להתגונן מפני עליית הדולר ועדיין להשיג תשואות נאות
בפברואר 2003 בעת שהדולר נסק לכיוון חמישה שקלים, רבים היו אילו שהסיטו כספים לאפיק זה מתוך חשש לעלייה נוספת והמשך דהירת הדולר. רבים מהם סובלים מהחלטה זו עד היום לאור הירידה המתמשכת בשער הדולר מאז ( למרות התיקון בחודש האחרון ).
מהו כיוון הדולר בטווח הקצר – איש אינו יודע וכל תחזית כזו או אחרת הינה בגדר ספקולציה בלבד אולם ישנם כאילו העלולים להיפגע מהמשך עליית הדולר בטווח הקצר ( חודשים הבאים ) לדוגמה –אילו העתידים לרכוש דירה מיד שנייה במחירים דולאריים בקרוב או משקיעים המוטרדים מהתחזקותו מסיבה כלשהיא .
על מנת שלא להיקלע מצד אחד להשקעה במט"ח שלא תניב תשואה ראויה ומצד שני לא להשאיר חשיפה להמשך עליית הדולר ניתן לבצע את המהלך הבא:
מצד אחד להשקיע את הכספים באיגרות חוב הצמודות במלואן לשיעור עליית הדולר ( ישנן כאילו המציעות תשואה ברוטו המגיעה עד כדי 8% לשנה ) ומצד שני לרכוש אופציות מסוג PUT דולאריות המספקות הגנה מפני ירידת בדולר.
כך, שבמקרה בו הדולר ימשיך לעלות תתקבל הגנה מלאה, ובמקרה שהדולר ירד משמעותית – לא יגרם נזק מההשקעות הדולאריות ועדיין תתקבל תשואה נאה על הכספים.
*מאת אורן בר - מנכ"ל סופרוויזר בית השקעות
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
