קיבלתם תשלום באפליקציית תשלומים - שלא תחשבו לא לדווח למס הכנסה; המקרה של המקעקע מבאר שבע
העלמות המס הן מכת מדינה. בבדיקה של מס הכנסה נמצא ששליש מהעסקים מעלימים מס. ההעלמות האלו הן על חשבון אלו שמשלמים כמו שצריך. הם נפגעים מזה כי ברגע שיש קבוצה גדולה שלא משלמת - נטל המס עולה. אם כולם היו משלמים כמו שצריך, נטל המס היה יורד דרמטית.
הנה המקרה על המקעקע והתופרת שהעלימו מס - המקעקע ש"שכח" 11.5 אלף ₪ ששולמו לו באפליקציה והתופרת שהבטיחה ש"תקפיד יותר": רשות המסים ערכה ביקורת בעסקים בדרום – ואלה הממצאים
יחידת ניהול ספרים ארצית של רשות המסים (נס"א) ערכה לאחרונה ביקורת בערים אילת, אופקים, דימונה, נתיבות, באר שבע וירוחם. הביקורת נועדה לוודא כי עסקים בישראל מקיימים את הוראות ניהול ספרים, מדווחים כחוק על הכנסות ומקיימים את הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן.
כהקדמה לביקורת נערכו רכישות סמויות בעסקים, בוצעו תצפיות מקדימות ונעשתה עבודת מודיעין לאיתור עסקים רלוונטיים. בסך הכל נערכו ביקורות ב-46 עסקים כאשר ב-15 מהם נמצאו מקרים של אי רישום הכנסות. בנוסף נמצאו 4 הפרות של החוק לצמצום השימוש במזומן, בסכום כולל של כ-38 אלף ₪. ההפרות נמצאו בעסק לממכר מוצרי חשמל ואביזרי מחשב, ובעסק להחלקת שיער בנתיבות.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחנות קעקועים בעיר באר שבע נתגלה כי בעל החנות לא רשם הכנסות בסכום כולל של 11,530 ₪ שהתקבלו באמצעות אפליקציית תשלומים. כאשר נשאל על ידי המבקרים מדוע העסקאות לא נרשמו בספרי העסק אמר בעל החנות כי הוא שכח לרשום את ההכנסות בגלל שהתקבלו באפליקציה. אצל תופרת בעיר אילת מצאו המבקרים כי לא נרשמו הכנסות של כ-9,800 ₪ בשנים 2023 – 2024. כאשר נשאלה התופרת מדוע לא נרשמו ההכנסות אמרה כי היא "עוברת תקופה קשה", וכי היא "תקפיד יותר" להבא.
היחידה הארצית לניהול ספרים תמשיך לפעול בכל מקום וזמן בכדי לאכוף את הוראות החוק באופן שוטף ובמבצעים כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד ההון השחור ומעלימי מס. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
- 1.תמיר לביא 26/01/2025 16:26הגב לתגובה זואיזה בדיחה לא מצחיקה. אני לרגע לא מצדיק העלמת שקל מס... אבל לשים בראש סדר העדיפויות מקעקע ותופרתכאילו... באמת!!9800 שקל העלמת מס על זה לבזבז את הזמן לערוך תצפיותאין מכת ארגוני פשיעה בצפון של עשרות ומיליונים
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
