שמאות נוסח מנהטן - גירושין ודירות במיליונים

במקום שבו מחירה הממוצע של דירה עולה על מיליון דולר, לשמאי המקרקעין יש תפקיד מכריע בדרמות של משפטי הגירושין. ישמחו השמאים?
אריאלה באייר |

רונלד גולד הוא שמאי מקרקעין בניו יורק כבר למעלה משלושים שנה. במשך תקופה זו הוא למד לדבריו, דבר אחד נחרץ: "אני לא מאמין לאף אחד ולשום דבר "קורע לב", חוץ מרישומים רשמיים, חוזים חתומים ומידע מאומת".

במקום שבו מחירה הממוצע של דירה עולה על מיליון דולר, לשמאי המקרקעין יש תפקיד מכריע בדרמות המתחוללות על דוכן העדים במשפטי הגירושין של אמידי מנהטן.

הנדל"ן הפך לסלע המחלוקת העיקרי במרבית משפטי הגירושין במנהטן משום שמדובר בנכס היקר ביותר של בני הזוג, לא תמיד בגלל גובה הסכום שהושקע בו במקור, אלא בעיקר בגלל התנהגות השוק ועלייה מטאורית של ערך הדירות באזור מבוקש זה. כיום המאבק הוא לא רק על גובה דמי המזונות. כיום עיקר המאבק מתמקד בנכסי הנדל"ן שצברו בני הזוג במהלך שנות הנישואין, כשאחד מהם תמיד מנסה להעלים חלק ממצאי הדירות שברשותו. "במצבים שבהם אין אפשרות לקנות את הפירוד ("קח כסף ותעוף מהדירה"), נאלצים למכור את הנכסים ולכן להערכות השמאי יש תפקיד מאוד מהותי".

השמאי שלי והשמאי שלה נגד השמאי שלנו

כל אחד מבני הזוג הניצים שוכר שרותי שמאי מטעמו, ובנוסף לכך בית המשפט בוחר שמאי מכריע שעל פיו ישק דבר.

לא מדובר במהלך עסקי יבש, אלא במערכה עמוסת אמוציות, נקמנות, שברון לב, ולא אחת גם תרגילים שפלים וקטנוניים. במקרים כאלה השמאי נאלץ להלך בין הטיפות, להקפיד על יושרה מקצועית גבוהה ביותר, לבצע בדיקות יסודיות ברשויות ובלשכות לרישום מקרקעין, להזמין סקירת ליקויים מבניים והנדסיים העלולים להשפיע על השווי, ולא אחת גם לתחקר שכנים וגורמים מקורבים המכירים את בני הזוג, וכן את נציגי חברת ניהול הבניין שבו הם מתגוררים. "הרבה פעמים אני מבקש לראות את מרתף הבניין לפני ביקור בדירה. אם המרתף במצב טוב ובעל חזות מתוחזקת, במרבית המקרים זה מהווה אינדיקציה טובה למצבה של הדירה".

בזירה שבה עיקר המאמץ המשפטי נסוב סביב נושא הערכות שווי של הנכסים, השמאי הופך לחולייה חיונית ביותר ועדותו וממצאיו נבחנים בקפדנות. במקרים שבהם שני הצדדים החליטו והסכימו על שמאי אחד הוא הופך לשמאי ניטראלי המחוייב לפעול בתיאום מוחלט עם שני הצדדים. הוא לא יכול לצלצל לאחד הצדדים מבלי שהשני יהיה על הקו אף הוא, הוא לא יכול לבקר בנכס מבלי שנציגי שני הצדדים יהיו נוכחים, ולא לשלוח מייל לאחד הצדדים בלי עותק לצד השני.

החוק המקומי קבע את התעריפים לשמאי מקרקעין במשפטי גירושין, העומדים על סכום הנע בין 1000 ל-4000 דולר לחוות דעת שמאית על שווי הנכס, ובנוסף תשלום בן 2500 דולר עבור עדות בבית המשפט.

רונלד גולד, שמאי המקרקעין העוסק בתחום הגירושין טוען שחלק מעבודתו היא כמו של משרד חקירות ובילוש לאיתור נכסים מוסתרים, וכי לפעמים הוא מרגיש כמו במשחק שחמט עם הצד השני. קורה גם שאחד מבני הזוג מחליף שמאי תוך כדי משפט משום שאינו שבע רצון מקביעת השווי שלו. "בהרבה מהמקרים האלה, משפט הגירושין הופך בפועל למשפט בין חוות דעת של השמאים השונים המייצגים את האינטרסים של הצדדים, ואז השופט נאלץ לקבוע שמאי מכריע".

בארץ לא ידוע על התמחות ספציפית של שמאים בתחום של משפטי גירושין, בעיקר בגלל גודל השוק והיקפו הקטן יחסית. יחד עם זאת פורסם לא מכבר כי הגירושין עושים טוב לנדל"ן משום שהם מעלים את הביקושים באזורים מסויימים. כשמשק בית אחד מתפרק לשני משקי בית, כל אחד מהם זקוק ליחידת דיור. אבל חשוב להדגיש שהביקושים הללו מתרכזים בעיקר בדירות קטנות, ובשלב הראשון לא בתחום הרכישה אלא בתחום השכירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.