הבורסה בהצעה להגבלת עסקאות מחוץ לבורסה
הסוף לעסקאות מחוץ לבורסה? הבורסה לניע בתא 2.2% מודיעה על תכנית לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות בבורסה. במסגרת ההצעה נבחנת האפשרות להגביל עסקאות חוץ בורסאיות לצד תמרוץ עשיית שוק מניות מדד ת"א-35.
על פי הודעת הבורסה, היא בוחנת ההצעה להגביל עסקאות מחוץ לבורסה בדומה לסטנדרטים הבינלאומיים. זאת על רקע הנתון לפיו כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים.
בנוסף, מציעה הבורסה לקדם תכנית לתמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35, גם זאת כמקובל בבורסות המובילות בעולם. ההצעה פתוחה להערות הציבור, במערכת המאיה של הבורסה עד ל-7 בינואר.
הגבלת עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי הגלוי
על פי נתוני הבורסה בשנת 2019 כ-23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות אשר נקשרו מחוץ לבורסה. כך הכל כ-80 אלף עסקאות בשנה וממוצע של קרוב לכ-800 אלף שקל לעסקה (מבלי להתחשב בעסקאות פנימיות בין לקוחות אותו חבר בורסה). דבר אשר מביא לטענתם לפגיעה משמעותית בנזילות ובעומק השוק ופוגע בשקיפות כלפי המשקיעים אשר אינם נחשפים למידע מלא אודות העסקאות בזמן אמת.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך הודעת הבורסה לניירות ערך
לדבריהם, המצב בישראל יוצר עיוות בכך שאינו מגביל כמעט עסקאות מחוץ לשוק הבורסאי שנעשות הרחק מעיני הציבור הרחב, באופן לא שקוף ותוך פגיעה בנזילות בבורסה.
בניגוד למקובל בבורסות רבות בעולם, בישראל אין חובות דיווח על עסקאות מחוץ לבורסה. העסקאות מדווחות לבורסה לצורך סליקתן לאחר יום המסחר ולא בזמן אמת, חלק גדול מהעסקאות מדווח ללא המחיר וכן אין חובות דיווח על הצעות קנייה/מכירה מחוץ לשוק טרם קשירת עסקה. בנוסף, בשונה מהמקובל בעולם, אין בישראל מגבלה על קשירת עסקאות מחוץ לבורסה.
לעומת זאת, בחו"ל מקובל כי קיימות מגבלות על האפשרות לבצע עסקאות מחוץ לזירות המוסדרות, וקיימות חובות דיווח מקיפות על פעילות מאין זו . ההסדרה הבינלאומית כוללת, בין היתר, חובת דיווח בזמן אמת, מתן עדיפות לשחקני השוק, ובנוסף קיימת הגבלה על היקף הפעילות.
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
לאור זאת בוחנת הבורסה הצבת כללים הנוגעים לקשירת עסקאות מחוץ לבורסה וסליקתן: ראשית, הטלת חובת דיווח על כלל העסקאות הנקשרות בזמן אמת - הבורסה תפיץ את נתוני עסקאות אלה בזמן אמת לציבור. שנית, התרת קשירת עסקאות מחוץ לשוק רק עבור עסקאות שנעשו בני"ע אשר יוגדרו כ"לא סחירים". לדוגמא, מחוץ למדדים המובילים או בעסקאות אשר גודלן עולה על שיעור מינימלי שייקבע. שלישית, תמרוץ העברת עסקאות לתוך השוק הבורסאי על ידי שינוי עמלות סליקת המסחר מחוץ לבורסה.
עשיית שוק במניות הגדולות
בנוסף, הבורסה בוחנת צעד נוסף לשיפור הנזילות של עידוד עשיית שוק במניות הגדולות בבורסה באמצעות מתן תמריצים לחברי בורסה אשר יעמדו בתנאים שיוגדרו, על מניות ת"א-35.
לדבריהם, כמעט ואין בישראל עשיית שוק במניות הגדולות. בורסות מובילות בעולם מקיימות תכניות נזילות שכוללות בין היתר מתן תמריצים לעשיית שוק אפקטיבית במניות הגדולות במדדים המובילים. בורסות כמו יורונקסט, הבורסה בפרנקפורט (Deutsche Borse), הבורסה של שוויץ (SIX), קוריאה (KRX) ועוד, מפעילות תכניות תמריצים כאלו.
התכניות מתבססות על תשלומים או החזרי עמלות לעושי שוק, הנדרשים לעמוד במספר תנאים, הכוללים לרוב את הדרישות הבאות: זמן חשיפה מינימלי בספר הפקודות, זמן חשיפה מינימלי בשכבת הביקוש וההיצע הראשונה (Best Bid Offer). כמו גם, גודל פקודה או עסקה מינימלי או ממוצע, ושיעור השתתפות במסחר כנותן נזילות וכשיעור מהמחזור הכולל.
בנוסף, לעתים מציעות הבורסות מספר רמות שונות של תשלומים או החזרי עמלות, בהתאם לרמות שונות של עמידה של עושי השוק בתנאי הבורסה.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "היקף אדיר של כ-80 אלף עסקאות בשנה בסכום כולל של כ-200 מיליארד שקלים נעשות כיום מחוץ לבורסה, רחוק מעיני הציבור, ללא שקיפות ותוך פגיעה בנזילות. הגיע הזמן למצוא את הדרך הנכונה לשים סוף לעיוות הקיים בשוק וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי המגביל באופן משמעותי עסקאות כאלו הפוגעות בשוק ההון ובציבור המשקיעים הרחב. בנוסף, החלטנו לעודד עשיית שוק במניות הגדולות באמצעות מתן תמריצים. אנו מאמינים כי שני צעדים חשובים אלו יתרמו מהותית להגברת הנזילות בבורסה שהיא אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו"
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהעורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.
במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.
על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.
שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,
