גזפרום – האם מדובר בהזדמנות?
אגרות החוב של גזפרום, חברת הגז הגדולה בעולם, נסחרות באופן קבוע בפרמיה מעל חברות אחרות בעלות דירוגים וטווחים זהים. ככל שהטווחים גדלים כך גם עולה הפרמיה. לדוגמא אג"ח דולרי של גזפרום המדורג BBB לטווח של שנתיים נסחר ב- 0.8% מעל הבנצ'מרק האמריקאי ולטווח של שש שנים ב- 1.21% מעל הבנצ'מרק. האג"חים של דיימלר קרייזלר ופיליפ מוריס, בעלי דירוג דומה נסחרים ב- 0.62% בטווחים של שנתיים וב- 0.83% בטווחים של שש שנים. פער המרווחים: 0.18% בשנתיים ו-0.38% בשש שנים. ההבדלים בין התשואות נראים מעט גבוהים במיוחד לאור העובדה שהדירוג של גזפרום הלך ועלה בשנים האחרונות בעוד שהדירוגים של שתי האחרות הלך וירד.
נשאלת השאלה האם יש כאן כשל שוק?
לצורך כך נפרט קצת על גזפרום. כאמור גזפרום היא חברת הגז הטבעי הגדולה בעולם, בבעלות ממשלתית רוסית (50%), בעל העניין השני בגודלו הוא בנק אוף ניו-יורק, המחזיק כ- 13% בחברה. ביצועי המניה בשנים האחרונות היו יוצאי דופן, משווי שוק של כ- 8 מיליארד דולר בשנת 2000 לשווי שוק של 256 מיליארד דולר היום, פי 32!!!.
כיום החברה היא השמינית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק כשהיא מקדימה את טויוטה, בנק אוף אמריקה ווול מארט. לרוסיה יש כ- 27% מרזרבות הגז העולמיות כ- 61% מתוך זה שייכים לגזפרום, כלומר עתודות הגז של גזפרום נאמדות ב- 16.5% מסך העתודות העולמיות, פי 15 מהעתודות של אקסון מובייל - החברה הגדולה בעולם.
למהפך המדהים של החברה אחראי הממשל הרוסי שהבין כי לצורך ביסוס מעמדו מול המערב הוא צריך לעשות זאת דרך משק האנרגיה ושאר אוצרות הטבע שהמדינה התברכה בהם. כיום כ- 30% מצריכת הגז באירופה, מגיעה מרוסיה. מתוך הקרמלין ניווט פוטין בשנות כהונותיו את דרכה של גזפרום להשתלטות על משק האנרגיה והגז של רוסיה. בין השאר ע"י הלאמות של חברות אנרגיה רוסיות מתחרות ואוצרות טבע בתוך המדינה ומחוצה לה, ולא תמיד בדרכים חוקיות בלשון המעטה. האינטרס הוא די ברור – כוח (כסף), החברה היא יצרנית מזומנים אדירה. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת עומד על כ- 20 מיליארד $, EBITDA 35 מיליארד $ והיחס בין ה-EV ל- EBITDA עומד על 7.6 נכון להיום. אמנם הצמיחה הגדולה נמצאת מאחורי החברה ובשנים הקרובות צפויה צמיחה מינורית בלבד (כאחוז בשנה), אך אם מחירי הגז ימשיכו להאמיר כמובן שהרווחיות תשתפר.
ובכן, עד כה הכל נראה טוב, אז איפה הבעיה?
היא מתחילה ומסתיימת בפוליטיקה. פוטין מסיים בעוד כשנה את הקדנציה השנייה שלו ואחריה הוא צריך לפרוש. מה יקרה אחרי ממשל פוטין הוא בבחינת אי ודאות ברוסיה בכלל ובגזפרום בפרט. ומכאן בחזרה לאגרות החוב. ע"פ הנחת אי הוודאות, יש הצדקה לפער המרווחים בטווחים הארוכים, אך אותה הנחה לא בהכרח תופסת בטווחים הקצרים שכן אם יהיו זעזועים סביר להניח שיהיו לאחר תקופת פדיונם (שנה עד לסיומו של פוטין ושנת מעבר הם הנחה סבירה) ועל כן נראה כי לאגרות הקצרות יש יתרון מסויים ע"פ אגרות מקבילות עם אותם נתוני השוואה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
