רכבת ישראל תנועה נוסעים תחבורה קרון
צילום: Istock

רכבת ישראל: מרוויחים על הנוסעים, מפסידים במטענים

רכבת ישראל רשמה ברבעון הראשון של 2018 הפסד של 10.5 מיליון שקל. ההפסד נעוץ במגזר הובלות המטענים המסחריים ובעליית שכר העובדים
גיא עיני | (12)

חולשה במגזר מטענים העבירה את הרכבת להפסד ברבעון הראשון של 2018. רכבת   ישראל רשמה בשורה התחתונה הפסדים של 10.53 מיליון שקל, לעומת רווח של 23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  הסיבה עיקרית: הפסד תפעולי במגזר המטענים, במסגרתו מובילה הרכבת כימיקלים ופסולת. מגזר המטענים רשם הפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל, לעומת מגזר הנוסעים שרשם רווח תפעולי של 16.7 מיליון שקל. עוד מפרטת הרכבת את המעבר להפסד בגידול של כ-8 מיליון שקל בהוצאות השכר בעקר בעקבות גידול במצבת העובדים. מהדו"ח עולה כי החברה הגדילה את הכנסותייה במגזר הנוסעים ב-4% לסכום של 187 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 לעומת 180 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף, כמות הנסיעות ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכמה לכ-16.7 מיליון נסיעות לעומת כ-15.8 מיליון נסיעות בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-1%.  לעומת זאת, ההכנסות מהובלת מטענים הסתכמו ב-46 מיליון שקל לרבעון הראשון, קיטון של 10% לעומת הרבעון המקביל שהסתכם בסכום של 51 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018. החברה הובילה 2,207 אלף טון לעומת 2,417 אלף טון בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-7% בכמות המובלת וזאת עקב ירידה בביקוש להובלה וכן כתוצאה משינוי בתמהיל ההובלות מהובלות ארוכות להובלות קצרות יותר, כפי שמוסבר בדו"ח. הרכבת מפרטת את ההשקעות העיקריות ברבעון שהסתכמו ב-621 מיליון שקל:

  • סכום של 233 מיליון שקל השקעה בתשתיות, לרבות פרוייקטי החלפת איתות חשמלי לאלקטרוני.
  • 93 מיליון שקל השקעה בפרויקטים קוויים, לרבות הקו המהיר לירושלים ורעננה קו החוף.
  • 115 מיליון שקלים תחנות ומתחמים- מתחם ב"ש, הקמת תחנות חדשות קריית מלאכי יואב ומזכרת בתיה, מתחם לוד שלב א' ומתחם אשקלון.
  • 42 מיליון שקל בגין פרויקט החשמול.
  • 38 מיליון שקל רכש ציוד נייד בעיקר ציוד נייד חשמלי.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני 03/06/2018 19:05
    הגב לתגובה זו
    היא לא מרוויחה כלום.
  • 4.
    אדיר 03/06/2018 02:08
    הגב לתגובה זו
    להפסיד כסף, אנא מכם להפריט לפני שהעובדים השתלטו על החברה הזאת ויהפכו אותה לחברת חשמל, יזם פרטי היה יודע איך לגרום לכל התעשיות במשק להשתמש ברכבת ולהמנע מבזבוזים. אבל מצד שני, למה שלמישהו מעובדי המדינה יהיה אכפת מכסף של כולם?
  • 3.
    מייגן 02/06/2018 23:29
    הגב לתגובה זו
    הרכבת צריכה להכין אלטרנטיבה לקו לי-ם . לחדש את הקו הישן . שסובל מפיתולים מסוכנים . זה יאפשר לרכבת להגיע לכיוון י-ם גם מכיוון דרום .
  • 2.
    ככה זה כשמחללים שבת, אין ברכה (ל"ת)
    יאיר 31/05/2018 13:35
    הגב לתגובה זו
  • ככה זה שאין שכל מאמינים בשטויות (ל"ת)
    ישראל999 03/06/2018 23:23
    הגב לתגובה זו
  • מומחה לקנוניות 01/06/2018 18:57
    הגב לתגובה זו
    הכוונה הייתה שלא יעבדו כל הזמן.
  • חליל 31/05/2018 23:07
    הגב לתגובה זו
    ובשנה שעברה כשהרוויחו הרבה כסף לא חיללו שבת?
  • חליל 03/06/2018 09:48
    עבודות התשתית בוצעו השנה בלבד, לראשונה מקום הרכבת
  • אוהבים לחלל גם בחליל וגם שבת (ל"ת)
    יהודי 31/05/2018 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוב אנחנו מסבסדים את הטייקונים ??? (ל"ת)
    קורמורן 31/05/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
  • בקי 02/06/2018 23:33
    הגב לתגובה זו
    יש שם מרכז קניות שעובד על מסוף המטענים . צריך לתפעל אותו וכל משאית שצריכה להגיע לחיפה . להעמיס אותה איך שהיא על רכבת . ככה אפשר לשנע 30 משאיות ולהוריד עומס משאיות מהכביש .
  • ביתו של אבשלום קור??? (ל"ת)
    מורן קור 31/05/2018 23:08
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).