סופרבול 2008 - המשחק הוא רק תירוץ לראות פרסומות

טוב, זו אולי הגזמה של מי שעוסק בפרסום, אבל זו לא תהיה הגזמה לומר שהסיבה השנייה אחרי המשחק היא הפרסומות. המחיר: 3 מיליון דולר לספוט -פרסומת של 30-45 שניות, וכן - כולים רוצים להיות שם
משה בנימין |

סופרבול 2008 - למי שזה מעניין אותו הניו-יורק ג'יאנטס ניצחו את הפטריוטס 17-14 וזה בערך המשפט היחיד שנאמר על המשחק עצמו.

בין 2.7 ל-3 מיליון דולר זהו המחיר עבור פרסומת במהלך הסופרבול, ואם יש איזשהו מפרסם ישראלי שמכסה את עיניו או סותם את אוזניו - נקבל זאת בהבנה.

המחירים בשמיים וזה לא מבריח אף אחד, זה רק גורם להם לרדוף אחרי הספוט עוד ועוד – אשליה? ממש וממש לא, ככה זה כשהתוכנית נקראת "סופרבול 2008" וכל מותג בעל שם וכסף רוצה גם את הפרסטיז'.

"אפל" הכתיבה את הטרנד - ואחריה כולם

הכל התחיל מחברה אחת בשם "אפל" והשאר היסטוריה. אפל, מסתבר מיומה הראשון הייתה מכתיבת טרנדים, וב- 1984 היא הייתה הראשונה שבמהלך מזהיר הציגה ברייק פרסומת בסופרבול שנחשב עד היום למפורסם אי-פעם (מומלץ בחום לצפות) - הפרסומת שנקראה "1984" עשתה שימוש בעלילת הספר המפורסם של ג'ורג' אורוול והציגה לעולם מחשב אחד, נחמד בשם "מאקינטוש", והשאר? כבר אמרנו.

רק לצורך ההשוואה - חישבו מה זה לעבוד כמה חודשים, נניח בשביל פרק או שניים של סדרה טלויזיונית עם כל מערך השיווק מסביב והיח"צ – אז זהו, שפרסומת של 30 שניות מקבלת יחס כזה בדיוק, ואם תשאלו את המשווקים זה שווה כל רגע. ואם כבר השוואות, 3 מיליון דולר ל-30 שניות, זה בערך תקציב הפרסום השנתי של 3 מותגים ישראליים ביחד.

תעשיית הסופרבול היא מנוע שיווקי משומן שרק מקום אחד יכול להניע אותו כמו שצריך - רק ארה"ב. התעשייה הזו לא עוצרת וכובשת טאצ'דאון משנה לשנה. החוכמה היא לא רק רגע הצפייה בפרסומות עצמן אלא כל העשייה מסביב. השם שהולך לפני ערב פרסומות הסופרבול מקודם באופן שיווקי מקצועי דרך אתרי אינטרנט של ספורט, שיווק ופרסום ובכל אתרי המותגים המפרסמים.

לכל מי שתהה, פד-אקס חברת השילוח הבינלאומית ואחד מהמפרסמים היותר מצחיקים ומיוחדים שיש מפרסמת גם כן. היא שם כבר מ-1989 וסוגרת את שנת הפרסום ה-18 שלה. אם יש פרסומת ששווה צפייה היא זו שלהם.

הכי אהובה בארה"ב: קוקה-קולה

הפרסומת שצופי הסופרבול בארה"ב הכי אהבו הייתה פרסומת של קוקה-קולה ואחריה הפרסומת של באד - מותג הבירה האמריקאי. באד עצמה שידרה לא פחות מ-5 פרסומות שונות במהלך הסופרבול, רק תחשבו כמה כסף הם הוציאו באותו הערב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.