מדריך: שאלות ותשובות לאלה שבוטלה להם הטיסה - כל מה שצריך לדעת
שר התחבורה ישראל כץ הודיע הבוקר כי החל מהשעה 12:00 בצהרים נמל התעופה בעובדה, אילת, יחליף את נתב"ג כשדה התעופה הבינ"ל של ישראל. יחד עם זאת, השר אינו מבטיח שהשינוי הזה יגרום לחברות התעופה הזרות ובראשן רשות התעופה האמריקאית, תשנה את ההחלטה להפסיק את הטיסות לישראל. בינתיים, עשרות אלפי ישראלים תקועים בחו"ל בשל ביטול טיסותיהם חזרה ע"י החברות הזרות. הנה מספר שאלות ותשובות שנמסרו ל-Bizportal מהדקה ה-90 עקב הסיטואציה הלא נעימה לציבור הנוסעים.
שאלה: יש לי כרטיס טיסה למחר דרך אחת החברות שהודיעו על ביטול. מה לעשות?
תשובה: אם הזמנתם את כרטיס הטיסה דרך סוכן נסיעות, תבררו דרכו האם ניתן לסדר לכם טיסה חלופית. נסו לברר מול חברת התעופה מה גורל הטיסה שלכם, ואם לא תצליחו סוכני הנסיעות ממליצים לכם להגיע לשדה התעופה בשעה המיועדת לדלפק של חברת התעופה שלכם. הדלפק אמור להיות פתוח וכל הנציגים של חברות התעופה אמורים להתחיל לספק פתרונות חלופיים. ברגעים אלו חברות התעופה שביטלו את הטיסות לישראל וממנה בוודאי פתחו חמ"ל והן מנסות למצוא מושבים אצל חברות אחרות שעדיין פועלות, ישראליות או זרות.
שאלה: באחריות של מי למצוא לי חלופה?
- חברות התעופה אמורות לקחת אחריות על העניין ולייצר חלופה לכל הנוסעים שלהם באמצעות טיסות המשך או טיסות ישירות של חברות תעופה אחרות איתן יש להם קוד-שרינג.
שאלה: אז אני בטוח עולה מחר על טיסה ליעד שלי?
לצערנו לא בטוח. אין שום התחייבות ללו"ז בשלב הזה. חברות התעופה ינסו למזער נזקים ולמצוא טיסות חלופיות דרך טיסות המשך, אבל אי אפשר יהיה להדביק את הפער הזה של כל כך הרבה נוסעים בטיסות מבוטלות עם חברות תעופה ישראליות. גם אם יעשו רכבת אווירית בלי הפסקה זה לא יקרה. יהיו אנשים שיצטרכו לדחות את הנסיעה שלהם ולא כולם יצליחו לעלות על טיסות מחר.
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- טיסות לאילת בתדירות גדולה יותר - וכמה עולה טיסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלה: יש לי כרטיס טיסה למחר באמצעות חברת תעופה זרה שלא הודיעה כי היא מבטלת טיסות. אני יכול ללכת לישון רגוע, או שגם היא צפויה לבטל?
בענף התיירות מאוד חוששים מאפקט דומינו. ברגע שחברות התעופה האמריקאיות הודיעו על ביטול טיסות, הוציאו מספר חברות תעופה אירופאיות הודעות דומות וההערכות הן שמחר או אפילו עוד הלילה אנחנו נראה חברות תעופה זרות נוספות שמצטרפות לרשימה ומבטלות אף הן הגעה לישראל.
שאלה: אם יש לי כרטיס למחרתיים לחברת תעופה שבשלב זה הודיעה כי ביטלה טיסות מישראל. האם לנסות לחפש כבר עכשיו חלופות?
בחלק גדול מהמקרים סוכן הנסיעות או חברת התעופה ייצרו קשר עם הלקוחות ויעדכנו אותם על איזו טיסה הם יעלו. ההמלצה של סוכני הנסיעות היא לא להתחיל לחפש כרטיסי טיסה חלופיים לבד, זו המחוייבות של חברות התעופה במקרה שהטיסה אכן תתבטל.
התכוונתי לטוס בימים הקרובים לניו יורק או גרמניה אבל עדיין לא קניתי כרטיס. עכשיו שחברות התעופה הזרות ביטלו טיסות המחיר צפוי לעלות?
אי אפשר לדעת, אבל יש סיכוי סביר שזה מה שיקרה. בשלב הזה חברות התעופה שעדיין מפעילות טיסות בוודאי ינסו לספק מושבים לנוסעים שנשארו בישראל או תקועים בחו"ל, אבל בגלל הביקושים הגבוהים סביר להניח שהמחירים של הכרטיסים שישארו ירקיעו שחקים.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
מה לגבי ביטוח נסיעות לחו"ל?
בעיקרון מי שנאלץ להאריך את השהייה בחו"ל צריך להאריך גם את הכיסוי הביטוחי שלו בתשלום נוסף. יחד עם זאת, לשכת סוכני ביטוח הוציאה בקשה לכל חברות הביטוח המבטחות נוסעים בביטוח נסיעות לחו"ל להאריך באופן גורף את הכיסוי הביטוחי לכל אותם הישראלים שרכשו ביטוח נסיעות לחו"ל ואינם יכולים לחזור ארצה.
הלשכה טוענת כי על חברות וסוכני ביטוח הביטוח מוטלת החובה המוסרית בעת הזאת לדאוג לשקט הנפשי של כל אותם הישראלים שנתקעו בעל כורחם ובאופן לא מתוכנן בחו"ל, על ידי הארכת תוקף הכיסוי הביטוחי, עד חזרתם הבטוחה ארצה - השאלה אם החברות והסוכנים יענו לקריאה.
על רקע הבקשה, חברת הביטוח שירביט הודיעה כי "הפוליסה תוארך אוטומטית ב- 48 שעות ללא עלות מסוף פקיעת הפוליסה, לאחר מכן ישלם המבוטח פרמיה יומית רגילה."
החברות שמפסיקות לטוס לארץ החל מאמש הן:
יו.אס אייר
יונייטד איירליינס
דלתא איירליינס
לופטהנזה
KLM
בריסל איירליינס
סוויס אייר
אוסטריאן איירליינס
ג'רמן ווינגס
נורוויג'יאן אייר
קורייאן אייר
טורקיש איירליינס
אייר קנדה
פגסוס
קורנדיאן
טארום
אירופלוט
טראנס-אירו
אגיאן איירליינס
אליטליה
סאס
אייר אירופה
סייפרוס איירווייס
איבריה
וויולינג איירליינס
אייר בלטיק
- 1.סילביה 24/07/2014 17:52הגב לתגובה זוהבת שלי עם שתי חברות שלה נמצאות לאחר שבוע שהיה והיו צריכים לחזור היום , ביטלו להם את הטיסה והן תקועות שם , חברת שטיח מעופף לא עוזרת לנו ולא מטפלות בעניין אשמח לעזרה ממישהו להחזיר את הבנות הביתה וגם את שאר הישראלים

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)