משקיע ארוך טווח – זה הזמן להגדיל סיכון
מהיכרותי עם מגוון רחב של טיפוסי משקיעים, אני מוצא לנכון לציין כבר בפתח הדברים כי המסרים שבכוונתי להעביר כאן רלוונטיים רק לאלו שאינם מחוברים רגשית לכספם, אנשים שלווים ואופטימיים, כאלה ששום דבר לא ימנע מהם שינה מתוקה. השקעה ארוכת טווח מחייבת אותנו לפעול ביצירתיות ובתבונה, ובניגוד לפעילות ספקולטיבית קצרת טווח, שינוי רמת הסיכון נגד כיוון המגמה יכול לשפר באופן ניכר את תוצאות ההשקעה לאורך השנים.
התערבותם האגרסיבית וחסרת התקדים של הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב תצליח בסופו של דבר למנוע את קריסתה של המערכת הפיננסית ולהחזיר את כלכלת העולם למסלול של צמיחה. הרחבה מוניטארית גלובאלית יחד עם מתן ערבויות ממשלתיות כנגד הלוואות ורכישת נכסים רעילים בתמורה למניות, יצליחו לספק חמצן לשווקים ולצמצם את מחנק האשראי, להחזיר את אמון הציבור במוסדות הפיננסיים ולאפשר אקלים נוח לחידוש הגיוסים מהציבור באמצעות שוק ההון, להזרים מזומנים לסקטור העסקי ולהחיות את פעילותן.
ציבור המשקיעים המצוי בתחושת חוסר אמון טוטאלית, מעדיף מצידו לפרש את התערבותן של הממשלות בכלכלה כאומדן לחוסר היציבות ולעומקו של המשבר, וככל שתוכניות ואסטרטגיות החירום הממשלתיות הן מקיפות ואגרסיביות יותר, כך עולה מפלס החרדה ושוקי ההון מגיבים בירידות שערים חדות יותר, העצבנות עולה במהירות ומידת הפאניקה חוצת הגבולות והיבשות נוגעת בשיאים חדשים.
אובדן אמון המשקיעים והבהלה למזומן יוצרים אפקט מכירה גורף ללא הבחנה, וככל שמידת הפחד עולה כך נפער פער רחב יותר בין הציפיות לרציונאל. תמחור החסר של נכסים פיננסיים כפי שהוא מגולם היום בשוק ההון, משקף הסתברות גבוהה להופעתם של התרחישים הפסימיים ביותר, כאלה שהסבירות להופעתן היא בדרך כלל אפסית.
כשאי הודאות רבה ומידת העצבנות שוברת שיאים, ההערכות הכלכליות מאבדות מהרלוונטיות שלהן וניסיון שווא לנסות ולחזות את המהלך הבא ולסמן את התחתית ייועד לכישלון חרוץ. בטווח הקצר הכל יכול להיות ופעילות ספקולטיבית עשויה לעלות ביוקר רב, אולם לעומתה הגדלת הרכיב המנייתי בתיק השקעות ארוך טווח דווקא ברגעי קיצון שכאלה, תגדיל את התרומה לתיק שתתקבל במהלכי עליות חזקים שיהיו בוודאי בתקופה שאחרי עידן חוסר השפיות.
רבים מעריכים שתיקון חד יפקוד את אפיקי האג"ח הקונצרניות לפני שהוא יחלוש על מדדי המניות ואני ביניהם, אך כשמדובר בהשקעה לזמן ארוך אין משמעות לתזמון האירועים, ובסופו של דבר התשואה שצפויים מדדי המניות להניב לאורך השנים תהיי הגבוהה ביותר.
נוכח הסיכון הרב בתקופה הקרובה, ראוי לבצע את מהלך רכישת המניות במנות וליישמה בפועל רק בימים של ירידות שערים. בתקופה תנודתית שכזו נקרעים המשקיעים בין ייאוש לתקווה, ופסימיות היתר שמאפיינת את ימי הירידות יוצרת מצב נח יותר לרכישת מניות במחירי חיסול.
חשוב יותר מתזמון הרכישה הוא בחירת המניות ופיזור ההשקעה. תסריט של פשיטת רגל הוא רלוונטי היום יותר מאיי פעם ועל כן ישנה חשיבות להשקיע במגוון רחב ביותר של חברות, ענפים ומגזרים. חברות התקשורת, התרופות, המזון וההלבשה רגישות פחות למשבר הנוכחי ועל כן רצוי להתחיל בהגדלת רכיב ההשקעה בהן, וככל שיעמיק המשבר ניתן יהיה להרחיב ולרכוש מניות מסקטור הבנקאות, הנדל"ן, הביטוח והפיננסים, אשר המשבר הנוכחי מטבע הדברים פגע בהן בעוצמה חזקה הרבה יותר וחלקן אף יתקשו להתאושש ממנו.
במאמרי ערב ראש השנה הערכתי כי אנו צפויים להזדמנויות של פעם בדור, אך באמת שהתקשיתי להעריך כי תיפרסנה לפנינו הזדמנויות של פעם בחיים. עוצמת הפאניקה בתבל הגיעה למימדים בלתי נתפסים, תוך שהיא יוצרת עיוות קיצוני בערכם הכלכלי של חברות ומגזרים אין ספור.
הברירה הטבעית היא אחת מיסודותיו של הקיום עליי אדמות, והמפולת אותה אנו חווים כעת מהווה אבן דרך בהתגשמותו של יסוד חשוב זה. שוק ההון משתעל במטרה להתנקות מרעות חולות, וברגע שיסתיים המהלך ישוב למלא ריאותיו באוויר רווי חמצן. משקיע שקול ושלוו שמבין שגם הפעם יסתיים המשבר הפיננסי עוד בטרם יגיע המשבר הריאלי אל שיאו, מוטב יעשה אם יפעל בניגוד לתחושת הבטן ויקבל החלטות שאינן פופולאריות בימים בהם הרצון להיפגש עם הכסף גובר על הרציונאל.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
