בתו של בעל חברה הוכרה כעובדת לעניין דמי לידה

רו"ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של שאול ברין לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד
נושאים בכתבה AR

ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11058-08-10) את תביעתה של שאול ברין (להלן: "המבוטחת" או "הבת") לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואין מדובר בעבודה התנדבותית או בעזרה משפחתית.

אנו מציגים שוב סוגיה שנדונה במאמרינו בעבר - קיום יחסי עובד ומעביד כאשר הילדים עובדים אצל ההורים - לא משום החידוש שבפסק הדין, אלא כדי להסב את תשומת הלב לשני עניינים כדלקמן:

א. התנהלות לא מסודרת במהלך עבודת בן המשפחה.

ב. התנהלות לקויה מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") במסגרת הבירור שנעשה לאחר הגשת תביעה לגמלה.

התנהלות כזו עלולה להביא לדחיית התביעה שלא בצדק. במקרה פסק הדין דנן המל"ל דחה את התביעה לדמי לידה של הבת שעבדה אצל האב, ורק לאחר שהעובדות נבחנו בבית הדין נקבע כי הבת עבדה והתקיימו יחסי עובד ומעביד.

טיעוני המל"ל בפסק דין זה הם בבחינת רשימת פעולות שמומלץ לאמץ כאשר מועסק בן משפחה בעסק.

עיקרי החוק

הגדרת עובד בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 כוללת מצב שבו בן או בת עובדים אצל ההורה אף אם אין ביניהם יחס של עובד ומעביד, כאשר מתקיימים התנאים כדלקמן:

1. בן המשפחה עובד בעסק באופן סדיר.

2. בעבודה שאילולא עשה אותה הוא - הייתה נעשית בידי עובד אחר.

כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה קובע בית הדין כי יש לבחון בקפידת יתר אם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד ומעביד, או שהעבודה נעשתה בגדר עזרה משפחתית. בדרך כלל בחינת אופן ההעסקה נעשית לאחר תביעה לגמלה.

תמצית עובדתית

● המבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה וציינה כי עבדה כעובדת שכירה בחברה שאביה הוא אחד השותפים בה וגם מנכ"ל החברה.

● המל"ל טען כי יחסי העבודה הם בגדר עזרה משפחתית מהטעמים הבאים:

לא הוצג חוזה עבודה, לא היה לבת תפקיד מוגדר, אין הוכחה בדבר השעות שבהן שהתה הבת בעבודה שכן לא התבצע רישום, במהלך חופשת הלידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה של הבת ולמעשה האב קבע את שכרה בצורה שרירותית.

● לאחר שבית הדין קיבל את עדויות האב והבת וניתנו הסברים מהימנים אשר כנראה לא הוצגו בפני המל"ל, קבע בית הדין כדלהלן:

עולה כי בפועל שימשה המבוטחת יד ימינו של האב שהיה מנכ"ל החברה; היא ביצעה עבודות מגוונות, לרבות עבודה על מכונות הייצור; לא שולם לה החזר נסיעות כי הגיעה לעבודה עם אביה; תלושי השכר שלה תאמו את היקף העבודה; היא ידעה לפרט שמות של עובדים בחברה; בתחילת העבודה נהגה להחתים כרטיס נוכחות אך הפסיקה לאחר מכן; במהלך חופשת הלידה היא לא הוחלפה בעובד אחר כיוון שעבודתה חולקה בין אביה לבין האח שעובד במפעל.

קיראו עוד ב"בארץ"

לסיכום, נקיטת פעולות פשוטות במהלך העבודה הייתה עשויה למנוע את שלילת הגמלה, לדוגמה קביעת הסכם עבודה על פי חוק הגנת השכר, קביעת שעות עבודה ורישום השעות באופן מסודר. לא פחות חשובה הצגת העובדות בצורה נאותה למל"ל כדי למנוע החלטה שגויה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.