איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה בהצעה להגבלת עסקאות מחוץ לבורסה

בנוסף בוחנת הבורסה מתן תמריצים לעושי שוק  במניות מדד ת"א-35, זאת כחלק מתכנית חדשה לשיפור השקיפות בשוק ההון
איתן גרסטנפלד |

הסוף לעסקאות מחוץ לבורסה? הבורסה לניע בתא 0%  מודיעה על תכנית לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות בבורסה. במסגרת ההצעה נבחנת האפשרות להגביל עסקאות חוץ בורסאיות לצד תמרוץ עשיית שוק מניות מדד ת"א-35. 

על פי הודעת הבורסה, היא בוחנת ההצעה להגביל עסקאות מחוץ לבורסה בדומה לסטנדרטים הבינלאומיים. זאת על רקע הנתון לפיו כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים.

בנוסף, מציעה הבורסה לקדם תכנית לתמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35, גם זאת כמקובל בבורסות המובילות בעולם. ההצעה פתוחה להערות הציבור, במערכת המאיה של הבורסה עד ל-7 בינואר.  

הגבלת עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי הגלוי

על פי נתוני הבורסה בשנת 2019 כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות אשר נקשרו מחוץ לבורסה. כך הכל כ-80 אלף עסקאות בשנה וממוצע של קרוב לכ-800 אלף שקל לעסקה (מבלי להתחשב בעסקאות פנימיות בין לקוחות אותו חבר בורסה). דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים אשר אינם נחשפים למידע מלא אודות העסקאות בזמן אמת.

מתוך הודעת הבורסה לניירות ערך

לדבריהם, המצב בישראל יוצר עיוות בכך שאינו מגביל כמעט עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי שנעשות הרחק מעיני הציבור הרחב, באופן לא שקוף ותוך פגיעה בנזילות בבורסה.

בניגוד למקובל בבורסות רבות בעולם, בישראל אין חובות דיווח על עסקאות מחוץ לבורסה. העסקאות מדווחות לבורסה לצורך סליקתן לאחר יום המסחר ולא בזמן אמת, חלק גדול מהעסקאות מדווח ללא המחיר וכן אין חובות דיווח על הצעות קנייה/מכירה מחוץ לשוק טרם קשירת עסקה. בנוסף, בשונה מהמקובל בעולם, אין בישראל מגבלה על קשירת עסקאות מחוץ לבורסה.

לעומת זאת, בחו"ל מקובל כי קיימות מגבלות על האפשרות לבצע עסקאות מחוץ לזירות המוסדרות, וקיימות חובות דיווח מקיפות על פעילות מאין זו . ההסדרה הבינלאומית כוללת, בין היתר, חובת דיווח בזמן אמת, מתן עדיפות לשחקני השוק, ובנוסף קיימת הגבלה על היקף הפעילות.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאור זאת בוחנת הבורסה הצבת כללים הנוגעים לקשירת עסקאות מחוץ לבורסה וסליקתן: ראשית, הטלת חובת דיווח על כלל העסקאות הנקשרות בזמן אמת - הבורסה תפיץ את נתוני עסקאות אלה בזמן אמת לציבור. שנית, התרת קשירת עסקאות מחוץ לשוק רק עבור עסקאות שנעשו בני"ע אשר יוגדרו כ"לא סחירים". לדוגמא, מחוץ למדדים המובילים או בעסקאות אשר גודלן עולה על שיעור מינימלי שייקבע. שלישית, תמרוץ העברת עסקאות לתוך השוק הבורסאי על ידי שינוי עמלות סליקת המסחר מחוץ לבורסה.

עשיית שוק במניות הגדולות

בנוסף, הבורסה בוחנת צעד נוסף לשיפור הנזילות של עידוד עשיית שוק במניות הגדולות בבורסה באמצעות מתן תמריצים לחברי בורסה אשר יעמדו בתנאים שיוגדרו, על מניות ת"א-35.

לדבריהם, כמעט ואין בישראל עשיית שוק במניות הגדולות. בורסות מובילות בעולם מקיימות תכניות נזילות שכוללות בין היתר מתן תמריצים לעשיית שוק אפקטיבית במניות הגדולות במדדים המובילים. בורסות כמו יורונקסט, הבורסה  בפרנקפורט (Deutsche Borse), הבורסה של  שוויץ (SIX), קוריאה (KRX) ועוד, מפעילות תכניות תמריצים כאלו.

התכניות מתבססות על תשלומים או החזרי עמלות לעושי שוק, הנדרשים לעמוד במספר תנאים, הכוללים לרוב את הדרישות הבאות: זמן חשיפה מינימלי בספר הפקודות, זמן חשיפה מינימלי בשכבת הביקוש וההיצע הראשונה (Best Bid Offer). כמו גם, גודל פקודה או עסקה מינימלי או ממוצע, ושיעור השתתפות במסחר כנותן נזילות וכשיעור מהמחזור הכולל.

בנוסף, לעתים מציעות הבורסות מספר רמות שונות של תשלומים או החזרי עמלות, בהתאם לרמות שונות של עמידה של עושי השוק בתנאי הבורסה.

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "היקף אדיר של כ-80 אלף עסקאות בשנה בסכום כולל של כ-200 מיליארד שקלים נעשות כיום מחוץ לבורסה, רחוק מעיני הציבור, ללא שקיפות ותוך פגיעה בנזילות. הגיע הזמן למצוא את הדרך הנכונה לשים סוף לעיוות הקיים בשוק וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי המגביל באופן משמעותי עסקאות כאלו הפוגעות בשוק ההון ובציבור המשקיעים הרחב. בנוסף, החלטנו לעודד עשיית שוק במניות הגדולות באמצעות מתן תמריצים. אנו מאמינים כי שני צעדים חשובים אלו יתרמו מהותית להגברת הנזילות בבורסה שהיא אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.