שימו פנייכם לעבר מדינות סקנדינביה

לאור צניחתו של הדולר אל מול סל המטבעות העיקריים, משקיעים רבים החלו לנוס לעבר מטבעות אקזוטיים יותר בהם המסחר הוא דליל יותר והמגמה ברורה הרבה יותר.

בשנה האחרונה סוחרים רבים החלו להסב את תשומת ליבם לעבר מטבעות אקזוטיים כגון המטבע הפולני, הקרונה השוודית, הלירה הטורקית ועוד. בשוק המט"ח, השקעה במטבעות יוצאי דופן אלה הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות כהשקעה נכונה וכדאית על אף הסיכון הטמון בה.

השקעה במטבעות של ארצות סקנדינביה (שבדיה, דנמרק וכו') הניבו תשואות גבוהות במהלך שנת 2006. אחת הכלכלות המרכזיות בגוש מדינות זה היא כלכלתה של שבדיה.

כלכלת שבדיה נשענת בעיקרה על שני מקורות הכנסה מרכזיים: התעשיות המסורתיות; משאבי טבע המצויים בשטחה (ברזל ועץ), ותעשיות מתוחכמות; חברות היי-טק ותקשורת מתקדמות שהינם פרי פיתוחה של מדינה זו, כדוגמת אריקסון (ציוד תקשורת), וולבו, סאאב, וסקניה.

הכלכלה השבדית הינה אחת מהכלכלות המפותחות בעולם עם רמת חיים גבוהה מאוד. בשל גודלה הקטן של המדינה (כ-9 מליון איש) הכלכלה נשענת על סחר חוץ. יצוא סחורות ושירותים מהווה קרוב ל-50% מהתמ"ג שלה. שותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי. שבדיה חברה באיחוד האירופי, אולם למרות זאת בחרה שלא להצטרף לאיחוד המוניטרי האירופי ולשמור על עצמאות המטבע שלה, הקרונה השבדית.

במהלך שנת 2006 התחזקה הקרונה השוודית בקרוב ל-20% אל מול הדולר. זאת בהמשך לצמיחה ממנה שבדיה נהנית בשנים האחרונות, לשיעורים נמוכים של אינפלציה ואבטלה, ולעליות מתונות בשכר העבודה. חמש השנים האחרונות מוגדרות בשבדיה כשנים הטובות ביותר מאז שנות ה-60. שער ריבית נמוך (יחסית לדולר) ומדיניות עיקרית של ייצוא, עשויים להביא לשינוי מגמה זו ביחס המטבע כלפי הדולר. לעומת זאת, נראה כי הקרונה צפויה להתחזק כנגד האירו לאור שער שיא של שנתיים. מגמת ההתחזקות העולמית של היורו, לה היינו עדים בשנת 2006, מעודדת את כלכלני שבדיה לצפות להמשך מגמת ההתחזקות של הקרונה גם במהלך 2007. למרות האמור לעיל, ייתכן וירידה בערך המטבע השבדי עשוי להתרחש בקרוב, כתיקון לתקופת התחזקות ארוכה, כבר מסוף 2005.

מטבע ייחודי נוסף ששייך לקבוצת מדינות סקנדינביה הוא הכתר הדני. מטבע זה התחזק ביותר מ-13% כנגד הדולר מאז תחילת 2006. אחד הגורמים המרכזיים אשר הביאו למגמה זו, היא העובדה שמשקיעים רבים החלו לצבור אמון במטבע הדני, בזכות שמירת ערכו אל מול האירו במהלך שנת 2006. במהלך 2006 האירו התחזק אל מול סל המטבעות העיקריים, אך דווקא כנגד הכתר הדני נשמר האירו סביב אותה רמה, ללא כל שינוי משמעותי.

כלכלנים סבורים כי היכולת של המטבע הדני להישמר ברמות אלה, אף על פי שהאירו התחזק בצורה חדה כנגד סל המטבעות, מרמזת על גדולתה של הכלכלה הדנית ובכך מעיד על תיסוף נוסף שצפוי לבוא במהלך 2007.

השוק הכלכלי בדנמרק נחשב מתקדם מאוד ומתבסס בעיקרו על ייצוא של מזון, מכונות, ותרופות, כמו-גם על תעשיית האנרגיה, והוא מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי. ייחודיות כלכלתה של דנמרק בכך שהיא משלבת חקלאות מתקדמת, מטבע יציב, תלות גבוהה בסחר חוץ, וכל זאת תחת מינימום התערבות ממשלתית המאפשרת תנאי תחרות נוחים. בשנים האחרונות, התאפיינה הכלכלה הדנית בצמיחה, תעסוקה גבוהה, שערי ריבית נמוכים, אינפלציה נמוכה ועודף בתקציב הציבורי, שמסייעים בחיזוק כלכלת מדינה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.