משקיע ארוך טווח – זה הזמן להגדיל סיכון
מהיכרותי עם מגוון רחב של טיפוסי משקיעים, אני מוצא לנכון לציין כבר בפתח הדברים כי המסרים שבכוונתי להעביר כאן רלוונטיים רק לאלו שאינם מחוברים רגשית לכספם, אנשים שלווים ואופטימיים, כאלה ששום דבר לא ימנע מהם שינה מתוקה. השקעה ארוכת טווח מחייבת אותנו לפעול ביצירתיות ובתבונה, ובניגוד לפעילות ספקולטיבית קצרת טווח, שינוי רמת הסיכון נגד כיוון המגמה יכול לשפר באופן ניכר את תוצאות ההשקעה לאורך השנים.
התערבותם האגרסיבית וחסרת התקדים של הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב תצליח בסופו של דבר למנוע את קריסתה של המערכת הפיננסית ולהחזיר את כלכלת העולם למסלול של צמיחה. הרחבה מוניטארית גלובאלית יחד עם מתן ערבויות ממשלתיות כנגד הלוואות ורכישת נכסים רעילים בתמורה למניות, יצליחו לספק חמצן לשווקים ולצמצם את מחנק האשראי, להחזיר את אמון הציבור במוסדות הפיננסיים ולאפשר אקלים נוח לחידוש הגיוסים מהציבור באמצעות שוק ההון, להזרים מזומנים לסקטור העסקי ולהחיות את פעילותן.
ציבור המשקיעים המצוי בתחושת חוסר אמון טוטאלית, מעדיף מצידו לפרש את התערבותן של הממשלות בכלכלה כאומדן לחוסר היציבות ולעומקו של המשבר, וככל שתוכניות ואסטרטגיות החירום הממשלתיות הן מקיפות ואגרסיביות יותר, כך עולה מפלס החרדה ושוקי ההון מגיבים בירידות שערים חדות יותר, העצבנות עולה במהירות ומידת הפאניקה חוצת הגבולות והיבשות נוגעת בשיאים חדשים.
אובדן אמון המשקיעים והבהלה למזומן יוצרים אפקט מכירה גורף ללא הבחנה, וככל שמידת הפחד עולה כך נפער פער רחב יותר בין הציפיות לרציונאל. תמחור החסר של נכסים פיננסיים כפי שהוא מגולם היום בשוק ההון, משקף הסתברות גבוהה להופעתם של התרחישים הפסימיים ביותר, כאלה שהסבירות להופעתן היא בדרך כלל אפסית.
כשאי הודאות רבה ומידת העצבנות שוברת שיאים, ההערכות הכלכליות מאבדות מהרלוונטיות שלהן וניסיון שווא לנסות ולחזות את המהלך הבא ולסמן את התחתית ייועד לכישלון חרוץ. בטווח הקצר הכל יכול להיות ופעילות ספקולטיבית עשויה לעלות ביוקר רב, אולם לעומתה הגדלת הרכיב המנייתי בתיק השקעות ארוך טווח דווקא ברגעי קיצון שכאלה, תגדיל את התרומה לתיק שתתקבל במהלכי עליות חזקים שיהיו בוודאי בתקופה שאחרי עידן חוסר השפיות.
רבים מעריכים שתיקון חד יפקוד את אפיקי האג"ח הקונצרניות לפני שהוא יחלוש על מדדי המניות ואני ביניהם, אך כשמדובר בהשקעה לזמן ארוך אין משמעות לתזמון האירועים, ובסופו של דבר התשואה שצפויים מדדי המניות להניב לאורך השנים תהיי הגבוהה ביותר.
נוכח הסיכון הרב בתקופה הקרובה, ראוי לבצע את מהלך רכישת המניות במנות וליישמה בפועל רק בימים של ירידות שערים. בתקופה תנודתית שכזו נקרעים המשקיעים בין ייאוש לתקווה, ופסימיות היתר שמאפיינת את ימי הירידות יוצרת מצב נח יותר לרכישת מניות במחירי חיסול.
חשוב יותר מתזמון הרכישה הוא בחירת המניות ופיזור ההשקעה. תסריט של פשיטת רגל הוא רלוונטי היום יותר מאיי פעם ועל כן ישנה חשיבות להשקיע במגוון רחב ביותר של חברות, ענפים ומגזרים. חברות התקשורת, התרופות, המזון וההלבשה רגישות פחות למשבר הנוכחי ועל כן רצוי להתחיל בהגדלת רכיב ההשקעה בהן, וככל שיעמיק המשבר ניתן יהיה להרחיב ולרכוש מניות מסקטור הבנקאות, הנדל"ן, הביטוח והפיננסים, אשר המשבר הנוכחי מטבע הדברים פגע בהן בעוצמה חזקה הרבה יותר וחלקן אף יתקשו להתאושש ממנו.
במאמרי ערב ראש השנה הערכתי כי אנו צפויים להזדמנויות של פעם בדור, אך באמת שהתקשיתי להעריך כי תיפרסנה לפנינו הזדמנויות של פעם בחיים. עוצמת הפאניקה בתבל הגיעה למימדים בלתי נתפסים, תוך שהיא יוצרת עיוות קיצוני בערכם הכלכלי של חברות ומגזרים אין ספור.
הברירה הטבעית היא אחת מיסודותיו של הקיום עליי אדמות, והמפולת אותה אנו חווים כעת מהווה אבן דרך בהתגשמותו של יסוד חשוב זה. שוק ההון משתעל במטרה להתנקות מרעות חולות, וברגע שיסתיים המהלך ישוב למלא ריאותיו באוויר רווי חמצן. משקיע שקול ושלוו שמבין שגם הפעם יסתיים המשבר הפיננסי עוד בטרם יגיע המשבר הריאלי אל שיאו, מוטב יעשה אם יפעל בניגוד לתחושת הבטן ויקבל החלטות שאינן פופולאריות בימים בהם הרצון להיפגש עם הכסף גובר על הרציונאל.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
