קואטרו משיקה קרן נאמנות שרווחיה יושקעו בקהילה

הקרן תאפשר למשקיעים להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה מבלי שיצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית
ענת שגב |

לא רק הפוליטיקאים הופכים לחברתיים לאחרונה. גם בתי ההשקעות לא מתעלמים מהמציאות בה חלקים המאוכלוסיה נהנים מהפריחה בבורסה והאחרים סובלים ממצוקה כלכלית.

חברת ניהול הקרנות קואטרו, מקבוצת קואטרו שוקי הון, הודיעה היום כי היא משיקה קרן נאמנות שקלית שכל רווחי מנהל הקרן יושקעו בפרוייקטים קהילתיים. מטרת הקרן הייחודית, לאפשר למשקיעים להיות שותפים בהשקעה בפעילות חברתית, תוך כדי השקעה בשוק ההון, וזאת מבלי שיצטרכו להוציא כספים בעצמם.

"קואטרו כספים (מ) - למען הקהילה" הינה קרן שקלית קצרה, סולידית, כאשר על פי מדיניות הקרן, לפחות 90% מנכסי הקרן יושקע באגרות חוב לא צמודות ובמק"מ שיתרת התקופה לפדיונן לא תעלה על 9 חודשים. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן. העמלה שתיגבה הקרן תעמוד על 0.65, נמוך מהעמלה המקובלת בשוק.

הקרנות השקליות הקצרות הינן הקרנות המרכזות את מרבית השקעות הציבור. הסכום הכולל המושקע בקרנות אלה נאמד מעל ?20 מיליארד שקל. בקרנות מסוג זה אין למעשה ניהול והתשואות דומות, אומרים בקואטרו. הקרן החדשה מאפשרת למעשה להמיר את אותו חיסכון באמצעות מק"מ בנקאי או קרן שקלית, ובו בזמן להשקיע בקהילה, במקום להגדיל את רווחי הבנקים ומנהלי הקרנות השקליות הנאמדים בכ?100 מליון שקל בשנה.

לדברי שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות, במצב הקיים בארץ, הקרן החדשה תאפשר למשקיעים בתחום הסולידי, להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה, על מנת להביא רווחים לחברה הישראלית כולה. לדברי זבולון, היופי שבקרן החדשה הוא שהמשקיעים בה לא יצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית. בזמן שהם יעשו לביתם, הרווחים של מנהל הקרן ישמשו להשקעה בקהילה.

וועדה מיוחדת שתמונה בקרוב, ושתכלול אישי ציבור, תהיה זאת שתיקבע באילו פרוייקטים חברתיים ובאילו מוסדות יושקעו רווחי מנהל הקרן. עד שתמונה הוועדה, כל רווחי מנהל הקרן יופקדו בנאמנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר קליין
צילום: יחצ

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים

הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"

רן קידר |

נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."