למה הם בחרו לגור במודיעין
מודיעין היא אחת הצמתים הראשיות על מפת הנדל"ן של ישראל ולאורך כל תקופת העשור האחרון, מאז היווסדה, היא מהווה מוקד פעילות ועניין לאין ספור יזמי בנייה. תנופת הבנייה והפיתוח משכו לעיר אלפי תושבים מישובים אחרים שהחליטו לבנות לעצמם עתיד חדש ב"עיר העתיד".
כיום העיר מונה קרוב ל-60,000 תושבים, כולל מכבים ורעות שחוברו לה יחדיו. המאפיין הבולט ביותר במודיעין הוא היותה עיר הגירה של תושבים מערים אחרות. למה הם בחרו במודיעין? מה הפך אותה ליעד מגורים אטרקטיבי? מהו סוד הקסם שלה בעיניהם של רבבות רוכשי דירות?
לפי סקר שערכה חברת בדק-בית מקבוצת קו מנחה, העוסקת בשירותי מידע ובדיקות לרוכשי דירות, מודיעין הפכה לאחת מ-5 הערים המבוקשות ביותר בישראל, ושומרת על מעמד זה כבר מספר שנים ברציפות.
מימצאי הסקר מגלים כי המניעים לבחור במודיעין כיעד מגורים מועדף על פני חלופות אחרות, לא נשענים רק על רמות מחיר אטרקטיביות. 37 אחוז מהנסקרים ציינו שהם בחרו במודיעין כי הם חיפשו חיים חדשים במקום חדש. מנכ"ל בדק-בית, צחי ברדוגו, מציין כי על אף התפישה הרווחת כי תהליך רכישת דירה הוא צעד כלכלי משמעותי הנשען על שיקולים רציונאליים, הרי שמדובר בתהליך אמוציונלי מובהק. "כשאנשים עוברים לדירה חדשה, הם מגיעים אליה עם רמת ציפיות מאוד גבוהה. מרביתם רואים בזה תנאי הכרחי לפתיחת דף חדש בחיים. הם מצפים שדירה חדשה במקום חדש תעניק להם חיים מאושרים יותר, טובים יותר, עם עתיד מבטיח יותר". מסתבר שמודיעין עונה על הצרכים הללו בעיני מרבית המשתכנים החדשים אשר מציינים בהדגשה את שביעות רצונם ממנה. "זה לא שהכל חלק ואין בעיות בכלל. כמו כל עיר צעירה הנמצאת בתהליך התהוות מתמשך, גם למודיעין 'מחלות ילדות' שרובן נובעות מקצב התפתחות מואץ, אולם פרנסי העיר מודעים לכך ושוקדים במרץ על מנת להדבירן", אומר ברדוגו.
תמהיל נדל"ן מוצלח יוצר ערך שמורכב מחוויית המגורים, קהילה מעורבת, חינוך איכותי ומרקם סביבתי משופע בפינות נוי ושירותים חיוניים. בנוסף לכך, כחלק מהקונספט השיווקי והרצון למשוך אוכלוסיה איכותית, הקבלנים ויזמי הפרוייקטים השקיעו בסטנדרט בנייה גבוה מהממוצע וברמת איבזור עשירה.
זה לא שהעיר נעדרת בעיות של ליקויי בנייה, אך מרביתם לא נובעים מבנייה נחותה, אלא בעיקר ממהירות הביצוע בגלל עומס עבודות הבנייה והצורך לנייד צוותים מאתר בנייה אחד למשנהו.
ברדוגו מציין כי לבדק-בית קרוב ל-40% לקוחות ממודיעין בתחום של ביקורת מבנים בדירות יד-ראשונה. "זה מוכיח שמדובר באוכלוסיה עם מודעות גבוהה לנושא בדיקות לפני רכישת דירה, כפי שמקובל בעולם. מדובר באוכלוסיה משכילה עם שיעור גבוה של אקדמאים בעלי מקצועות חופשיים, כלומר אנשים שיודעים היטב מה הם רוצים ושעשו שיעורי בית ובדקו מספר חלופות לפני שהם קיבלו החלטה לעבור דווקא למודיעין".
אז למה הם בחרו לגור במודיעין?
- כי מודיעין היא משהו חדש ואחר
- כי היא מקום טוב באמצע בין ירושלים ות"א
- כי אין כאן לחות כל כך מעיקה כמו בת"א
- כי רמת החינוך גבוהה ומאתגרת
- כי היא עדיין לא מסואבת כמו עיר ותיקה
- כי רמת הפשיעה נמוכה יחסית לערים אחרות
- כי האוכלוסיה איכותית, משכילה, צעירה ומעורבת
- כי הבתים יפים ובנויים בתכנון משתלב עם הסביבה
- כי זה מקום עם תדמית טובה שרוצים להשתייך אליו
- כי זאת היתה השקעה מצויינת, עובדה שערך הנכסים עלה
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
