השפעת רמת הריבית בארה"ב על הדולר בעולם
במהלך השנה הקרובה (2007) כלכלנים רבים מעריכים כי נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את שער הריבית בהדרגה, וזאת בניגוד למדיניות העלאת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב שננקטה במהלך השנים 2004-2006. הורדות ריבית אלו וודאי יובילו משקיעים רבים למכור את הדולרים שברשותם לטובת האירו או סל המטבעות העיקריים.
בבחינת מצבו של הדולר אל מול השקל נראה כי המטבע נחלש בצורה מהירה וחדה במהלך שנת 2006, מה גם שנגיד הבנק המרכזי של ישראל, סטנלי פישר, הודיע כי לאור הירידה ברמת האינפלציה יוריד גם הוא את שער הריבית.
בסוף דצמבר מימש הנגיד הודעה זו, ולהפתעת כלכלנים רבים הוריד ב-0.5% את הריבית לרמה של 4.5%. מרבית ההערכות בשוק ההון צפו הורדה מתונה יותר של 0.25%. הפחתת הריבית בישראל ב-0.5% נועדה בעיקרה להחזיר את האינפלציה לתוואי של בנק ישראל ב-2007 אשר מוגדר ברצועה של 1%-3%, תוך התחשבות בתחזית השוק, כי המדדים הבאים עשויים גם הם להיות שליליים.
המהלך של פישר הביא לפער ריביות, ראשון מסוגו, של 0.75% בריביות הבסיס בין הדולר לשקל. פער זה עשוי לסמן את תחילת הבלימה של ייסוף השקל אל מול הדולר אשר הסתכם ב-9% ב-2006.
בכדי להבין את הקורלציה בין שע"ח לשער הריבית, יש להבין מספר גורמים בסיסיים:
אחד הנתונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר על שער הריבית הינו רמת המחירים (אינפלציה). כאשר יש עלייה באינפלציה - הבנק המרכזי חושש מעלייה ברמת המחירים שיוביל לפיחות של המטבע המקומי. כדי למנוע מצב זה הבנק המרכזי מעלה את שער הריבית, פעולה זו מעודדת משקיעים להפקיד את כספם בפיקדונות בבנק ולצבור ריבית גבוהה יותר מבעבר, בכך יקטינו את הצריכה שלהם, ורמת האינפלציה תרד.
כאשר שער הריבית הוא גבוה ורמת האינפלציה נמוכה- משקיעים זרים מתחילים לרכוש את המטבע של אותה מדינה. מהלך זה מאפשר להם לקבל ריבית טובה יותר. בנוסף, כאשר משקיעים זרים מפקידים את כספם בבנק של מדינה זרה, עם הריבית הגבוהה יותר, עליהם להמיר את המטבע שבידיהם למטבע של כלכלת המדינה הזרה, בעלת הריבית הגבוה.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
