רכבת ישראל: מרוויחים על הנוסעים, מפסידים במטענים
חולשה במגזר מטענים העבירה את הרכבת להפסד ברבעון הראשון של 2018. רכבת ישראל רשמה בשורה התחתונה הפסדים של 10.53 מיליון שקל, לעומת רווח של 23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה עיקרית: הפסד תפעולי במגזר המטענים, במסגרתו מובילה הרכבת כימיקלים ופסולת. מגזר המטענים רשם הפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל, לעומת מגזר הנוסעים שרשם רווח תפעולי של 16.7 מיליון שקל. עוד מפרטת הרכבת את המעבר להפסד בגידול של כ-8 מיליון שקל בהוצאות השכר בעקר בעקבות גידול במצבת העובדים. מהדו"ח עולה כי החברה הגדילה את הכנסותייה במגזר הנוסעים ב-4% לסכום של 187 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 לעומת 180 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף, כמות הנסיעות ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכמה לכ-16.7 מיליון נסיעות לעומת כ-15.8 מיליון נסיעות בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-1%. לעומת זאת, ההכנסות מהובלת מטענים הסתכמו ב-46 מיליון שקל לרבעון הראשון, קיטון של 10% לעומת הרבעון המקביל שהסתכם בסכום של 51 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018. החברה הובילה 2,207 אלף טון לעומת 2,417 אלף טון בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-7% בכמות המובלת וזאת עקב ירידה בביקוש להובלה וכן כתוצאה משינוי בתמהיל ההובלות מהובלות ארוכות להובלות קצרות יותר, כפי שמוסבר בדו"ח. הרכבת מפרטת את ההשקעות העיקריות ברבעון שהסתכמו ב-621 מיליון שקל:
- סכום של 233 מיליון שקל השקעה בתשתיות, לרבות פרוייקטי החלפת איתות חשמלי לאלקטרוני.
- 93 מיליון שקל השקעה בפרויקטים קוויים, לרבות הקו המהיר לירושלים ורעננה קו החוף.
- 115 מיליון שקלים תחנות ומתחמים- מתחם ב"ש, הקמת תחנות חדשות קריית מלאכי יואב ומזכרת בתיה, מתחם לוד שלב א' ומתחם אשקלון.
- 42 מיליון שקל בגין פרויקט החשמול.
- 38 מיליון שקל רכש ציוד נייד בעיקר ציוד נייד חשמלי.
- 5.אני 03/06/2018 19:05הגב לתגובה זוהיא לא מרוויחה כלום.
- 4.אדיר 03/06/2018 02:08הגב לתגובה זולהפסיד כסף, אנא מכם להפריט לפני שהעובדים השתלטו על החברה הזאת ויהפכו אותה לחברת חשמל, יזם פרטי היה יודע איך לגרום לכל התעשיות במשק להשתמש ברכבת ולהמנע מבזבוזים. אבל מצד שני, למה שלמישהו מעובדי המדינה יהיה אכפת מכסף של כולם?
- 3.מייגן 02/06/2018 23:29הגב לתגובה זוהרכבת צריכה להכין אלטרנטיבה לקו לי-ם . לחדש את הקו הישן . שסובל מפיתולים מסוכנים . זה יאפשר לרכבת להגיע לכיוון י-ם גם מכיוון דרום .
- 2.ככה זה כשמחללים שבת, אין ברכה (ל"ת)יאיר 31/05/2018 13:35הגב לתגובה זו
- ככה זה שאין שכל מאמינים בשטויות (ל"ת)ישראל999 03/06/2018 23:23הגב לתגובה זו
- מומחה לקנוניות 01/06/2018 18:57הגב לתגובה זוהכוונה הייתה שלא יעבדו כל הזמן.
- חליל 31/05/2018 23:07הגב לתגובה זוובשנה שעברה כשהרוויחו הרבה כסף לא חיללו שבת?
- חליל 03/06/2018 09:48עבודות התשתית בוצעו השנה בלבד, לראשונה מקום הרכבת
- אוהבים לחלל גם בחליל וגם שבת (ל"ת)יהודי 31/05/2018 15:52הגב לתגובה זו
- 1.שוב אנחנו מסבסדים את הטייקונים ??? (ל"ת)קורמורן 31/05/2018 12:59הגב לתגובה זו
- בקי 02/06/2018 23:33הגב לתגובה זויש שם מרכז קניות שעובד על מסוף המטענים . צריך לתפעל אותו וכל משאית שצריכה להגיע לחיפה . להעמיס אותה איך שהיא על רכבת . ככה אפשר לשנע 30 משאיות ולהוריד עומס משאיות מהכביש .
- ביתו של אבשלום קור??? (ל"ת)מורן קור 31/05/2018 23:08הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
