גזפרום – האם מדובר בהזדמנות?
אגרות החוב של גזפרום, חברת הגז הגדולה בעולם, נסחרות באופן קבוע בפרמיה מעל חברות אחרות בעלות דירוגים וטווחים זהים. ככל שהטווחים גדלים כך גם עולה הפרמיה. לדוגמא אג"ח דולרי של גזפרום המדורג BBB לטווח של שנתיים נסחר ב- 0.8% מעל הבנצ'מרק האמריקאי ולטווח של שש שנים ב- 1.21% מעל הבנצ'מרק. האג"חים של דיימלר קרייזלר ופיליפ מוריס, בעלי דירוג דומה נסחרים ב- 0.62% בטווחים של שנתיים וב- 0.83% בטווחים של שש שנים. פער המרווחים: 0.18% בשנתיים ו-0.38% בשש שנים. ההבדלים בין התשואות נראים מעט גבוהים במיוחד לאור העובדה שהדירוג של גזפרום הלך ועלה בשנים האחרונות בעוד שהדירוגים של שתי האחרות הלך וירד.
נשאלת השאלה האם יש כאן כשל שוק?
לצורך כך נפרט קצת על גזפרום. כאמור גזפרום היא חברת הגז הטבעי הגדולה בעולם, בבעלות ממשלתית רוסית (50%), בעל העניין השני בגודלו הוא בנק אוף ניו-יורק, המחזיק כ- 13% בחברה. ביצועי המניה בשנים האחרונות היו יוצאי דופן, משווי שוק של כ- 8 מיליארד דולר בשנת 2000 לשווי שוק של 256 מיליארד דולר היום, פי 32!!!.
כיום החברה היא השמינית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק כשהיא מקדימה את טויוטה, בנק אוף אמריקה ווול מארט. לרוסיה יש כ- 27% מרזרבות הגז העולמיות כ- 61% מתוך זה שייכים לגזפרום, כלומר עתודות הגז של גזפרום נאמדות ב- 16.5% מסך העתודות העולמיות, פי 15 מהעתודות של אקסון מובייל - החברה הגדולה בעולם.
למהפך המדהים של החברה אחראי הממשל הרוסי שהבין כי לצורך ביסוס מעמדו מול המערב הוא צריך לעשות זאת דרך משק האנרגיה ושאר אוצרות הטבע שהמדינה התברכה בהם. כיום כ- 30% מצריכת הגז באירופה, מגיעה מרוסיה. מתוך הקרמלין ניווט פוטין בשנות כהונותיו את דרכה של גזפרום להשתלטות על משק האנרגיה והגז של רוסיה. בין השאר ע"י הלאמות של חברות אנרגיה רוסיות מתחרות ואוצרות טבע בתוך המדינה ומחוצה לה, ולא תמיד בדרכים חוקיות בלשון המעטה. האינטרס הוא די ברור – כוח (כסף), החברה היא יצרנית מזומנים אדירה. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת עומד על כ- 20 מיליארד $, EBITDA 35 מיליארד $ והיחס בין ה-EV ל- EBITDA עומד על 7.6 נכון להיום. אמנם הצמיחה הגדולה נמצאת מאחורי החברה ובשנים הקרובות צפויה צמיחה מינורית בלבד (כאחוז בשנה), אך אם מחירי הגז ימשיכו להאמיר כמובן שהרווחיות תשתפר.
ובכן, עד כה הכל נראה טוב, אז איפה הבעיה?
היא מתחילה ומסתיימת בפוליטיקה. פוטין מסיים בעוד כשנה את הקדנציה השנייה שלו ואחריה הוא צריך לפרוש. מה יקרה אחרי ממשל פוטין הוא בבחינת אי ודאות ברוסיה בכלל ובגזפרום בפרט. ומכאן בחזרה לאגרות החוב. ע"פ הנחת אי הוודאות, יש הצדקה לפער המרווחים בטווחים הארוכים, אך אותה הנחה לא בהכרח תופסת בטווחים הקצרים שכן אם יהיו זעזועים סביר להניח שיהיו לאחר תקופת פדיונם (שנה עד לסיומו של פוטין ושנת מעבר הם הנחה סבירה) ועל כן נראה כי לאגרות הקצרות יש יתרון מסויים ע"פ אגרות מקבילות עם אותם נתוני השוואה.
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
