להתגונן מפני עליית הדולר ועדיין להשיג תשואות נאות
בפברואר 2003 בעת שהדולר נסק לכיוון חמישה שקלים, רבים היו אילו שהסיטו כספים לאפיק זה מתוך חשש לעלייה נוספת והמשך דהירת הדולר. רבים מהם סובלים מהחלטה זו עד היום לאור הירידה המתמשכת בשער הדולר מאז ( למרות התיקון בחודש האחרון ).
מהו כיוון הדולר בטווח הקצר – איש אינו יודע וכל תחזית כזו או אחרת הינה בגדר ספקולציה בלבד אולם ישנם כאילו העלולים להיפגע מהמשך עליית הדולר בטווח הקצר ( חודשים הבאים ) לדוגמה –אילו העתידים לרכוש דירה מיד שנייה במחירים דולאריים בקרוב או משקיעים המוטרדים מהתחזקותו מסיבה כלשהיא .
על מנת שלא להיקלע מצד אחד להשקעה במט"ח שלא תניב תשואה ראויה ומצד שני לא להשאיר חשיפה להמשך עליית הדולר ניתן לבצע את המהלך הבא:
מצד אחד להשקיע את הכספים באיגרות חוב הצמודות במלואן לשיעור עליית הדולר ( ישנן כאילו המציעות תשואה ברוטו המגיעה עד כדי 8% לשנה ) ומצד שני לרכוש אופציות מסוג PUT דולאריות המספקות הגנה מפני ירידת בדולר.
כך, שבמקרה בו הדולר ימשיך לעלות תתקבל הגנה מלאה, ובמקרה שהדולר ירד משמעותית – לא יגרם נזק מההשקעות הדולאריות ועדיין תתקבל תשואה נאה על הכספים.
*מאת אורן בר - מנכ"ל סופרוויזר בית השקעות
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
