בנק איגוד נותן למכתשים המלצת "תשואת שוק" ואפסייד של 7.6%

האנליסט דורון דגול: "שנת 2006 הייתה שנה קשה לענף החקלאות העולמי, אולם, שנת 2007 הביאה איתה שיפור משמעותי בתנאי האקלים ברוב חלקי העולם עם ביקושי שיא למוצרי החקלאות"
שי טופז |

לאחר שהבוקר התפרסה הורדת המלצתם של מריל לינץ' על מכתשים אגן ל"נייטרלי" בעקבות אזהרת הרווח של החברה לרבעון הרביעי של 2007. חוזרים היום בבנק איגוד לסקר את חברת מכתשים-אגן בהמלצת "תשואת שוק" וקובעים למניית החברה מחיר יעד של 35 שקל, הגבוהה ב-7.6% למחיר הסגירה אמש.

האנליסט דורון דגול מציין, כי הסקירה מתבססת על סמך דוחותיה הכספיים של החברה עד לרבעון השלישי של 2007 ומפגש עם הנהלת החברה ובהתבסס על סקירה וניתוח של שוק האגרו-כימיה בו החברה פועלת. ההמלצה מתייחסת גם לאזהרת הרווח שפרסמה החברה ביחס לתוצאות הרבעון הרביעי.

דגול מדגיש בסקירתו, כי שנת 2006 הייתה שנה קשה לענף החקלאות העולמי שסבל מתנאי אקלים קשים במקומות רבים בעולם. המצב השפיע באופן ישיר על החברות הפועלות בתחום כדוגמת מכתשים אגן שחוותה ירידה ברווחיות הגולמית והתפעולית ואף רשמה הפסד ברבעון האחרון של 2006 (אם כי ההפסד נבע גם ממחיקות חד פעמיות).

הביקושים קטנו, המחירים נשחקו ועלות חומרי הגלם עלתה. שנת 2007 הביאה איתה שיפור משמעותי בתנאי האקלים ברוב חלקי העולם, ביקושי שיא למוצרי חקלאות שנבעו בין היתר מעלייה בביקוש למוצרי דלק תחליפים כדוגמת אתנול עקב מחירי הנפט הגבוהים ועלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות.

דגול מוסיף, כי בחודש מרץ 2007 החליטה חברת מכתשים אגן על מדיניות רה-ארגון מקיפה שתייעל את המבנה הארגוני של החברה. השפעת התוכנית החלה לקבל ביטוי מסוים כבר בשנת 2007 אך עיקר השפעתה צפוי להתבטא ב-2008 ואולי גם קצת ב-2009. מטרת התוכנית השגת שני יעדים מרכזיים:

1. חיזוק מעמדה של החברה כחברה בינלאומית אשר המיקוד העיקרי שלה הוא שיווק ברחבי העולם. לצורך כך לרכז סמכויות נרחבות יותר בהנהלות המקומיות ברחבי העולם.

2. השלמת המיזוג התפעולי בין מכתשים ואגן כולל איחודן של פונקציות שונות בתחום רכישת חומרי הגלם, מכירות וכו' אשר יביאו לייעול, אופטימיזציה והוזלת עלויות של מתקני הייצור ושרשרת האספקה.

עד עתה לפי הנהלת החברה, התוכנית עומדת בקצב המתוכנן ואף מהר מכך וכבר מוזילה באופן חלקי את העלויות. עם זאת, שולי הרווח עדיין יורדים עקב שחיקות מחירים שולי רווח נמוכים בקוטל העשבים גליפוסט

.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.