הלמ"ס: 84% מבעלי זכות הבחירה הם יהודים ואחרים, 16% הם ערבים

מאז הבחירות האחרונות לכנסת ה-20, שנערכו בשנת 2015, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל ב-8.1%, שהם כ-434 אלף נפש

ירדן סמדר | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ב') כי אומדן בני 18 ומעלה בעלי זכות בחירה החיים בישראל עומד על כ-5.8 מיליון. כ-79% מבעלי זכויות הבחירה המתגוררים בישראל הם יהודים, כ-16% ערבים וכ-5% אחרים (נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת - מרביתם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין).

מאז הבחירות האחרונות לכנסת ה-20 שנערכו בשנת 2015, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל בכ-434 אלף נפש (גידול של 8.1%]. אומדן זה אינו כולל את בני 18 ומעלה הרשומים במרשם האוכלוסין ואינם בעלי זכות בחירה מכיוון שאינם אזרחים. 

79% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם יהודים, 16% - ערבים (מוסלמים, נוצרים ערבים ודרוזים) ו-5% - אחרים (נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת - מרביתם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין).

על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, מספר בעלי זכות הבחירה הרשומים בפנקס הבוחרים לכנסת ה-21 עומד על כ-6.3 מיליון איש. אומדן הלמ"ס נמוך בכ-560 אלף איש ממספר זה (הפרש של 10%). אומדן הלמ"ס מתייחס לאוכלוסייה הקבועה המתגוררת דרך קבע בישראל, ואילו בקרב הרשומים בפנקס הבוחרים (בהתאם להוראות חוק הבחירות) כלולים גם אזרחים אשר שוהים בחו"ל תקופה ממושכת. כמו כן, ייתכן כי חלק מהאנשים הנמצאים בחו"ל תקופה ממושכת, נפטרו בינתיים בחו"ל ולא נמסרה הודעה על כך למרשם האוכלוסין.

היכנסו למתחם הבחירות של ביזפורטל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים 13/03/2019 10:36
    הגב לתגובה זו
    מציג את מצב לימודי המתמטיקה שלנו, מדינה נחשלת.
  • 1.
    16% ערבים שהם 70% מהצרות,הרווחה והכליאה. (ל"ת)
    מוצלחים 11/03/2019 14:54
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לריטייל המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובריטייל מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.