בתו של בעל חברה הוכרה כעובדת לעניין דמי לידה
ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של שאול ברין לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד
ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11058-08-10) את תביעתה של שאול ברין (להלן: "המבוטחת" או "הבת") לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואין מדובר בעבודה התנדבותית או בעזרה משפחתית.
אנו מציגים שוב סוגיה שנדונה במאמרינו בעבר - קיום יחסי עובד ומעביד כאשר הילדים עובדים אצל ההורים - לא משום החידוש שבפסק הדין, אלא כדי להסב את תשומת הלב לשני עניינים כדלקמן:
א. התנהלות לא מסודרת במהלך עבודת בן המשפחה.
ב. התנהלות לקויה מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") במסגרת הבירור שנעשה לאחר הגשת תביעה לגמלה.
התנהלות כזו עלולה להביא לדחיית התביעה שלא בצדק. במקרה פסק הדין דנן המל"ל דחה את התביעה לדמי לידה של הבת שעבדה אצל האב, ורק לאחר שהעובדות נבחנו בבית הדין נקבע כי הבת עבדה והתקיימו יחסי עובד ומעביד.
טיעוני המל"ל בפסק דין זה הם בבחינת רשימת פעולות שמומלץ לאמץ כאשר מועסק בן משפחה בעסק.
עיקרי החוק
הגדרת עובד בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 כוללת מצב שבו בן או בת עובדים אצל ההורה אף אם אין ביניהם יחס של עובד ומעביד, כאשר מתקיימים התנאים כדלקמן:
- עתיד הקולנוע יגיע מישראל? פרוייקט 'הדסטרט' מגייס כסף לסרט במציאות רבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. בן המשפחה עובד בעסק באופן סדיר.
2. בעבודה שאילולא עשה אותה הוא - הייתה נעשית בידי עובד אחר.
כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה קובע בית הדין כי יש לבחון בקפידת יתר אם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד ומעביד, או שהעבודה נעשתה בגדר עזרה משפחתית. בדרך כלל בחינת אופן ההעסקה נעשית לאחר תביעה לגמלה.
תמצית עובדתית
● המבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה וציינה כי עבדה כעובדת שכירה בחברה שאביה הוא אחד השותפים בה וגם מנכ"ל החברה.
● המל"ל טען כי יחסי העבודה הם בגדר עזרה משפחתית מהטעמים הבאים:
לא הוצג חוזה עבודה, לא היה לבת תפקיד מוגדר, אין הוכחה בדבר השעות שבהן שהתה הבת בעבודה שכן לא התבצע רישום, במהלך חופשת הלידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה של הבת ולמעשה האב קבע את שכרה בצורה שרירותית.
● לאחר שבית הדין קיבל את עדויות האב והבת וניתנו הסברים מהימנים אשר כנראה לא הוצגו בפני המל"ל, קבע בית הדין כדלהלן:
עולה כי בפועל שימשה המבוטחת יד ימינו של האב שהיה מנכ"ל החברה; היא ביצעה עבודות מגוונות, לרבות עבודה על מכונות הייצור; לא שולם לה החזר נסיעות כי הגיעה לעבודה עם אביה; תלושי השכר שלה תאמו את היקף העבודה; היא ידעה לפרט שמות של עובדים בחברה; בתחילת העבודה נהגה להחתים כרטיס נוכחות אך הפסיקה לאחר מכן; במהלך חופשת הלידה היא לא הוחלפה בעובד אחר כיוון שעבודתה חולקה בין אביה לבין האח שעובד במפעל.
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
לסיכום, נקיטת פעולות פשוטות במהלך העבודה הייתה עשויה למנוע את שלילת הגמלה, לדוגמה קביעת הסכם עבודה על פי חוק הגנת השכר, קביעת שעות עבודה ורישום השעות באופן מסודר. לא פחות חשובה הצגת העובדות בצורה נאותה למל"ל כדי למנוע החלטה שגויה.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)


ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
