סיטי על טבע: "מחפשים דרייברים לשנת 2009"
פרסום הדוחות של טבע מתקרב והאנליסטים ממשיכים לשפשף ידיים. כלכלני סיטי, צופים שטבע תדווח על רווח למניה של 0.65 דולר על הרבעון הרביעי ו-2.34 דולר לשנה כולה, כך עולה מסקירה של פירמת ההשקעות המפורסמת היום.
טבע תפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, מחר (יום שלישי) לפני פתיחת המסחר בבורסה.
"הפוקוס שלנו הוא על היכולת של טבע לשמור על המומנטום העכשווי ואנחנו נסתכל על האינדיקאטורים של הדברים שיוכלו להניע את הצמיחה קדימה בשנת 2009", כותבים האנליסטים בסקירתם. "טבע הצליחה למצוא דרך לעקוף את הכנסות השיא של שנת 2006 (דרך השקות בסיכון, תחליפים טיפוליים והצלחת הקופקסון) ובאותו האופן נראה, כי טבע הצליחה למצוא כבר דרייברים לשנת 2008 (לדוג' יישוב טענות על פטנטים, השקות בסיכון וצמיחה פרואייר)".
בזמן שהמשך הצלחה ביישוב עימותים על פטנטים ורכישות פוטנציאליות עשויות גם לעזור לצמיחה בשנת 2009, אומרים הכלכלנים, כי הם מחכים "לשקיפות גדולה יותר על מגמות צמיחה בסיסים (פנימיים), בייחוד בשווקים הבינלאומיים".
התחזית של 0.65 דולר רווח למניה, של סיטי, כוללת הכנסות של 2.396 מיליארד דולר - ערכות שמרניות במיוחד בהשוואה לקונצנזוס האנליסטים להכנסות של 2.474 מיליארד דולר. "אנחנו כוללים 20 מיליון דולר הכנסות הנובעים ממכירות המלאי הראשוני של הגרסה הגנרית לפרוטוניקס, ואנחנו צופים התרחבות של 70 נקודות הבסיס בשולים הגולמיים, המשקפים את עליית המחיר של הקופקסון ומכירות חזקות של תרופות גנריות".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
מימון הגירעון התבסס על גיוס חוב מקומי נטו של 59.2 מיליארד שקל מאז תחילת השנה וגיוס חוב נטו בחו"ל של 15.9 מיליארד שקל. כמו כן נרשמו הכנסות מהפרטות בסך 11.7 מיליארד שקל, בעיקר ממכירת קרקעות מדינה.
יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שנקבע בתקציב הנוסף שאושר בספטמבר, עומד על 5.2% מהתוצר. לפי נתוני האומדן המעודכן, הממשלה נמצאת במסלול שמציב אותה מתחת ליעד הזה, בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות ממסים והתמתנות יחסית בצד ההוצאות.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
