קואטרו משיקה קרן נאמנות שרווחיה יושקעו בקהילה

הקרן תאפשר למשקיעים להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה מבלי שיצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית
ענת שגב |

לא רק הפוליטיקאים הופכים לחברתיים לאחרונה. גם בתי ההשקעות לא מתעלמים מהמציאות בה חלקים המאוכלוסיה נהנים מהפריחה בבורסה והאחרים סובלים ממצוקה כלכלית.

חברת ניהול הקרנות קואטרו, מקבוצת קואטרו שוקי הון, הודיעה היום כי היא משיקה קרן נאמנות שקלית שכל רווחי מנהל הקרן יושקעו בפרוייקטים קהילתיים. מטרת הקרן הייחודית, לאפשר למשקיעים להיות שותפים בהשקעה בפעילות חברתית, תוך כדי השקעה בשוק ההון, וזאת מבלי שיצטרכו להוציא כספים בעצמם.

"קואטרו כספים (מ) - למען הקהילה" הינה קרן שקלית קצרה, סולידית, כאשר על פי מדיניות הקרן, לפחות 90% מנכסי הקרן יושקע באגרות חוב לא צמודות ובמק"מ שיתרת התקופה לפדיונן לא תעלה על 9 חודשים. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן. העמלה שתיגבה הקרן תעמוד על 0.65, נמוך מהעמלה המקובלת בשוק.

הקרנות השקליות הקצרות הינן הקרנות המרכזות את מרבית השקעות הציבור. הסכום הכולל המושקע בקרנות אלה נאמד מעל ?20 מיליארד שקל. בקרנות מסוג זה אין למעשה ניהול והתשואות דומות, אומרים בקואטרו. הקרן החדשה מאפשרת למעשה להמיר את אותו חיסכון באמצעות מק"מ בנקאי או קרן שקלית, ובו בזמן להשקיע בקהילה, במקום להגדיל את רווחי הבנקים ומנהלי הקרנות השקליות הנאמדים בכ?100 מליון שקל בשנה.

לדברי שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות, במצב הקיים בארץ, הקרן החדשה תאפשר למשקיעים בתחום הסולידי, להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה, על מנת להביא רווחים לחברה הישראלית כולה. לדברי זבולון, היופי שבקרן החדשה הוא שהמשקיעים בה לא יצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית. בזמן שהם יעשו לביתם, הרווחים של מנהל הקרן ישמשו להשקעה בקהילה.

וועדה מיוחדת שתמונה בקרוב, ושתכלול אישי ציבור, תהיה זאת שתיקבע באילו פרוייקטים חברתיים ובאילו מוסדות יושקעו רווחי מנהל הקרן. עד שתמונה הוועדה, כל רווחי מנהל הקרן יופקדו בנאמנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.