בתו של בעל חברה הוכרה כעובדת לעניין דמי לידה

רו"ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של שאול ברין לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד
נושאים בכתבה AR

ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11058-08-10) את תביעתה של שאול ברין (להלן: "המבוטחת" או "הבת") לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואין מדובר בעבודה התנדבותית או בעזרה משפחתית.

אנו מציגים שוב סוגיה שנדונה במאמרינו בעבר - קיום יחסי עובד ומעביד כאשר הילדים עובדים אצל ההורים - לא משום החידוש שבפסק הדין, אלא כדי להסב את תשומת הלב לשני עניינים כדלקמן:

א. התנהלות לא מסודרת במהלך עבודת בן המשפחה.

ב. התנהלות לקויה מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") במסגרת הבירור שנעשה לאחר הגשת תביעה לגמלה.

התנהלות כזו עלולה להביא לדחיית התביעה שלא בצדק. במקרה פסק הדין דנן המל"ל דחה את התביעה לדמי לידה של הבת שעבדה אצל האב, ורק לאחר שהעובדות נבחנו בבית הדין נקבע כי הבת עבדה והתקיימו יחסי עובד ומעביד.

טיעוני המל"ל בפסק דין זה הם בבחינת רשימת פעולות שמומלץ לאמץ כאשר מועסק בן משפחה בעסק.

עיקרי החוק

הגדרת עובד בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 כוללת מצב שבו בן או בת עובדים אצל ההורה אף אם אין ביניהם יחס של עובד ומעביד, כאשר מתקיימים התנאים כדלקמן:

1. בן המשפחה עובד בעסק באופן סדיר.

2. בעבודה שאילולא עשה אותה הוא - הייתה נעשית בידי עובד אחר.

כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה קובע בית הדין כי יש לבחון בקפידת יתר אם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד ומעביד, או שהעבודה נעשתה בגדר עזרה משפחתית. בדרך כלל בחינת אופן ההעסקה נעשית לאחר תביעה לגמלה.

תמצית עובדתית

● המבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה וציינה כי עבדה כעובדת שכירה בחברה שאביה הוא אחד השותפים בה וגם מנכ"ל החברה.

● המל"ל טען כי יחסי העבודה הם בגדר עזרה משפחתית מהטעמים הבאים:

לא הוצג חוזה עבודה, לא היה לבת תפקיד מוגדר, אין הוכחה בדבר השעות שבהן שהתה הבת בעבודה שכן לא התבצע רישום, במהלך חופשת הלידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה של הבת ולמעשה האב קבע את שכרה בצורה שרירותית.

● לאחר שבית הדין קיבל את עדויות האב והבת וניתנו הסברים מהימנים אשר כנראה לא הוצגו בפני המל"ל, קבע בית הדין כדלהלן:

עולה כי בפועל שימשה המבוטחת יד ימינו של האב שהיה מנכ"ל החברה; היא ביצעה עבודות מגוונות, לרבות עבודה על מכונות הייצור; לא שולם לה החזר נסיעות כי הגיעה לעבודה עם אביה; תלושי השכר שלה תאמו את היקף העבודה; היא ידעה לפרט שמות של עובדים בחברה; בתחילת העבודה נהגה להחתים כרטיס נוכחות אך הפסיקה לאחר מכן; במהלך חופשת הלידה היא לא הוחלפה בעובד אחר כיוון שעבודתה חולקה בין אביה לבין האח שעובד במפעל.

קיראו עוד ב"בארץ"

לסיכום, נקיטת פעולות פשוטות במהלך העבודה הייתה עשויה למנוע את שלילת הגמלה, לדוגמה קביעת הסכם עבודה על פי חוק הגנת השכר, קביעת שעות עבודה ורישום השעות באופן מסודר. לא פחות חשובה הצגת העובדות בצורה נאותה למל"ל כדי למנוע החלטה שגויה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

כנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוקכנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוק

לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם

Defense Tech Expo של קבוצת שטיר היא ניסיון ליצור מרכז כובד לתעשיית הדיפנס בישראל וצפויה לרכז עשרות חברות ביטחוניות יחד עם משלחות מחו"ל ובכירים ממערכת הביטחון


הדס ברטל |

תערוכת Defense Tech Expo, היא יוזמה חדשה של קבוצת שטיר שמגיעה על רקע ניסיונות להחרים את התעשייה הישראלית בעולם על רקע המלחמה בעזה. ומהווה צעד שמעיד כנראה על רצון להגיב למציאות הביטחונית בישראל, וכדי לייצר במה עסקית עדכנית חברות הישראליות המובילות בעולם בתחומן. מארגני הכנס מציינים כי יגיעו נציגי צבאות, גופי הגנה אזרחיים, ארגונים כלכליים ונציגי נאט"ו יחד עם 50 חברות. רק היום נודע כי אלביט סגרה את העסקה הגדולה בתולדותיה עם מדינה זרה, בשווי 2.3 מיליארד דולר.

התערוכה תתקיים במתחם אקספו שבתל אביב בין ה-17-18 לפברואר 2026 ותהיה בחסות משרד החוץ, מחלקת סחר חוץ במשרד הכלכלה, מכון היצוא ואיגוד לשכות המסחר. נראה שמדובר בחיבוק מוסדי משמעותי, כולל הצטרפותן של חברות מרכזיות בתעשייה הביטחונית. לפי המארגנים, בין המשתתפות ניתן למצוא את התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, מספנות ישראל וחברות טכנולוגיה מתקדמות מתחום הדיפנס טק, לרבות UVISION, Cognata, CopterPIX, RENISHAW מגרמניה ועוד. ההשקעה באירוע מוערכת בכשני מיליון שקל, וזה ללא ספק מסמן ניסיון להציג תערוכה רחבה בעלת היקף בינלאומי.

במה ליכולות התעשייה הישראלית

לפי קבוצת שטיר, התערוכה תוכננה כך שתכלול מגוון פתרונות המייצגים יכולות מתקדמות של תעשיות הביטחון. לצד ציוד צבאי, יופיעו פתרונות בינה מלאכותית, רובוטיקה, מערכות נשק, רחפנים ויישומי HLS. במקביל, התערוכה תארח מציגות צעירות מתחום הסטארט אפ עם הדגמות של טכנולוגיות מבצעיות, אם כי לא רק לצורכי שיווק אלא גם כחלק מיצירת רשת קשרים מקצועית.

גיל שטיר, מנכ״ל קבוצת שטיר, מסביר את הרקע להקמת האירוע: "המציאות הביטחונית הנוכחית ממחישה עד כמה נחוץ לקיים בישראל תערוכה שתציג את היכולות, החדשנות והרוח הישראלית. אנו גאים לקיים לראשונה בישראל תערוכת דיפנס, שהיא ביטוי לעוצמה, ליכולות ולחזון של התעשייה הצבאית וטכנולוגית של ישראל."


תערוכת  Defense.Tech Expo

במקביל לתערוכה תתקיים תוכנית כנסים מקצועית. את מסגרת התוכן קבעה ועדת היגוי בראשות תא״ל במילואים רן (רנכו) כוכב , לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה״ל. הכנסים צפויים להתמקד בין היתר בלוחמה עירונית, הגנה היקפית, בינה מלאכותית בשדה הקרב, רובוטיקה, בקרת גבולות ומערכות נשק. זאת לצד תצוגות של טכנולוגיות חדשות בעולם הביטחון.