משקיע ארוך טווח – זה הזמן להגדיל סיכון

אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי מציע לנצל את הפאניקה בשווקים ולהגדיל הרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות.
אלדר גנזל |

מהיכרותי עם מגוון רחב של טיפוסי משקיעים, אני מוצא לנכון לציין כבר בפתח הדברים כי המסרים שבכוונתי להעביר כאן רלוונטיים רק לאלו שאינם מחוברים רגשית לכספם, אנשים שלווים ואופטימיים, כאלה ששום דבר לא ימנע מהם שינה מתוקה. השקעה ארוכת טווח מחייבת אותנו לפעול ביצירתיות ובתבונה, ובניגוד לפעילות ספקולטיבית קצרת טווח, שינוי רמת הסיכון נגד כיוון המגמה יכול לשפר באופן ניכר את תוצאות ההשקעה לאורך השנים.

התערבותם האגרסיבית וחסרת התקדים של הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב תצליח בסופו של דבר למנוע את קריסתה של המערכת הפיננסית ולהחזיר את כלכלת העולם למסלול של צמיחה. הרחבה מוניטארית גלובאלית יחד עם מתן ערבויות ממשלתיות כנגד הלוואות ורכישת נכסים רעילים בתמורה למניות, יצליחו לספק חמצן לשווקים ולצמצם את מחנק האשראי, להחזיר את אמון הציבור במוסדות הפיננסיים ולאפשר אקלים נוח לחידוש הגיוסים מהציבור באמצעות שוק ההון, להזרים מזומנים לסקטור העסקי ולהחיות את פעילותן.

ציבור המשקיעים המצוי בתחושת חוסר אמון טוטאלית, מעדיף מצידו לפרש את התערבותן של הממשלות בכלכלה כאומדן לחוסר היציבות ולעומקו של המשבר, וככל שתוכניות ואסטרטגיות החירום הממשלתיות הן מקיפות ואגרסיביות יותר, כך עולה מפלס החרדה ושוקי ההון מגיבים בירידות שערים חדות יותר, העצבנות עולה במהירות ומידת הפאניקה חוצת הגבולות והיבשות נוגעת בשיאים חדשים.

אובדן אמון המשקיעים והבהלה למזומן יוצרים אפקט מכירה גורף ללא הבחנה, וככל שמידת הפחד עולה כך נפער פער רחב יותר בין הציפיות לרציונאל. תמחור החסר של נכסים פיננסיים כפי שהוא מגולם היום בשוק ההון, משקף הסתברות גבוהה להופעתם של התרחישים הפסימיים ביותר, כאלה שהסבירות להופעתן היא בדרך כלל אפסית.

כשאי הודאות רבה ומידת העצבנות שוברת שיאים, ההערכות הכלכליות מאבדות מהרלוונטיות שלהן וניסיון שווא לנסות ולחזות את המהלך הבא ולסמן את התחתית ייועד לכישלון חרוץ. בטווח הקצר הכל יכול להיות ופעילות ספקולטיבית עשויה לעלות ביוקר רב, אולם לעומתה הגדלת הרכיב המנייתי בתיק השקעות ארוך טווח דווקא ברגעי קיצון שכאלה, תגדיל את התרומה לתיק שתתקבל במהלכי עליות חזקים שיהיו בוודאי בתקופה שאחרי עידן חוסר השפיות.

רבים מעריכים שתיקון חד יפקוד את אפיקי האג"ח הקונצרניות לפני שהוא יחלוש על מדדי המניות ואני ביניהם, אך כשמדובר בהשקעה לזמן ארוך אין משמעות לתזמון האירועים, ובסופו של דבר התשואה שצפויים מדדי המניות להניב לאורך השנים תהיי הגבוהה ביותר.

נוכח הסיכון הרב בתקופה הקרובה, ראוי לבצע את מהלך רכישת המניות במנות וליישמה בפועל רק בימים של ירידות שערים. בתקופה תנודתית שכזו נקרעים המשקיעים בין ייאוש לתקווה, ופסימיות היתר שמאפיינת את ימי הירידות יוצרת מצב נח יותר לרכישת מניות במחירי חיסול.

חשוב יותר מתזמון הרכישה הוא בחירת המניות ופיזור ההשקעה. תסריט של פשיטת רגל הוא רלוונטי היום יותר מאיי פעם ועל כן ישנה חשיבות להשקיע במגוון רחב ביותר של חברות, ענפים ומגזרים. חברות התקשורת, התרופות, המזון וההלבשה רגישות פחות למשבר הנוכחי ועל כן רצוי להתחיל בהגדלת רכיב ההשקעה בהן, וככל שיעמיק המשבר ניתן יהיה להרחיב ולרכוש מניות מסקטור הבנקאות, הנדל"ן, הביטוח והפיננסים, אשר המשבר הנוכחי מטבע הדברים פגע בהן בעוצמה חזקה הרבה יותר וחלקן אף יתקשו להתאושש ממנו.

במאמרי ערב ראש השנה הערכתי כי אנו צפויים להזדמנויות של פעם בדור, אך באמת שהתקשיתי להעריך כי תיפרסנה לפנינו הזדמנויות של פעם בחיים. עוצמת הפאניקה בתבל הגיעה למימדים בלתי נתפסים, תוך שהיא יוצרת עיוות קיצוני בערכם הכלכלי של חברות ומגזרים אין ספור.

הברירה הטבעית היא אחת מיסודותיו של הקיום עליי אדמות, והמפולת אותה אנו חווים כעת מהווה אבן דרך בהתגשמותו של יסוד חשוב זה. שוק ההון משתעל במטרה להתנקות מרעות חולות, וברגע שיסתיים המהלך ישוב למלא ריאותיו באוויר רווי חמצן. משקיע שקול ושלוו שמבין שגם הפעם יסתיים המשבר הפיננסי עוד בטרם יגיע המשבר הריאלי אל שיאו, מוטב יעשה אם יפעל בניגוד לתחושת הבטן ויקבל החלטות שאינן פופולאריות בימים בהם הרצון להיפגש עם הכסף גובר על הרציונאל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה

הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד

עוזי גרסטמן |

מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.

העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).

נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.

המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.