חקירה נגד בכירים בוולפסון בחשד להסטת תרומות
כספים שלא הגיעו ליעד: חקירה נגד בכירים הקשורים לוולפסון בחשד להסטת תרומות - פרשה חדשה מטלטלת את המרכז הרפואי וולפסון בחולון: שלושה בכירים הקשורים לבית החולים נחקרו במפלג ההונאה של משטרת תל אביב, בחשד שהסיטו כספי תרומות בסכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים ליעדים שונים מאלו שלשמם ניתנו. הכספים, שהועברו דרך עמותת הידידים של המרכז הרפואי, היו אמורים לשמש למטרות ספציפיות – אך לפי החשד, חלקם שימשו למטרות אחרות, בניגוד מפורש לרצון התורמים. הפרשה מעוררת חשש כבד מפגיעה באמון הציבור, דווקא בתקופה שבה מערכת הבריאות זקוקה נואשות לתמיכה.
מה גילתה החקירה עד כה?
החקירה חושפת כי בעשור האחרון התקבלו בעמותת הידידים של וולפסון תרומות ייעודיות, כלומר כספים שהתורמים הקצו למטרות ברורות ומוגדרות: רכישת ציוד רפואי מתקדם, תמיכה במחלקות ספציפיות כמו מחלקת ילדים או טיפול נמרץ, או מימון פרויקטים מיוחדים כגון הקמת מרכזי מחקר או שיפור תשתיות. עם זאת, המשטרה טוענת שחלק ניכר מהכספים הללו הופנה לשימושים אחרים, שלא תאמו את כוונת התורמים. לפי גורמים המעורים בפרטי החקירה, ייתכן שהכספים שימשו למימון פעילויות תפעוליות שוטפות של בית החולים או לפרויקטים אחרים שלא אושרו על ידי התורמים, מה שמעלה שאלות קשות על שקיפות וניהול הכספים בעמותה.
מי מעורב בחקירה?
שלושת הבכירים שנחקרו הם בגילאי 40 עד 50, וכוללים אנשים בעלי תפקידים משמעותיים: חלקם מנהלים בעמותת הידידים של וולפסון, ואחרים קשורים ישירות להנהלת בית החולים. החקירה נערכה באזהרה, כלומר תחת חשד לפלילים, אך בשלב זה הם שוחררו לבתיהם ללא תנאים מגבילים. המשטרה הבהירה כי אין כרגע חשד שהכספים נכנסו לכיסם הפרטי של הבכירים, אלא שההסטה נעשתה כחלק מניהול לקוי או החלטות שגויות בתוך העמותה. עם זאת, החשדות כוללים עבירות חמורות כמו הפרת אמונים או ניהול כספים שלא בהתאם לחוק, מה שמצביע על כך שהחקירה עשויה להתרחב ולכלול מעורבים נוספים.
מי מוביל את החקירה?
החקירה מנוהלת על ידי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב, גוף שמתמחה בטיפול בפרשות כלכליות מורכבות, במיוחד כאלה שמערבות גופים ציבוריים או עמותות. לצד המשטרה, הפרקליטות הכלכלית מלווה את התיק ומספקת ייעוץ משפטי, מה שמעיד על הרגישות הגבוהה של הפרשה ועל הכוונה לבחון לעומק את ההשלכות המשפטיות. מפלג ההונאה ידוע בטיפול בפרשיות דומות בעבר, כמו חקירות נגד עמותות ציבוריות שהפרו את חוקי התרומות, ולכן המומחיות שלהם בתחום עשויה להוביל לחשיפת ממצאים משמעותיים בשבועות הקרובים.
- הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים
- חשד להונאת קשישים במיליונים: סיכנו חיי אדם והתחזו לרופאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמותות הידידים של בתי חולים בישראל מהוות עמוד תווך חיוני בתמיכה במערכת הבריאות, במיוחד בתקופה שבה התקציבים הממשלתיים לבתי החולים מוגבלים והצורך בציוד מתקדם ובתשתיות משופרות גדל. התרומות שמגייסות עמותות אלה, לעיתים בסכומים של מיליוני שקלים בשנה, מאפשרות לבתי חולים כמו וולפסון לספק שירותים רפואיים מתקדמים יותר, לרכוש מכשור חדשני ולשפר את תנאי המטופלים. עם זאת, פרשה שבה כספי תרומות מוסטים ממטרתם עלולה להסב נזק עצום לאמון הציבור. תורמים שמגלים שהכספים שהקצו למטרות ספציפיות – כמו מימון מכשיר MRI חדש או תמיכה במחלקה אונקולוגית – שימשו למטרות אחרות, עשויים להסס לתרום בעתיד. פגיעה כזו עלולה להשפיע לא רק על וולפסון, אלא גם על עמותות הידידים של בתי חולים אחרים ברחבי הארץ, ולערער את בסיס התמיכה הציבורית במערכת הבריאות כולה.
הפרשה הזו מגיעה על רקע משבר אמון מתמשך במערכת הבריאות הישראלית. בשנים האחרונות התמודדה המערכת עם ביקורת ציבורית חריפה על תת-תקצוב, תורים ארוכים וחוסר שקיפות בניהול כספים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2023, למשל, הצביע על ליקויים חמורים בניהול כספי תרומות בעמותות של בתי חולים, כולל מקרים שבהם כספים לא דווחו כראוי או שימשו למטרות שלא תאמו את כוונת התורמים. במקרה של וולפסון, החשדות הנוכחיים מחזקים את התחושה שמערכת הבריאות זקוקה לרפורמה עמוקה בניהול הכספי ובשקיפות, כדי להבטיח שכספי הציבור – בין אם מתרומות ובין אם מתקציבים ממשלתיים – יגיעו ליעדם המיועד.
החקירה נמצאת בשלביה הראשונים, והמשטרה ממשיכה לבחון מסמכים פיננסיים ולהאזין לעדויות של מעורבים נוספים. אם יתברר שהכספים אכן הוסטו ממטרותיהם, הבכירים עלולים לעמוד בפני כתבי אישום חמורים על עבירות כמו הפרת אמונים או קבלת דבר במרמה, עבירות שיכולות להוביל לעונשים כבדים, כולל מאסר. בשלב זה לא ברור אם הפרשה תוביל גם לחקירה רחבה יותר של הנהלת בית החולים עצמו, או שמא מדובר בבעיה נקודתית בתוך עמותת הידידים.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
