ז'ימין צ'יאן, אזרחית סינית בשנות הארבעים לחייה, הציגה את עצמה כיזמית טכנולוגיה בעלת חזון וניסיון נרחב. לאורך כשלוש שנים, היא הצליחה לשכנע כ-128 אלף איש להשקיע במיזם קריפטו שהבטיח תשואות יומיות קבועות, כביכול על בסיס מסחר אלגוריתמי מתוחכם וביטחונות גבוהים. בפועל, מדובר היה במערכת פירמידה קלאסית: ההכנסות של משקיעים ותיקים מומנו מהזרמה מתמדת של משקיעים חדשים.

צ'יאן ניהלה את התרמית דרך חברת מעטפת שפעלה מסין, והציגה מערך שיווק מתוחכם עם אתרי אינטרנט נוצצים, מצגות מושקעות ו"מערכת תמיכה" שנראתה לגיטימית לחלוטין. היא השתמשה בשפה טכנולוגית מתוחכמת, הציגה "דוחות ביצועים" מפורטים ואף ארגנה כנסים והרצאות שבהם הסבירה את "האסטרטגיה המהפכנית" שלה. המשקיעים קיבלו דיווחים יומיים על רווחים כביכול, וראו את יתרות החשבונות שלהם גדלות באופן עקבי.

אבל מאחורי הקלעים, לא היה שום אלגוריתם, שום בורסה אמיתית, ושום פעילות רווחית. הכסף פשוט זרם למעלה, ישירות לכיסיה הפרטי של צ'יאן, כולל רכישות של נדל"ן יוקרתי, תכשיטים יקרי ערך, רכבי יוקרה ונכסי קריפטו נוספים. החלק המתוחכם ביותר בתרמית היה האופן שבו צ'יאן יצרה מעגל אמון: משקיעים שביקשו למשוך כספים בשלבים הראשונים קיבלו את הכסף באופן מיידי, מה שחיזק את האמינות ויצר מעין "הוכחה חברתית" שמשכה עוד יותר משקיעים.

איך נבנתה האימפריה המזוייפת

התרמית של צ'יאן לא הייתה פשוטה. היא השקיעה משאבים עצומים ביצירת מסווה של לגיטימיות שהתחרה עם חברות טכנולוגיה אמיתיות. החברה שלה פעלה ממשרדים מפוארים בשנחאי ושנזן, עם עשרות עובדים שרובם לא היו מודעים למהות האמיתית של הפעילות. היא שכרה מומחי שיווק מקצועיים, פיתחה אפליקציות מתוחכמות שהציגו נתוני מסחר בזמן אמת (מזויפים כמובן), ואף השיגה המלצות מאנשי עסקים מכובדים שלא הבינו את טיב הפעילות.

• קרן ההשקעות של אבו דאבי שילשה את חשיפתה לביטקוין רגע לפני המפולת
• נפילה בביטקוין, ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המודל שהציגה צ'יאן היה מורכב במכוון: היא טענה שהחברה מפעילה מערכת בינה מלאכותית שמזהה הזדמנויות ארביטראז' בין בורסות קריפטו שונות, ומבצעת אלפי עסקאות ביום כדי לנצל הפרשי מחירים קטנים. לכאורה, זה נשמע הגיוני - שוק הקריפטו אכן מלא בחוסר יעילות וסוחרים אלגוריתמיים אכן מרוויחים מארביטראז'. אבל בפועל, כל "הרווחים" היו פשוט חלק מהכסף של המשקיעים החדשים.

התחכום הגיע לשיאו כשצ'יאן החלה להציע "רמות השקעה" שונות - ככל שהסכום גדול יותר, כך התשואה הייתה גבוהה יותר. זה יצר תמריץ למשקיעים להגדיל את ההשקעות שלהם, ובמקביל יצר היררכיה של "משקיעי VIP" שקיבלו יחס מיוחד. חלק מהמשקיעים הגדולים אף הפכו לסוכני מכירות בלתי רשמיים, ומשכו חברים ובני משפחה לתרמית.

בריחה, ביטקוין וניסיון להלבין מיליארדים

כשהרשויות הסיניות החלו לחקור את פעילותה ב-2017, צ'יאן הבינה שהזמן אוזל לה. במהלך מתוכנן בקפידה, היא העבירה חלק עצום מהנכסים לביטקוין  שמאפשר העברות אנונימיות יחסית ובמקביל רכשה דרכון מזויף מגורמים פליליים. הבריחה מסין בוצעה בשקט, דרך הונג קונג, וצ'יאן הגיעה ללונדון כ"אישת עסקים" מצליחה שמחפשת להשקיע בנדל"ן בריטי.

• בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מורגן סטנלי: התחילה השנה השלילית בסייקל ה-4 שנתי של הביטקוין

בלונדון, צ'יאן גייסה עוזר מקומי - ג'יאן ון, אדם שעבד באותה תקופה במסעדה סינית ולא היה לו רקע בפיננסים או בטכנולוגיה. היא הציגה בפניו הזדמנות להרוויח מהר ולהפוך ל"מנהל השקעות", ויחד השניים החלו במבצע הלבנת הון מורכב ומתוחכם. הם שכרו דירות יוקרה ברחבי לונדון, כל אחת משמשת כ"בסיס פעולות" עם מחשבים מתקדמים לניהול ארנקים דיגיטליים.

כדי לנתק את הקשר לחשבונות המקוריים ולהקשות על המעקב, צ'יאן פיצלה את הביטקוין לאלפי ארנקים קטנים, העבירה אותם דרך שירותי "ערבוב" (mixing services) שמקשים על המעקב, ולאחר מכן המירה אותם בחזרה למזומן או להשקעות לגיטימיות. היא רכשה נכסי נדל"ן יוקרתיים בלונדון, תכשיטים יקרי ערך, ואף השקיעה בחברות סטארטאפ בריטיות כדי ליצור מקורות הכנסה נקיים לכאורה.

השיא הגיע ב-2018, כשמשטרת לונדון, בעקבות מידע מהמשטרה הסינית, פשטה על הדירות ותפסה 61 אלף ביטקוין - שהיו באותה עת שווים כ-7 מיליארד דולר (היום זה פי 15-20 - לפחות 100 מיליארד דולר!). החרמת המטבעות הללו נחשבת לאחת הגדולות אי פעם בעולם הקריפטו, והיא הוכיחה את ההיקף העצום של התרמית.

החקירה שהובילה למעצרה של צ'יאן הייתה מאמץ בינלאומי מורכב שכלל שיתוף פעולה בין הרשויות הסיניות, הבריטיות, ואף גורמים מארצות הברית וקנדה. החוקרים נאלצו ללמוד במהירות את עולם הקריפטו, לפתח כלים למעקב אחר עסקאות ביטקוין, ולהבין איך פועלים מנגנוני הלבנת הון דיגיטליים.

הפריצה בחקירה הגיעה כשהחוקרים זיהו דפוס של עסקאות ביטקוין שחזר על עצמו - צ'יאן השתמשה באותן שיטות העברה פעם אחר פעם, מה שאפשר למפות את רשת הארנקים שלה. בנוסף, ג'יאן ון, השותף הבריטי, התחיל לבזבז כסף באופן בולט ולעורר חשדות - הוא רכש רכבי יוקרה, שעונים יקרים ואף נסע לחופשות יקרות שלא התאימו להכנסותיו המוצהרות מהמסעדה.

ב-2021 ון נעצר ראשון, וההודאה שלו פתחה את הדלת למעצרה של צ'יאן. בספטמבר האחרון היא הודתה בבית המשפט הפלילי המרכזי בלונדון (Old Bailey) בכך שהחזיקה והעבירה רכוש שהושג בדרכים פליליות - הודאה שמכסה לא רק את הביטקוין שנתפס, אלא גם רכוש נוסף בשווי מאות מיליוני דולרים. ון כבר הורשע קודם לכן בהלבנת הון ונידון לשש וחצי שנות מאסר.

ההליך המשפטי בעניינה של צ'יאן עודנו נמשך, והתביעה דורשת עונש מאסר של עשרות שנים. מעבר לכך, הרשויות הבריטיות מנהלות הליך הפקעה אזרחי שמטרתו לחלץ כל שקל אפשרי מהנכסים שצ'יאן רכשה בכספי התרמית. זה כולל לא רק את הביטקוין שנתפס, אלא גם נדל"ן בלונדון ובמקומות נוספים, חשבונות בנק, תכשיטים, רכבים ואף השקעות בחברות שונות.

הדרישות הבינלאומיות והמורכבות המשפטית

הפרשה יצרה מצב מורכב של דיפלומטיה משפטית. הרשויות בסין דורשות את השבת הכספים שנגזלו מאזרחיהן - דרישה לגיטימית, אבל מורכבת מבחינה משפטית. מחד, הפשע בוצע בעיקר בסין נגד אזרחים סיניים. מאידך, הנכסים נמצאים בבריטניה, וההודאה והשיפוט מתבצעים במערכת המשפט הבריטית.

בבריטניה, הרשויות פועלות גם לאיתור משקיעים בריטיים או אירופיים שנפגעו מהתרמית, כדי לבחון אפשרות להחזרה חלקית של כספים. זהו תהליך מורכב שדורש הוכחת הנזק, זיהוי משקיעים לגיטימיים (מול אלה שאולי היו שותפים), והחלטה איך לחלק נכסים מוגבלים בין אלפי נפגעים.

בד בבד, נבחנת האפשרות להפקיע רכוש נוסף של צ'יאן שעדיין לא אותר. החוקרים מעריכים שהיא הצליחה להסתיר נכסים נוספים בשווי מאות מיליוני דולרים במדינות שונות, באמצעות שמות בדויים, חברות מעטפת, ושיטות הסתרה מתוחכמות אחרות. המרדף אחר הנכסים האלה ימשך כנראה שנים.

התרמית של צ'יאן לא הייתה הראשונה ולא תהיה האחרונה מסוגה. בשנים האחרונות נחשפו הונאות קריפטו דומות ברחבי העולם: PlusToken בסין (הונאה של 2.9 מיליארד דולר), OneCoin באירופה (4 מיליארד דולר), וביטקוין וואלט בקנדה (190 מיליון דולר). המשותף לכל התרמיות האלה הוא השילוב של טכנולוגיה מתוחכמת, שיווק אגרסיבי, והבטחות לתשואות לא ריאליות.

השיעור המרכזי עבור משקיעים הוא הצורך בבדיקה קפדנית של כל הזדמנות השקעה, במיוחד כזו שמבטיחה תשואות גבוהות וקבועות. אין דבר כזה "השקעה ללא סיכון עם תשואה גבוהה" - וכשמישהו מציע משהו כזה, זו כמעט תמיד תרמית. בעולם הקריפטו, שבו הטכנולוגיה מורכבת ורוב האנשים לא מבינים את העקרונות הבסיסיים, קל במיוחד להטעות משקיעים עם טרמינולוגיה טכנית ומסמכים מרשימים.