אלי יונס: "מי שהציל את המשק במשבר האחרון זה המשק עצמו ולא הממשלה"

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות תוקף: "בנק ישראל פועל להרוויח זמן עבור הממשלה; לא ייתכן שיהיה משק חזק ושער חליפין חלש"
לירוי פרי | (10)

התנהלותו של בנק ישראל, ובתוך כך רכישות המט"ח של הנגיד פישר שמחלישות את כוחו של השקל, מטרידה את קודקודי המשק הישראלי. היום היה זה מנכ"ל בנק מזרחי טפחות שהזהיר מפני המשך המדיניות הנוכחית של בנק ישראל להחלשת השקל-דולר.

התעשייה המוניטארית מדכאת את התעשייה הפיסקאלית המסורתית. במשבר האחרון, מי שהציל את המשק זה המשק עצמו, ולא הממשלה", כך אמר אלי יונס במסגרת פורום CFO שהתכנס היום (ב') מועצת פורום CFO ומונה סמנכ"לי כספים בכירים.

להערכתו, "בנק ישראל הוא גוף מקצועי שפועל בכלים העומדים לרשותו באופן רציני, אך כוחה של המדיניות המוניטארית מוגבל. לא ייתכן שיהיה משק חזק ושער חליפין חלש. הדרך להכין את המשק לקראת הבאות היא לא לפעול להחלשת שער החליפין."

עוד הוסיף יונס כי "בנק ישראל עושה דבר נכון כשהוא מאט את תהליך התחזקות השקל ומרוויח זמן, אך זהו לא הפיתרון המתאים בטווח הארוך. השאלה איננה מה עושים כדי ששער החליפין לא יגיע ל-3.2 שקל לדולר, אלא איך מכינים את המשק בצורה הטובה ביותר להתמודד עם מציאות שכזו".

מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות ציין עוד ש"יכולתן של ממשלות ברחבי העולם לקבל החלטות גמישות על ניהול מדיניות כלכלית פיסקאלית היא מוגבלת ביותר. ככל שמערכות השלטון מורכבות יותר ונזקקות לקואליציות, כך קשה להן יותר לקבל החלטות דרמטיות".

היום לדבריו, ה"דת" השלטת בעולם המערבי דוגלת בעצמאות הבנק המרכזי. הגורמים הפיסקאליים מוותרים על סמכויות ותומכים בהעברתן לבנקים המרכזיים. מצב זה יוצר בעיה, מכיוון שהמדיניות המוניטארית מיטיבה עם מגזרים מסוימים, אשר יודעים לנצלה, אך יתרת המשק הופכת לנגררת ולא נהנית מפירות הפעילות הכלכלית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ראספוטין בן מדבידיב 16/02/2011 23:05
    הגב לתגובה זו
    כי ידוע לכם שבזמן וויסות המניות המנהלים במשק היו ברמה ירודה ושילמו להם בהתאם.האינפלציה הייתה 400% ורק אהבתו של בגין את צ' חצ' חים אלה לא עלו על הבריקדות.היום אינפלציה תואמת את כישורים של יונס וחבריו.נכון זה מנקר עיניים אבל האלטרנטיבה?בשביל מנהלים טובים משק צריך לשלם.חבל שהצמיחה של 4.3% כרוכה בשחיתות במשרדי הממשלה,שילטונות המס,תחבורה ואצל גפני,שהצביע נגד הורדת מע" מ על המים.תזכרו את גפני כאתם פותחים ברז של מים לא של נפט.
  • יונתן 17/02/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
    רדו לו מהגב משתכר כמה שמגיע לו וכנראה שמזרחי עושה עבודה טובה אם זה השכר שלו!
  • 6.
    ומי שמביא רווחים לבנק זה העמלות מהציבור ולא (ל"ת)
    כלכלן 16/02/2011 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חולם על עצמאות מוחלטת כדי לגנוב יותר מהציבור. (ל"ת)
    יעקב 16/02/2011 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דודו 16/02/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
    בשבוע הבא שביתה במשק. ואז יבינו כל הצעירים באוצר שאחרי המיספריים יש פועליים .שעובדיים קשה לפרנסתם, ולא יכוליים לצאת מהמינוס.רק שביתה יכולה לחזק את הפועליים.אני מקוה שתהיה שבועיים.אני מרויח שכר מינימום אין לי מה להפסיד עים משכורת רעב. תנו לי גם ליחיות גם אני בין אדם.
  • 3.
    טלטל 16/02/2011 14:41
    הגב לתגובה זו
    הבעיה הגדולה הן של היצואניות ובמיוחד לגוש הדולר!!לך תשלם שכר והוצאות בשקלים כאשר ההכנסה היא בדולרים שמאבדים את ערכם מיום ליום. ליצואנים לא תהיה בררה אלא לעבור לארצות שבהן העליות לא מאמירות כמו בישראל.
  • 2.
    רן 16/02/2011 14:39
    הגב לתגובה זו
    החתול שלי! מי האכיל את החתול שלי? אני! מסקנה : אני היצלתי את המשק! אדון יוניס פשוט טעית במסקנה.
  • 1.
    גיא 16/02/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    בטח לא תרמתה דבר לצמיחה, עדיף שתשב בשקט ותתבייש, בעיני אתם בבנקים גזלנים מושחתים. אתם עושקים את כולנו, גובים עמלות מטורפות, אין ביניכם תחרות וכל זה מתאפשר לכם בגלל מאפיות ושחיתות.
  • אדם 16/02/2011 17:09
    הגב לתגובה זו
    גיא אתה צודק לגמרי, הם המרוויחים מה" תעשייה המסורתית" שהם הקימו-גביית עמלות מופרזות ועושק המגזר הבינוני והנמוך! אני לא מדבר על בנק המזרחי שעובר על חוקי הבנקאות על ימין ושמאל בגבייה לא חוקית ו" שירות" חריג..
  • מיכה 17/02/2011 11:38
    בנק זה בנק. לא מתאים לכם לכו שימו את הכסף מתחת לבלטה בסלון. על איזה חוקים הוא עובר בדיוק יא ליצן??
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי