כי קיימות מגבלות על האפשרות לבצע עסקאות מחוץ לזירות המוסדרות, וקיימות חובות דיווח מקיפות על פעילות מאין זו . ההסדרה הבינלאומית כוללת, בין היתר, חובת דיווח בזמן אמת, מתן עדיפות לשחקני השוק, ובנוסף קיימת הגבלה על היקף הפעילות.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
לאור זאת בוחנת הבורסה הצבת כללים הנוגעים לקשירת עסקאות מחוץ לבורסה וסליקתן: ראשית, הטלת חובת דיווח על כלל העסקאות הנקשרות בזמן אמת - הבורסה תפיץ את נתוני עסקאות אלה בזמן אמת לציבור. שנית, התרת קשירת עסקאות מחוץ לשוק רק עבור עסקאות שנעשו בני"ע אשר יוגדרו כ"לא סחירים". לדוגמא, מחוץ למדדים המובילים או בעסקאות אשר גודלן עולה על שיעור מינימלי שייקבע. שלישית, תמרוץ העברת עסקאות לתוך השוק הבורסאי על ידי שינוי עמלות סליקת המסחר מחוץ לבורסה.
עשיית שוק במניות הגדולות
בנוסף, הבורסה בוחנת צעד נוסף לשיפור הנזילות של עידוד עשיית שוק במניות הגדולות בבורסה באמצעות מתן תמריצים לחברי בורסה אשר יעמדו בתנאים שיוגדרו, על מניות ת"א-35.
לדבריהם, כמעט ואין בישראל עשיית שוק במניות הגדולות. בורסות מובילות בעולם מקיימות תכניות נזילות שכוללות בין היתר מתן תמריצים לעשיית שוק אפקטיבית במניות הגדולות במדדים המובילים. בורסות כמו יורונקסט, הבורסה בפרנקפורט (Deutsche Borse), הבורסה של שוויץ (SIX), קוריאה (KRX) ועוד, מפעילות תכניות תמריצים כאלו.
התכניות מתבססות על תשלומים או החזרי עמלות לעושי שוק, הנדרשים לעמוד במספר תנאים, הכוללים לרוב את הדרישות הבאות: זמן חשיפה מינימלי בספר הפקודות, זמן חשיפה מינימלי בשכבת הביקוש וההיצע הראשונה (Best Bid Offer). כמו גם, גודל פקודה או עסקה מינימלי או ממוצע, ושיעור השתתפות במסחר כנותן נזילות וכשיעור מהמחזור הכולל.
בנוסף, לעתים מציעות הבורסות מספר רמות שונות של תשלומים או החזרי עמלות, בהתאם לרמות שונות של עמידה של עושי השוק בתנאי הבורסה.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "היקף אדיר של כ-80 אלף עסקאות בשנה בסכום כולל של כ-200 מיליארד שקלים נעשות כיום מחוץ לבורסה, רחוק מעיני הציבור, ללא שקיפות ותוך פגיעה בנזילות. הגיע הזמן למצוא את הדרך הנכונה לשים סוף לעיוות הקיים בשוק וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי המגביל באופן משמעותי עסקאות כאלו הפוגעות בשוק ההון ובציבור המשקיעים הרחב. בנוסף, החלטנו לעודד עשיית שוק במניות הגדולות באמצעות מתן תמריצים. אנו מאמינים כי שני צעדים חשובים אלו יתרמו מהותית להגברת הנזילות בבורסה שהיא אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו"
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
