סופרבול 2008 - המשחק הוא רק תירוץ לראות פרסומות
סופרבול 2008 - למי שזה מעניין אותו הניו-יורק ג'יאנטס ניצחו את הפטריוטס 17-14 וזה בערך המשפט היחיד שנאמר על המשחק עצמו.
בין 2.7 ל-3 מיליון דולר זהו המחיר עבור פרסומת במהלך הסופרבול, ואם יש איזשהו מפרסם ישראלי שמכסה את עיניו או סותם את אוזניו - נקבל זאת בהבנה.
המחירים בשמיים וזה לא מבריח אף אחד, זה רק גורם להם לרדוף אחרי הספוט עוד ועוד – אשליה? ממש וממש לא, ככה זה כשהתוכנית נקראת "סופרבול 2008" וכל מותג בעל שם וכסף רוצה גם את הפרסטיז'.
"אפל" הכתיבה את הטרנד - ואחריה כולם
הכל התחיל מחברה אחת בשם "אפל" והשאר היסטוריה. אפל, מסתבר מיומה הראשון הייתה מכתיבת טרנדים, וב- 1984 היא הייתה הראשונה שבמהלך מזהיר הציגה ברייק פרסומת בסופרבול שנחשב עד היום למפורסם אי-פעם (מומלץ בחום לצפות) - הפרסומת שנקראה "1984" עשתה שימוש בעלילת הספר המפורסם של ג'ורג' אורוול והציגה לעולם מחשב אחד, נחמד בשם "מאקינטוש", והשאר? כבר אמרנו.
רק לצורך ההשוואה - חישבו מה זה לעבוד כמה חודשים, נניח בשביל פרק או שניים של סדרה טלויזיונית עם כל מערך השיווק מסביב והיח"צ – אז זהו, שפרסומת של 30 שניות מקבלת יחס כזה בדיוק, ואם תשאלו את המשווקים זה שווה כל רגע. ואם כבר השוואות, 3 מיליון דולר ל-30 שניות, זה בערך תקציב הפרסום השנתי של 3 מותגים ישראליים ביחד.
תעשיית הסופרבול היא מנוע שיווקי משומן שרק מקום אחד יכול להניע אותו כמו שצריך - רק ארה"ב. התעשייה הזו לא עוצרת וכובשת טאצ'דאון משנה לשנה. החוכמה היא לא רק רגע הצפייה בפרסומות עצמן אלא כל העשייה מסביב. השם שהולך לפני ערב פרסומות הסופרבול מקודם באופן שיווקי מקצועי דרך אתרי אינטרנט של ספורט, שיווק ופרסום ובכל אתרי המותגים המפרסמים.
לכל מי שתהה, פד-אקס חברת השילוח הבינלאומית ואחד מהמפרסמים היותר מצחיקים ומיוחדים שיש מפרסמת גם כן. היא שם כבר מ-1989 וסוגרת את שנת הפרסום ה-18 שלה. אם יש פרסומת ששווה צפייה היא זו שלהם.
הכי אהובה בארה"ב: קוקה-קולה
הפרסומת שצופי הסופרבול בארה"ב הכי אהבו הייתה פרסומת של קוקה-קולה ואחריה הפרסומת של באד - מותג הבירה האמריקאי. באד עצמה שידרה לא פחות מ-5 פרסומות שונות במהלך הסופרבול, רק תחשבו כמה כסף הם הוציאו באותו הערב.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
