הסאב פריים ממשיך לעשות גלים
חשש גובר והולך מפני החמרה בשוק המשכנתאות המשני – סאב פריים – בארה"ב שב ועיצב את פני שוקי ההון השבוע. הורדת הדירוג עליה הכריזה חברת הדירוג S&P לאג"ח מגובות במשכנתאות של השוק המשני הייתה הטריגר הפעם. הדבר הביא לעליה נוספת בתפישת הסיכון של המשקיעים והם אכן הגיבו ברכישות של נכסים איכותיים יותר כדוגמת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב. התשואה על אג"ח זו ירדה בחדות מרמה של 5.15% ל-5.08% ביום מסחר בודד. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ירד ב-0.4% מדד היורוסטוקס האירופאי ירד ב-1% הניקיי ירד ב-0.3% ובשווקים המתעוררים התמתנה העליה בכ-0.5% והסתכמה 1.5%. מחירה של חבית נפט ממשיך לסייר סביב הרמה של 72$ לחבית וכנראה שזו הרמה שתלווה אותנו בקיץ הקרוב.
הנתונים החזקים משוק העבודה בארה"ב פינו את מקומם לטובת הנעשה בשוק הסאב פריים. הורדת הדירוג עליה הכריזה חברת הדירוג S&Pלכ-400 אג"ח מגובות במשכנתאות של השוק המשני בשיווי כולל של 5.2 $ מיליארד תרמה לכך. חשוב לציין כי הפחתת דירוג אשראי של החבילות ע"י חברות הדירוג גורמת לנזקים חמורים הרבה יותר מאשר סתם פתיחת מרווחים. זאת, משום שהיא מחייבת מכירה ע"י הגופים המוסדיים, שאינם יכולים להחזיק אג"חים בדירוגים נמוכים מדי בתיק. שלא לדבר על קרנות הגידור שנקלעות לבעיות של נזילות.
מסתבר שהאירועים בשוק הסאב –פריים היו חזקים מספיק בכדי להאפיל על דבריו של יו"ר הפד הפדראלי, בן ברננקי. האחרון הדגיש כי הוא אינו רואה סיכון לאינפלציה בעליות האחרונות שנרשמו במחירי הנפט והמזון משום שאינן צפויות לזלוג אל תוך מדד הליבה של מחירי הצרכן. החשיבות של דבריו נובעת מכך שהוא מבצר את תפישתו כי מדד הליבה מהווה את המדד המוביל שעל בסיסו מתעצבת מדיניות הריבית של הבנק המרכזי. היו"ר בחר לעשות זאת לאחר שלאחרונה כלכלנים מובילים טענו כי מקבלי ההחלטות הריבית בפד צריכים להתייחס למדד המחירים הכללי כמדד המוביל.
ריבית הבנק המרכזי בבריטניה הועלתה בשבוע החולף ב-0.25% לרמה של 5.75% וצפויה לעלות שוב במהלך השנה. הבנק המרכזי האירופאי הותיר את הריבית על כנה וכך גם עשה הבנק המרכזי ביפן. שני האחרונים צפויים להעלאות את ריבית הבסיס שלהם עוד פעם אחת לפחות בהמשך השנה. בניגוד למגמת העלאות הריבית בעולם הריבית בארה"ב צפויה להיוותר על כנה בשנה הקרובה. הפער היחסי (כולל צפי להלאות נוספות) בין ריבית הבסיס בארה"ב למקבילה שלה באירופה ובבריטניה יצרו לחץ להחלשות הדולר האמריקאי. בנוסף, השבוע תרם את חלקו שוק הסאב פריים ויצר סנטימנט שלילי לדולר שגלש לשפל חדש אל מול האירו (1.376) ושפל של 26 שנים אל מול הלירה סטרלניג (2.03).
בשבוע הקרוב צפוי יבול נאה של נתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתוני הייצור התעשייתי, מדד המחירים לצרכן והתחלות הבניה. באירופה יתפרסם מדד המחירים לצרכן והפרוטוקול מהישיבה בה החליטו על העלאת הריבית בבריטניה. ביפן צפוי להתפרסם פרוטוקול הישיבה של הבנק המרכזי בה הוחלט להותיר את הריבית על כנה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
