רכבת ישראל: מרוויחים על הנוסעים, מפסידים במטענים

רכבת ישראל רשמה ברבעון הראשון של 2018 הפסד של 10.5 מיליון שקל. ההפסד נעוץ במגזר הובלות המטענים המסחריים ובעליית שכר העובדים
גיא עיני | (12)

חולשה במגזר מטענים העבירה את הרכבת להפסד ברבעון הראשון של 2018. רכבת   ישראל רשמה בשורה התחתונה הפסדים של 10.53 מיליון שקל, לעומת רווח של 23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  הסיבה עיקרית: הפסד תפעולי במגזר המטענים, במסגרתו מובילה הרכבת כימיקלים ופסולת. מגזר המטענים רשם הפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל, לעומת מגזר הנוסעים שרשם רווח תפעולי של 16.7 מיליון שקל. עוד מפרטת הרכבת את המעבר להפסד בגידול של כ-8 מיליון שקל בהוצאות השכר בעקר בעקבות גידול במצבת העובדים. מהדו"ח עולה כי החברה הגדילה את הכנסותייה במגזר הנוסעים ב-4% לסכום של 187 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 לעומת 180 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף, כמות הנסיעות ברבעון הראשון לשנת 2018 הסתכמה לכ-16.7 מיליון נסיעות לעומת כ-15.8 מיליון נסיעות בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-1%.  לעומת זאת, ההכנסות מהובלת מטענים הסתכמו ב-46 מיליון שקל לרבעון הראשון, קיטון של 10% לעומת הרבעון המקביל שהסתכם בסכום של 51 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2018. החברה הובילה 2,207 אלף טון לעומת 2,417 אלף טון בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-7% בכמות המובלת וזאת עקב ירידה בביקוש להובלה וכן כתוצאה משינוי בתמהיל ההובלות מהובלות ארוכות להובלות קצרות יותר, כפי שמוסבר בדו"ח. הרכבת מפרטת את ההשקעות העיקריות ברבעון שהסתכמו ב-621 מיליון שקל:

  • סכום של 233 מיליון שקל השקעה בתשתיות, לרבות פרוייקטי החלפת איתות חשמלי לאלקטרוני.
  • 93 מיליון שקל השקעה בפרויקטים קוויים, לרבות הקו המהיר לירושלים ורעננה קו החוף.
  • 115 מיליון שקלים תחנות ומתחמים- מתחם ב"ש, הקמת תחנות חדשות קריית מלאכי יואב ומזכרת בתיה, מתחם לוד שלב א' ומתחם אשקלון.
  • 42 מיליון שקל בגין פרויקט החשמול.
  • 38 מיליון שקל רכש ציוד נייד בעיקר ציוד נייד חשמלי.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני 03/06/2018 19:05
    הגב לתגובה זו
    היא לא מרוויחה כלום.
  • 4.
    אדיר 03/06/2018 02:08
    הגב לתגובה זו
    להפסיד כסף, אנא מכם להפריט לפני שהעובדים השתלטו על החברה הזאת ויהפכו אותה לחברת חשמל, יזם פרטי היה יודע איך לגרום לכל התעשיות במשק להשתמש ברכבת ולהמנע מבזבוזים. אבל מצד שני, למה שלמישהו מעובדי המדינה יהיה אכפת מכסף של כולם?
  • 3.
    מייגן 02/06/2018 23:29
    הגב לתגובה זו
    הרכבת צריכה להכין אלטרנטיבה לקו לי-ם . לחדש את הקו הישן . שסובל מפיתולים מסוכנים . זה יאפשר לרכבת להגיע לכיוון י-ם גם מכיוון דרום .
  • 2.
    ככה זה כשמחללים שבת, אין ברכה (ל"ת)
    יאיר 31/05/2018 13:35
    הגב לתגובה זו
  • ככה זה שאין שכל מאמינים בשטויות (ל"ת)
    ישראל999 03/06/2018 23:23
    הגב לתגובה זו
  • מומחה לקנוניות 01/06/2018 18:57
    הגב לתגובה זו
    הכוונה הייתה שלא יעבדו כל הזמן.
  • חליל 31/05/2018 23:07
    הגב לתגובה זו
    ובשנה שעברה כשהרוויחו הרבה כסף לא חיללו שבת?
  • חליל 03/06/2018 09:48
    עבודות התשתית בוצעו השנה בלבד, לראשונה מקום הרכבת
  • אוהבים לחלל גם בחליל וגם שבת (ל"ת)
    יהודי 31/05/2018 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוב אנחנו מסבסדים את הטייקונים ??? (ל"ת)
    קורמורן 31/05/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
  • בקי 02/06/2018 23:33
    הגב לתגובה זו
    יש שם מרכז קניות שעובד על מסוף המטענים . צריך לתפעל אותו וכל משאית שצריכה להגיע לחיפה . להעמיס אותה איך שהיא על רכבת . ככה אפשר לשנע 30 משאיות ולהוריד עומס משאיות מהכביש .
  • ביתו של אבשלום קור??? (ל"ת)
    מורן קור 31/05/2018 23:08
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.