רכבת ישראל: מרוויחים על הנוסעים, מפסידים במטענים
חולשה במגזר מטענים העבירה את הרכבת להפסד ברבעון הראשון של 2018. רכבת ישראל רשמה בשורה התחתונה הפסדים של 10.53 מיליון שקל, לעומת רווח של 23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה עיקרית: הפסד תפעולי במגזר המטענים, במסגרתו מובילה הרכבת כימיקלים ופסולת. מגזר המטענים רשם הפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל, לעומת מגזר הנוסעים שרשם רווח תפעולי של 16.7 מיליון שקל. עוד מפרטת הרכבת את המעבר להפסד בגידול של כ-8 מיליון שקל בהוצאות השכר בעקר בעקבות גידול במצבת העובדים. מהדו"ח עולה כי החברה הגדילה את הכנסותייה במגזר הנוסעים ב-4% לסכום של 187 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 לעומת 180 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף, כמות הנסיעות ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכמה לכ-16.7 מיליון נסיעות לעומת כ-15.8 מיליון נסיעות בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-1%. לעומת זאת, ההכנסות מהובלת מטענים הסתכמו ב-46 מיליון שקל לרבעון הראשון, קיטון של 10% לעומת הרבעון המקביל שהסתכם בסכום של 51 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018. החברה הובילה 2,207 אלף טון לעומת 2,417 אלף טון בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-7% בכמות המובלת וזאת עקב ירידה בביקוש להובלה וכן כתוצאה משינוי בתמהיל ההובלות מהובלות ארוכות להובלות קצרות יותר, כפי שמוסבר בדו"ח. הרכבת מפרטת את ההשקעות העיקריות ברבעון שהסתכמו ב-621 מיליון שקל:
- סכום של 233 מיליון שקל השקעה בתשתיות, לרבות פרוייקטי החלפת איתות חשמלי לאלקטרוני.
- 93 מיליון שקל השקעה בפרויקטים קוויים, לרבות הקו המהיר לירושלים ורעננה קו החוף.
- 115 מיליון שקלים תחנות ומתחמים- מתחם ב"ש, הקמת תחנות חדשות קריית מלאכי יואב ומזכרת בתיה, מתחם לוד שלב א' ומתחם אשקלון.
- 42 מיליון שקל בגין פרויקט החשמול.
- 38 מיליון שקל רכש ציוד נייד בעיקר ציוד נייד חשמלי.
- 5.אני 03/06/2018 19:05הגב לתגובה זוהיא לא מרוויחה כלום.
- 4.אדיר 03/06/2018 02:08הגב לתגובה זולהפסיד כסף, אנא מכם להפריט לפני שהעובדים השתלטו על החברה הזאת ויהפכו אותה לחברת חשמל, יזם פרטי היה יודע איך לגרום לכל התעשיות במשק להשתמש ברכבת ולהמנע מבזבוזים. אבל מצד שני, למה שלמישהו מעובדי המדינה יהיה אכפת מכסף של כולם?
- 3.מייגן 02/06/2018 23:29הגב לתגובה זוהרכבת צריכה להכין אלטרנטיבה לקו לי-ם . לחדש את הקו הישן . שסובל מפיתולים מסוכנים . זה יאפשר לרכבת להגיע לכיוון י-ם גם מכיוון דרום .
- 2.ככה זה כשמחללים שבת, אין ברכה (ל"ת)יאיר 31/05/2018 13:35הגב לתגובה זו
- ככה זה שאין שכל מאמינים בשטויות (ל"ת)ישראל999 03/06/2018 23:23הגב לתגובה זו
- מומחה לקנוניות 01/06/2018 18:57הגב לתגובה זוהכוונה הייתה שלא יעבדו כל הזמן.
- חליל 31/05/2018 23:07הגב לתגובה זוובשנה שעברה כשהרוויחו הרבה כסף לא חיללו שבת?
- חליל 03/06/2018 09:48עבודות התשתית בוצעו השנה בלבד, לראשונה מקום הרכבת
- אוהבים לחלל גם בחליל וגם שבת (ל"ת)יהודי 31/05/2018 15:52הגב לתגובה זו
- 1.שוב אנחנו מסבסדים את הטייקונים ??? (ל"ת)קורמורן 31/05/2018 12:59הגב לתגובה זו
- בקי 02/06/2018 23:33הגב לתגובה זויש שם מרכז קניות שעובד על מסוף המטענים . צריך לתפעל אותו וכל משאית שצריכה להגיע לחיפה . להעמיס אותה איך שהיא על רכבת . ככה אפשר לשנע 30 משאיות ולהוריד עומס משאיות מהכביש .
- ביתו של אבשלום קור??? (ל"ת)מורן קור 31/05/2018 23:08הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
