מחקר: עובד בישראל משלם למדינה 7 משכורות בשנה
עומס המס על הכלכלה הישראלית גדל השנה, כך מדווח 'מכון ירושלים לחקר שווקים' (JIMS) שהינו צוות חשיבה עצמאי למדיניות כלכלית, שלא למטרות רווח. כל אגורה שהרוויחו העובדים בישראל הלכה ישירות לאוצר המדינה עד 2 באוגוסט – 'יום השחרור ממסים'. השנה חל יום זה שמונה ימים מאוחר יותר מאשתקד. רק לאחר 214 ימי עבודה נשאר שכרם של תושבי ישראל בכיסם. 'יום השחרור ממסים' מציין את התאריך שבו מפסיקים הישראלים לעבוד בשביל הממשלה ומתחילים לעבוד בשביל עצמם. זו התשובה לשאלה 'איזה מחיר משלמת האומה לממשלה?'
'יום השחרור ממסים' הוא היום הראשון בשנה שבו האומה ככלל הרוויחה די כדי לממן את עומס המס השנתי. החישובים כוללים מסים ממשלתיים ומקומיים. 'יום השחרור ממסים' חל בישראל מאוחר יותר מבמרבית הארצות המפותחות, כלומר יש בה נטל מס כולל גבוה יותר. בארה"ב חל 'יום השחרור ממסים' ב-30 באפריל, כלומר 95 יום לפני ישראל. בבריטניה – ב-1 ביוני, כלומר 63 יום לפני ישראל. אפילו בנורווגיה, הידועה בעומס המס הגבוה שלה, חל 'יום השחרור ממסים' ב-29 ביולי, 5 ימים לפני ישראל. 'יום השחרור ממסים' חל אפילו בארצות קומוניסטיות לשעבר, כגון הרפובליקה הצ'כית, ב-11 ביוני, כלומר 53 יום לפני ישראל. באסטוניה חל יום זה ב-24 באפריל, כלומר 101 יום לפני 'יום השחרור ממסים' הישראלי.
"מאחר שב-2006 חל 'יום השחרור ממסים' תשעה ימים קודם מבשנה הקודמת, קיוויתי שמגמה זו תימשך ב-2007 ושתהיה שנה עוד יותר טובה למשלמי המסים. לרוע המזל חלה נסיגה, ונראה שהיא נמשכת. בהתבסס על הצעת התקציב שהממשלה אישרה לא מזמן – התקציב הגדול בתולדות המדינה – ב-2008 יחול 'יום השחרור ממסים' מאוחר עוד יותר. אלו חדשות רעות מבחינתה של ישראל", אומרת קורין סאור, מנכ"ל 'מכון ירושלים לחקר שווקים'. "אנשים מתבדחים שהם עובדים בשביל הממשלה יותר משהם עובדים בשביל עצמם. לצערנו בישראל זה נכון".
" 'יום השחרור ממסים' עלול היה לחול מאוחר עוד יותר אלמלא לקחה הממשלה הלוואות נוספות, שכן עומס ההלוואות אינו מחושב. נטל המס בפועל גדול אפוא עוד יותר, כיוון שהגידול בחוב הלאומי ופירעון ההלוואות יסתכם בתקציב 2008 ב-79 מיליארד ש"ח – כ-20 מיליארד דולר – נתח הולך וגדל מנטל המס בישראל. "הגיע הזמן שנבין כי הלוואות רעות לכלכלה", אומרת סאור. "יש בהן תועלת לטווח קצר, אך הפירעון יימשך דורות".
בתחילת שנות ה-90 חל 'יום השחרור ממסים' במחצית יולי; וב-17 השנים האחרונות חל בכל פעם מאוחר יותר, חוץ מבארבעה יוצאים מן הכלל: 1996, 1998, 2003, 2006. השנה הראשונה שחישובים אלו נעשו בה היא 1990, ומאז משלמי המסים בישראל עובדים למען הממשלה יותר משהם עובדים למען עצמם.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
