גזפרום – האם מדובר בהזדמנות?
אגרות החוב של גזפרום, חברת הגז הגדולה בעולם, נסחרות באופן קבוע בפרמיה מעל חברות אחרות בעלות דירוגים וטווחים זהים. ככל שהטווחים גדלים כך גם עולה הפרמיה. לדוגמא אג"ח דולרי של גזפרום המדורג BBB לטווח של שנתיים נסחר ב- 0.8% מעל הבנצ'מרק האמריקאי ולטווח של שש שנים ב- 1.21% מעל הבנצ'מרק. האג"חים של דיימלר קרייזלר ופיליפ מוריס, בעלי דירוג דומה נסחרים ב- 0.62% בטווחים של שנתיים וב- 0.83% בטווחים של שש שנים. פער המרווחים: 0.18% בשנתיים ו-0.38% בשש שנים. ההבדלים בין התשואות נראים מעט גבוהים במיוחד לאור העובדה שהדירוג של גזפרום הלך ועלה בשנים האחרונות בעוד שהדירוגים של שתי האחרות הלך וירד.
נשאלת השאלה האם יש כאן כשל שוק?
לצורך כך נפרט קצת על גזפרום. כאמור גזפרום היא חברת הגז הטבעי הגדולה בעולם, בבעלות ממשלתית רוסית (50%), בעל העניין השני בגודלו הוא בנק אוף ניו-יורק, המחזיק כ- 13% בחברה. ביצועי המניה בשנים האחרונות היו יוצאי דופן, משווי שוק של כ- 8 מיליארד דולר בשנת 2000 לשווי שוק של 256 מיליארד דולר היום, פי 32!!!.
כיום החברה היא השמינית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק כשהיא מקדימה את טויוטה, בנק אוף אמריקה ווול מארט. לרוסיה יש כ- 27% מרזרבות הגז העולמיות כ- 61% מתוך זה שייכים לגזפרום, כלומר עתודות הגז של גזפרום נאמדות ב- 16.5% מסך העתודות העולמיות, פי 15 מהעתודות של אקסון מובייל - החברה הגדולה בעולם.
למהפך המדהים של החברה אחראי הממשל הרוסי שהבין כי לצורך ביסוס מעמדו מול המערב הוא צריך לעשות זאת דרך משק האנרגיה ושאר אוצרות הטבע שהמדינה התברכה בהם. כיום כ- 30% מצריכת הגז באירופה, מגיעה מרוסיה. מתוך הקרמלין ניווט פוטין בשנות כהונותיו את דרכה של גזפרום להשתלטות על משק האנרגיה והגז של רוסיה. בין השאר ע"י הלאמות של חברות אנרגיה רוסיות מתחרות ואוצרות טבע בתוך המדינה ומחוצה לה, ולא תמיד בדרכים חוקיות בלשון המעטה. האינטרס הוא די ברור – כוח (כסף), החברה היא יצרנית מזומנים אדירה. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת עומד על כ- 20 מיליארד $, EBITDA 35 מיליארד $ והיחס בין ה-EV ל- EBITDA עומד על 7.6 נכון להיום. אמנם הצמיחה הגדולה נמצאת מאחורי החברה ובשנים הקרובות צפויה צמיחה מינורית בלבד (כאחוז בשנה), אך אם מחירי הגז ימשיכו להאמיר כמובן שהרווחיות תשתפר.
ובכן, עד כה הכל נראה טוב, אז איפה הבעיה?
היא מתחילה ומסתיימת בפוליטיקה. פוטין מסיים בעוד כשנה את הקדנציה השנייה שלו ואחריה הוא צריך לפרוש. מה יקרה אחרי ממשל פוטין הוא בבחינת אי ודאות ברוסיה בכלל ובגזפרום בפרט. ומכאן בחזרה לאגרות החוב. ע"פ הנחת אי הוודאות, יש הצדקה לפער המרווחים בטווחים הארוכים, אך אותה הנחה לא בהכרח תופסת בטווחים הקצרים שכן אם יהיו זעזועים סביר להניח שיהיו לאחר תקופת פדיונם (שנה עד לסיומו של פוטין ושנת מעבר הם הנחה סבירה) ועל כן נראה כי לאגרות הקצרות יש יתרון מסויים ע"פ אגרות מקבילות עם אותם נתוני השוואה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
