למה הם בחרו לגור במודיעין

מודיעין הפכה לאחת מ-5 הערים המבוקשות ביותר בישראל, ושומרת על מעמד זה כבר מספר שנים ברציפות. מה הפך אותה ליעד מגורים אטרקטיבי?
אריאלה באייר |

מודיעין היא אחת הצמתים הראשיות על מפת הנדל"ן של ישראל ולאורך כל תקופת העשור האחרון, מאז היווסדה, היא מהווה מוקד פעילות ועניין לאין ספור יזמי בנייה. תנופת הבנייה והפיתוח משכו לעיר אלפי תושבים מישובים אחרים שהחליטו לבנות לעצמם עתיד חדש ב"עיר העתיד".

כיום העיר מונה קרוב ל-60,000 תושבים, כולל מכבים ורעות שחוברו לה יחדיו. המאפיין הבולט ביותר במודיעין הוא היותה עיר הגירה של תושבים מערים אחרות. למה הם בחרו במודיעין? מה הפך אותה ליעד מגורים אטרקטיבי? מהו סוד הקסם שלה בעיניהם של רבבות רוכשי דירות?

לפי סקר שערכה חברת בדק-בית מקבוצת קו מנחה, העוסקת בשירותי מידע ובדיקות לרוכשי דירות, מודיעין הפכה לאחת מ-5 הערים המבוקשות ביותר בישראל, ושומרת על מעמד זה כבר מספר שנים ברציפות.

מימצאי הסקר מגלים כי המניעים לבחור במודיעין כיעד מגורים מועדף על פני חלופות אחרות, לא נשענים רק על רמות מחיר אטרקטיביות. 37 אחוז מהנסקרים ציינו שהם בחרו במודיעין כי הם חיפשו חיים חדשים במקום חדש. מנכ"ל בדק-בית, צחי ברדוגו, מציין כי על אף התפישה הרווחת כי תהליך רכישת דירה הוא צעד כלכלי משמעותי הנשען על שיקולים רציונאליים, הרי שמדובר בתהליך אמוציונלי מובהק. "כשאנשים עוברים לדירה חדשה, הם מגיעים אליה עם רמת ציפיות מאוד גבוהה. מרביתם רואים בזה תנאי הכרחי לפתיחת דף חדש בחיים. הם מצפים שדירה חדשה במקום חדש תעניק להם חיים מאושרים יותר, טובים יותר, עם עתיד מבטיח יותר". מסתבר שמודיעין עונה על הצרכים הללו בעיני מרבית המשתכנים החדשים אשר מציינים בהדגשה את שביעות רצונם ממנה. "זה לא שהכל חלק ואין בעיות בכלל. כמו כל עיר צעירה הנמצאת בתהליך התהוות מתמשך, גם למודיעין 'מחלות ילדות' שרובן נובעות מקצב התפתחות מואץ, אולם פרנסי העיר מודעים לכך ושוקדים במרץ על מנת להדבירן", אומר ברדוגו.

תמהיל נדל"ן מוצלח יוצר ערך שמורכב מחוויית המגורים, קהילה מעורבת, חינוך איכותי ומרקם סביבתי משופע בפינות נוי ושירותים חיוניים. בנוסף לכך, כחלק מהקונספט השיווקי והרצון למשוך אוכלוסיה איכותית, הקבלנים ויזמי הפרוייקטים השקיעו בסטנדרט בנייה גבוה מהממוצע וברמת איבזור עשירה.

זה לא שהעיר נעדרת בעיות של ליקויי בנייה, אך מרביתם לא נובעים מבנייה נחותה, אלא בעיקר ממהירות הביצוע בגלל עומס עבודות הבנייה והצורך לנייד צוותים מאתר בנייה אחד למשנהו.

ברדוגו מציין כי לבדק-בית קרוב ל-40% לקוחות ממודיעין בתחום של ביקורת מבנים בדירות יד-ראשונה. "זה מוכיח שמדובר באוכלוסיה עם מודעות גבוהה לנושא בדיקות לפני רכישת דירה, כפי שמקובל בעולם. מדובר באוכלוסיה משכילה עם שיעור גבוה של אקדמאים בעלי מקצועות חופשיים, כלומר אנשים שיודעים היטב מה הם רוצים ושעשו שיעורי בית ובדקו מספר חלופות לפני שהם קיבלו החלטה לעבור דווקא למודיעין".

אז למה הם בחרו לגור במודיעין?

- כי מודיעין היא משהו חדש ואחר

- כי היא מקום טוב באמצע בין ירושלים ות"א

- כי אין כאן לחות כל כך מעיקה כמו בת"א

- כי רמת החינוך גבוהה ומאתגרת

- כי היא עדיין לא מסואבת כמו עיר ותיקה

- כי רמת הפשיעה נמוכה יחסית לערים אחרות

- כי האוכלוסיה איכותית, משכילה, צעירה ומעורבת

- כי הבתים יפים ובנויים בתכנון משתלב עם הסביבה

- כי זה מקום עם תדמית טובה שרוצים להשתייך אליו

- כי זאת היתה השקעה מצויינת, עובדה שערך הנכסים עלה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: