שמאות נוסח מנהטן - גירושין ודירות במיליונים
רונלד גולד הוא שמאי מקרקעין בניו יורק כבר למעלה משלושים שנה. במשך תקופה זו הוא למד לדבריו, דבר אחד נחרץ: "אני לא מאמין לאף אחד ולשום דבר "קורע לב", חוץ מרישומים רשמיים, חוזים חתומים ומידע מאומת".
במקום שבו מחירה הממוצע של דירה עולה על מיליון דולר, לשמאי המקרקעין יש תפקיד מכריע בדרמות המתחוללות על דוכן העדים במשפטי הגירושין של אמידי מנהטן.
הנדל"ן הפך לסלע המחלוקת העיקרי במרבית משפטי הגירושין במנהטן משום שמדובר בנכס היקר ביותר של בני הזוג, לא תמיד בגלל גובה הסכום שהושקע בו במקור, אלא בעיקר בגלל התנהגות השוק ועלייה מטאורית של ערך הדירות באזור מבוקש זה. כיום המאבק הוא לא רק על גובה דמי המזונות. כיום עיקר המאבק מתמקד בנכסי הנדל"ן שצברו בני הזוג במהלך שנות הנישואין, כשאחד מהם תמיד מנסה להעלים חלק ממצאי הדירות שברשותו. "במצבים שבהם אין אפשרות לקנות את הפירוד ("קח כסף ותעוף מהדירה"), נאלצים למכור את הנכסים ולכן להערכות השמאי יש תפקיד מאוד מהותי".
השמאי שלי והשמאי שלה נגד השמאי שלנו
כל אחד מבני הזוג הניצים שוכר שרותי שמאי מטעמו, ובנוסף לכך בית המשפט בוחר שמאי מכריע שעל פיו ישק דבר.
לא מדובר במהלך עסקי יבש, אלא במערכה עמוסת אמוציות, נקמנות, שברון לב, ולא אחת גם תרגילים שפלים וקטנוניים. במקרים כאלה השמאי נאלץ להלך בין הטיפות, להקפיד על יושרה מקצועית גבוהה ביותר, לבצע בדיקות יסודיות ברשויות ובלשכות לרישום מקרקעין, להזמין סקירת ליקויים מבניים והנדסיים העלולים להשפיע על השווי, ולא אחת גם לתחקר שכנים וגורמים מקורבים המכירים את בני הזוג, וכן את נציגי חברת ניהול הבניין שבו הם מתגוררים. "הרבה פעמים אני מבקש לראות את מרתף הבניין לפני ביקור בדירה. אם המרתף במצב טוב ובעל חזות מתוחזקת, במרבית המקרים זה מהווה אינדיקציה טובה למצבה של הדירה".
בזירה שבה עיקר המאמץ המשפטי נסוב סביב נושא הערכות שווי של הנכסים, השמאי הופך לחולייה חיונית ביותר ועדותו וממצאיו נבחנים בקפדנות. במקרים שבהם שני הצדדים החליטו והסכימו על שמאי אחד הוא הופך לשמאי ניטראלי המחוייב לפעול בתיאום מוחלט עם שני הצדדים. הוא לא יכול לצלצל לאחד הצדדים מבלי שהשני יהיה על הקו אף הוא, הוא לא יכול לבקר בנכס מבלי שנציגי שני הצדדים יהיו נוכחים, ולא לשלוח מייל לאחד הצדדים בלי עותק לצד השני.
החוק המקומי קבע את התעריפים לשמאי מקרקעין במשפטי גירושין, העומדים על סכום הנע בין 1000 ל-4000 דולר לחוות דעת שמאית על שווי הנכס, ובנוסף תשלום בן 2500 דולר עבור עדות בבית המשפט.
רונלד גולד, שמאי המקרקעין העוסק בתחום הגירושין טוען שחלק מעבודתו היא כמו של משרד חקירות ובילוש לאיתור נכסים מוסתרים, וכי לפעמים הוא מרגיש כמו במשחק שחמט עם הצד השני. קורה גם שאחד מבני הזוג מחליף שמאי תוך כדי משפט משום שאינו שבע רצון מקביעת השווי שלו. "בהרבה מהמקרים האלה, משפט הגירושין הופך בפועל למשפט בין חוות דעת של השמאים השונים המייצגים את האינטרסים של הצדדים, ואז השופט נאלץ לקבוע שמאי מכריע".
בארץ לא ידוע על התמחות ספציפית של שמאים בתחום של משפטי גירושין, בעיקר בגלל גודל השוק והיקפו הקטן יחסית. יחד עם זאת פורסם לא מכבר כי הגירושין עושים טוב לנדל"ן משום שהם מעלים את הביקושים באזורים מסויימים. כשמשק בית אחד מתפרק לשני משקי בית, כל אחד מהם זקוק ליחידת דיור. אבל חשוב להדגיש שהביקושים הללו מתרכזים בעיקר בדירות קטנות, ובשלב הראשון לא בתחום הרכישה אלא בתחום השכירות.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
