סופרבול 2008 - המשחק הוא רק תירוץ לראות פרסומות
סופרבול 2008 - למי שזה מעניין אותו הניו-יורק ג'יאנטס ניצחו את הפטריוטס 17-14 וזה בערך המשפט היחיד שנאמר על המשחק עצמו.
בין 2.7 ל-3 מיליון דולר זהו המחיר עבור פרסומת במהלך הסופרבול, ואם יש איזשהו מפרסם ישראלי שמכסה את עיניו או סותם את אוזניו - נקבל זאת בהבנה.
המחירים בשמיים וזה לא מבריח אף אחד, זה רק גורם להם לרדוף אחרי הספוט עוד ועוד – אשליה? ממש וממש לא, ככה זה כשהתוכנית נקראת "סופרבול 2008" וכל מותג בעל שם וכסף רוצה גם את הפרסטיז'.
"אפל" הכתיבה את הטרנד - ואחריה כולם
הכל התחיל מחברה אחת בשם "אפל" והשאר היסטוריה. אפל, מסתבר מיומה הראשון הייתה מכתיבת טרנדים, וב- 1984 היא הייתה הראשונה שבמהלך מזהיר הציגה ברייק פרסומת בסופרבול שנחשב עד היום למפורסם אי-פעם (מומלץ בחום לצפות) - הפרסומת שנקראה "1984" עשתה שימוש בעלילת הספר המפורסם של ג'ורג' אורוול והציגה לעולם מחשב אחד, נחמד בשם "מאקינטוש", והשאר? כבר אמרנו.
רק לצורך ההשוואה - חישבו מה זה לעבוד כמה חודשים, נניח בשביל פרק או שניים של סדרה טלויזיונית עם כל מערך השיווק מסביב והיח"צ – אז זהו, שפרסומת של 30 שניות מקבלת יחס כזה בדיוק, ואם תשאלו את המשווקים זה שווה כל רגע. ואם כבר השוואות, 3 מיליון דולר ל-30 שניות, זה בערך תקציב הפרסום השנתי של 3 מותגים ישראליים ביחד.
תעשיית הסופרבול היא מנוע שיווקי משומן שרק מקום אחד יכול להניע אותו כמו שצריך - רק ארה"ב. התעשייה הזו לא עוצרת וכובשת טאצ'דאון משנה לשנה. החוכמה היא לא רק רגע הצפייה בפרסומות עצמן אלא כל העשייה מסביב. השם שהולך לפני ערב פרסומות הסופרבול מקודם באופן שיווקי מקצועי דרך אתרי אינטרנט של ספורט, שיווק ופרסום ובכל אתרי המותגים המפרסמים.
לכל מי שתהה, פד-אקס חברת השילוח הבינלאומית ואחד מהמפרסמים היותר מצחיקים ומיוחדים שיש מפרסמת גם כן. היא שם כבר מ-1989 וסוגרת את שנת הפרסום ה-18 שלה. אם יש פרסומת ששווה צפייה היא זו שלהם.
הכי אהובה בארה"ב: קוקה-קולה
הפרסומת שצופי הסופרבול בארה"ב הכי אהבו הייתה פרסומת של קוקה-קולה ואחריה הפרסומת של באד - מותג הבירה האמריקאי. באד עצמה שידרה לא פחות מ-5 פרסומות שונות במהלך הסופרבול, רק תחשבו כמה כסף הם הוציאו באותו הערב.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
