משקיע ארוך טווח – זה הזמן להגדיל סיכון

אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי מציע לנצל את הפאניקה בשווקים ולהגדיל הרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות.
אלדר גנזל |

מהיכרותי עם מגוון רחב של טיפוסי משקיעים, אני מוצא לנכון לציין כבר בפתח הדברים כי המסרים שבכוונתי להעביר כאן רלוונטיים רק לאלו שאינם מחוברים רגשית לכספם, אנשים שלווים ואופטימיים, כאלה ששום דבר לא ימנע מהם שינה מתוקה. השקעה ארוכת טווח מחייבת אותנו לפעול ביצירתיות ובתבונה, ובניגוד לפעילות ספקולטיבית קצרת טווח, שינוי רמת הסיכון נגד כיוון המגמה יכול לשפר באופן ניכר את תוצאות ההשקעה לאורך השנים.

התערבותם האגרסיבית וחסרת התקדים של הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב תצליח בסופו של דבר למנוע את קריסתה של המערכת הפיננסית ולהחזיר את כלכלת העולם למסלול של צמיחה. הרחבה מוניטארית גלובאלית יחד עם מתן ערבויות ממשלתיות כנגד הלוואות ורכישת נכסים רעילים בתמורה למניות, יצליחו לספק חמצן לשווקים ולצמצם את מחנק האשראי, להחזיר את אמון הציבור במוסדות הפיננסיים ולאפשר אקלים נוח לחידוש הגיוסים מהציבור באמצעות שוק ההון, להזרים מזומנים לסקטור העסקי ולהחיות את פעילותן.

ציבור המשקיעים המצוי בתחושת חוסר אמון טוטאלית, מעדיף מצידו לפרש את התערבותן של הממשלות בכלכלה כאומדן לחוסר היציבות ולעומקו של המשבר, וככל שתוכניות ואסטרטגיות החירום הממשלתיות הן מקיפות ואגרסיביות יותר, כך עולה מפלס החרדה ושוקי ההון מגיבים בירידות שערים חדות יותר, העצבנות עולה במהירות ומידת הפאניקה חוצת הגבולות והיבשות נוגעת בשיאים חדשים.

אובדן אמון המשקיעים והבהלה למזומן יוצרים אפקט מכירה גורף ללא הבחנה, וככל שמידת הפחד עולה כך נפער פער רחב יותר בין הציפיות לרציונאל. תמחור החסר של נכסים פיננסיים כפי שהוא מגולם היום בשוק ההון, משקף הסתברות גבוהה להופעתם של התרחישים הפסימיים ביותר, כאלה שהסבירות להופעתן היא בדרך כלל אפסית.

כשאי הודאות רבה ומידת העצבנות שוברת שיאים, ההערכות הכלכליות מאבדות מהרלוונטיות שלהן וניסיון שווא לנסות ולחזות את המהלך הבא ולסמן את התחתית ייועד לכישלון חרוץ. בטווח הקצר הכל יכול להיות ופעילות ספקולטיבית עשויה לעלות ביוקר רב, אולם לעומתה הגדלת הרכיב המנייתי בתיק השקעות ארוך טווח דווקא ברגעי קיצון שכאלה, תגדיל את התרומה לתיק שתתקבל במהלכי עליות חזקים שיהיו בוודאי בתקופה שאחרי עידן חוסר השפיות.

רבים מעריכים שתיקון חד יפקוד את אפיקי האג"ח הקונצרניות לפני שהוא יחלוש על מדדי המניות ואני ביניהם, אך כשמדובר בהשקעה לזמן ארוך אין משמעות לתזמון האירועים, ובסופו של דבר התשואה שצפויים מדדי המניות להניב לאורך השנים תהיי הגבוהה ביותר.

נוכח הסיכון הרב בתקופה הקרובה, ראוי לבצע את מהלך רכישת המניות במנות וליישמה בפועל רק בימים של ירידות שערים. בתקופה תנודתית שכזו נקרעים המשקיעים בין ייאוש לתקווה, ופסימיות היתר שמאפיינת את ימי הירידות יוצרת מצב נח יותר לרכישת מניות במחירי חיסול.

חשוב יותר מתזמון הרכישה הוא בחירת המניות ופיזור ההשקעה. תסריט של פשיטת רגל הוא רלוונטי היום יותר מאיי פעם ועל כן ישנה חשיבות להשקיע במגוון רחב ביותר של חברות, ענפים ומגזרים. חברות התקשורת, התרופות, המזון וההלבשה רגישות פחות למשבר הנוכחי ועל כן רצוי להתחיל בהגדלת רכיב ההשקעה בהן, וככל שיעמיק המשבר ניתן יהיה להרחיב ולרכוש מניות מסקטור הבנקאות, הנדל"ן, הביטוח והפיננסים, אשר המשבר הנוכחי מטבע הדברים פגע בהן בעוצמה חזקה הרבה יותר וחלקן אף יתקשו להתאושש ממנו.

במאמרי ערב ראש השנה הערכתי כי אנו צפויים להזדמנויות של פעם בדור, אך באמת שהתקשיתי להעריך כי תיפרסנה לפנינו הזדמנויות של פעם בחיים. עוצמת הפאניקה בתבל הגיעה למימדים בלתי נתפסים, תוך שהיא יוצרת עיוות קיצוני בערכם הכלכלי של חברות ומגזרים אין ספור.

הברירה הטבעית היא אחת מיסודותיו של הקיום עליי אדמות, והמפולת אותה אנו חווים כעת מהווה אבן דרך בהתגשמותו של יסוד חשוב זה. שוק ההון משתעל במטרה להתנקות מרעות חולות, וברגע שיסתיים המהלך ישוב למלא ריאותיו באוויר רווי חמצן. משקיע שקול ושלוו שמבין שגם הפעם יסתיים המשבר הפיננסי עוד בטרם יגיע המשבר הריאלי אל שיאו, מוטב יעשה אם יפעל בניגוד לתחושת הבטן ויקבל החלטות שאינן פופולאריות בימים בהם הרצון להיפגש עם הכסף גובר על הרציונאל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".