וולפסון (יחצ)
וולפסון (יחצ)

חקירה נגד בכירים בוולפסון בחשד להסטת תרומות

עמית בר |

כספים שלא הגיעו ליעד: חקירה נגד בכירים הקשורים לוולפסון בחשד להסטת תרומות - פרשה חדשה מטלטלת את המרכז הרפואי וולפסון בחולון: שלושה בכירים הקשורים לבית החולים נחקרו במפלג ההונאה של משטרת תל אביב, בחשד שהסיטו כספי תרומות בסכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים ליעדים שונים מאלו שלשמם ניתנו. הכספים, שהועברו דרך עמותת הידידים של המרכז הרפואי, היו אמורים לשמש למטרות ספציפיות – אך לפי החשד, חלקם שימשו למטרות אחרות, בניגוד מפורש לרצון התורמים. הפרשה מעוררת חשש כבד מפגיעה באמון הציבור, דווקא בתקופה שבה מערכת הבריאות זקוקה נואשות לתמיכה.

מה גילתה החקירה עד כה?

החקירה חושפת כי בעשור האחרון התקבלו בעמותת הידידים של וולפסון תרומות ייעודיות, כלומר כספים שהתורמים הקצו למטרות ברורות ומוגדרות: רכישת ציוד רפואי מתקדם, תמיכה במחלקות ספציפיות כמו מחלקת ילדים או טיפול נמרץ, או מימון פרויקטים מיוחדים כגון הקמת מרכזי מחקר או שיפור תשתיות. עם זאת, המשטרה טוענת שחלק ניכר מהכספים הללו הופנה לשימושים אחרים, שלא תאמו את כוונת התורמים. לפי גורמים המעורים בפרטי החקירה, ייתכן שהכספים שימשו למימון פעילויות תפעוליות שוטפות של בית החולים או לפרויקטים אחרים שלא אושרו על ידי התורמים, מה שמעלה שאלות קשות על שקיפות וניהול הכספים בעמותה.

מי מעורב בחקירה?

שלושת הבכירים שנחקרו הם בגילאי 40 עד 50, וכוללים אנשים בעלי תפקידים משמעותיים: חלקם מנהלים בעמותת הידידים של וולפסון, ואחרים קשורים ישירות להנהלת בית החולים. החקירה נערכה באזהרה, כלומר תחת חשד לפלילים, אך בשלב זה הם שוחררו לבתיהם ללא תנאים מגבילים. המשטרה הבהירה כי אין כרגע חשד שהכספים נכנסו לכיסם הפרטי של הבכירים, אלא שההסטה נעשתה כחלק מניהול לקוי או החלטות שגויות בתוך העמותה. עם זאת, החשדות כוללים עבירות חמורות כמו הפרת אמונים או ניהול כספים שלא בהתאם לחוק, מה שמצביע על כך שהחקירה עשויה להתרחב ולכלול מעורבים נוספים.

מי מוביל את החקירה?

החקירה מנוהלת על ידי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב, גוף שמתמחה בטיפול בפרשות כלכליות מורכבות, במיוחד כאלה שמערבות גופים ציבוריים או עמותות. לצד המשטרה, הפרקליטות הכלכלית מלווה את התיק ומספקת ייעוץ משפטי, מה שמעיד על הרגישות הגבוהה של הפרשה ועל הכוונה לבחון לעומק את ההשלכות המשפטיות. מפלג ההונאה ידוע בטיפול בפרשיות דומות בעבר, כמו חקירות נגד עמותות ציבוריות שהפרו את חוקי התרומות, ולכן המומחיות שלהם בתחום עשויה להוביל לחשיפת ממצאים משמעותיים בשבועות הקרובים.

עמותות הידידים של בתי חולים בישראל מהוות עמוד תווך חיוני בתמיכה במערכת הבריאות, במיוחד בתקופה שבה התקציבים הממשלתיים לבתי החולים מוגבלים והצורך בציוד מתקדם ובתשתיות משופרות גדל. התרומות שמגייסות עמותות אלה, לעיתים בסכומים של מיליוני שקלים בשנה, מאפשרות לבתי חולים כמו וולפסון לספק שירותים רפואיים מתקדמים יותר, לרכוש מכשור חדשני ולשפר את תנאי המטופלים. עם זאת, פרשה שבה כספי תרומות מוסטים ממטרתם עלולה להסב נזק עצום לאמון הציבור. תורמים שמגלים שהכספים שהקצו למטרות ספציפיות – כמו מימון מכשיר MRI חדש או תמיכה במחלקה אונקולוגית – שימשו למטרות אחרות, עשויים להסס לתרום בעתיד. פגיעה כזו עלולה להשפיע לא רק על וולפסון, אלא גם על עמותות הידידים של בתי חולים אחרים ברחבי הארץ, ולערער את בסיס התמיכה הציבורית במערכת הבריאות כולה.

הפרשה הזו מגיעה על רקע משבר אמון מתמשך במערכת הבריאות הישראלית. בשנים האחרונות התמודדה המערכת עם ביקורת ציבורית חריפה על תת-תקצוב, תורים ארוכים וחוסר שקיפות בניהול כספים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2023, למשל, הצביע על ליקויים חמורים בניהול כספי תרומות בעמותות של בתי חולים, כולל מקרים שבהם כספים לא דווחו כראוי או שימשו למטרות שלא תאמו את כוונת התורמים. במקרה של וולפסון, החשדות הנוכחיים מחזקים את התחושה שמערכת הבריאות זקוקה לרפורמה עמוקה בניהול הכספי ובשקיפות, כדי להבטיח שכספי הציבור – בין אם מתרומות ובין אם מתקציבים ממשלתיים – יגיעו ליעדם המיועד.

החקירה נמצאת בשלביה הראשונים, והמשטרה ממשיכה לבחון מסמכים פיננסיים ולהאזין לעדויות של מעורבים נוספים. אם יתברר שהכספים אכן הוסטו ממטרותיהם, הבכירים עלולים לעמוד בפני כתבי אישום חמורים על עבירות כמו הפרת אמונים או קבלת דבר במרמה, עבירות שיכולות להוביל לעונשים כבדים, כולל מאסר. בשלב זה לא ברור אם הפרשה תוביל גם לחקירה רחבה יותר של הנהלת בית החולים עצמו, או שמא מדובר בבעיה נקודתית בתוך עמותת הידידים.

קיראו עוד ב"בארץ"


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).