שימו פנייכם לעבר מדינות סקנדינביה

לאור צניחתו של הדולר אל מול סל המטבעות העיקריים, משקיעים רבים החלו לנוס לעבר מטבעות אקזוטיים יותר בהם המסחר הוא דליל יותר והמגמה ברורה הרבה יותר.

בשנה האחרונה סוחרים רבים החלו להסב את תשומת ליבם לעבר מטבעות אקזוטיים כגון המטבע הפולני, הקרונה השוודית, הלירה הטורקית ועוד. בשוק המט"ח, השקעה במטבעות יוצאי דופן אלה הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות כהשקעה נכונה וכדאית על אף הסיכון הטמון בה.

השקעה במטבעות של ארצות סקנדינביה (שבדיה, דנמרק וכו') הניבו תשואות גבוהות במהלך שנת 2006. אחת הכלכלות המרכזיות בגוש מדינות זה היא כלכלתה של שבדיה.

כלכלת שבדיה נשענת בעיקרה על שני מקורות הכנסה מרכזיים: התעשיות המסורתיות; משאבי טבע המצויים בשטחה (ברזל ועץ), ותעשיות מתוחכמות; חברות היי-טק ותקשורת מתקדמות שהינם פרי פיתוחה של מדינה זו, כדוגמת אריקסון (ציוד תקשורת), וולבו, סאאב, וסקניה.

הכלכלה השבדית הינה אחת מהכלכלות המפותחות בעולם עם רמת חיים גבוהה מאוד. בשל גודלה הקטן של המדינה (כ-9 מליון איש) הכלכלה נשענת על סחר חוץ. יצוא סחורות ושירותים מהווה קרוב ל-50% מהתמ"ג שלה. שותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי. שבדיה חברה באיחוד האירופי, אולם למרות זאת בחרה שלא להצטרף לאיחוד המוניטרי האירופי ולשמור על עצמאות המטבע שלה, הקרונה השבדית.

במהלך שנת 2006 התחזקה הקרונה השוודית בקרוב ל-20% אל מול הדולר. זאת בהמשך לצמיחה ממנה שבדיה נהנית בשנים האחרונות, לשיעורים נמוכים של אינפלציה ואבטלה, ולעליות מתונות בשכר העבודה. חמש השנים האחרונות מוגדרות בשבדיה כשנים הטובות ביותר מאז שנות ה-60. שער ריבית נמוך (יחסית לדולר) ומדיניות עיקרית של ייצוא, עשויים להביא לשינוי מגמה זו ביחס המטבע כלפי הדולר. לעומת זאת, נראה כי הקרונה צפויה להתחזק כנגד האירו לאור שער שיא של שנתיים. מגמת ההתחזקות העולמית של היורו, לה היינו עדים בשנת 2006, מעודדת את כלכלני שבדיה לצפות להמשך מגמת ההתחזקות של הקרונה גם במהלך 2007. למרות האמור לעיל, ייתכן וירידה בערך המטבע השבדי עשוי להתרחש בקרוב, כתיקון לתקופת התחזקות ארוכה, כבר מסוף 2005.

מטבע ייחודי נוסף ששייך לקבוצת מדינות סקנדינביה הוא הכתר הדני. מטבע זה התחזק ביותר מ-13% כנגד הדולר מאז תחילת 2006. אחד הגורמים המרכזיים אשר הביאו למגמה זו, היא העובדה שמשקיעים רבים החלו לצבור אמון במטבע הדני, בזכות שמירת ערכו אל מול האירו במהלך שנת 2006. במהלך 2006 האירו התחזק אל מול סל המטבעות העיקריים, אך דווקא כנגד הכתר הדני נשמר האירו סביב אותה רמה, ללא כל שינוי משמעותי.

כלכלנים סבורים כי היכולת של המטבע הדני להישמר ברמות אלה, אף על פי שהאירו התחזק בצורה חדה כנגד סל המטבעות, מרמזת על גדולתה של הכלכלה הדנית ובכך מעיד על תיסוף נוסף שצפוי לבוא במהלך 2007.

השוק הכלכלי בדנמרק נחשב מתקדם מאוד ומתבסס בעיקרו על ייצוא של מזון, מכונות, ותרופות, כמו-גם על תעשיית האנרגיה, והוא מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי. ייחודיות כלכלתה של דנמרק בכך שהיא משלבת חקלאות מתקדמת, מטבע יציב, תלות גבוהה בסחר חוץ, וכל זאת תחת מינימום התערבות ממשלתית המאפשרת תנאי תחרות נוחים. בשנים האחרונות, התאפיינה הכלכלה הדנית בצמיחה, תעסוקה גבוהה, שערי ריבית נמוכים, אינפלציה נמוכה ועודף בתקציב הציבורי, שמסייעים בחיזוק כלכלת מדינה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.