קואטרו משיקה קרן נאמנות שרווחיה יושקעו בקהילה

הקרן תאפשר למשקיעים להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה מבלי שיצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית
ענת שגב |

לא רק הפוליטיקאים הופכים לחברתיים לאחרונה. גם בתי ההשקעות לא מתעלמים מהמציאות בה חלקים המאוכלוסיה נהנים מהפריחה בבורסה והאחרים סובלים ממצוקה כלכלית.

חברת ניהול הקרנות קואטרו, מקבוצת קואטרו שוקי הון, הודיעה היום כי היא משיקה קרן נאמנות שקלית שכל רווחי מנהל הקרן יושקעו בפרוייקטים קהילתיים. מטרת הקרן הייחודית, לאפשר למשקיעים להיות שותפים בהשקעה בפעילות חברתית, תוך כדי השקעה בשוק ההון, וזאת מבלי שיצטרכו להוציא כספים בעצמם.

"קואטרו כספים (מ) - למען הקהילה" הינה קרן שקלית קצרה, סולידית, כאשר על פי מדיניות הקרן, לפחות 90% מנכסי הקרן יושקע באגרות חוב לא צמודות ובמק"מ שיתרת התקופה לפדיונן לא תעלה על 9 חודשים. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן. העמלה שתיגבה הקרן תעמוד על 0.65, נמוך מהעמלה המקובלת בשוק.

הקרנות השקליות הקצרות הינן הקרנות המרכזות את מרבית השקעות הציבור. הסכום הכולל המושקע בקרנות אלה נאמד מעל ?20 מיליארד שקל. בקרנות מסוג זה אין למעשה ניהול והתשואות דומות, אומרים בקואטרו. הקרן החדשה מאפשרת למעשה להמיר את אותו חיסכון באמצעות מק"מ בנקאי או קרן שקלית, ובו בזמן להשקיע בקהילה, במקום להגדיל את רווחי הבנקים ומנהלי הקרנות השקליות הנאמדים בכ?100 מליון שקל בשנה.

לדברי שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות, במצב הקיים בארץ, הקרן החדשה תאפשר למשקיעים בתחום הסולידי, להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה, על מנת להביא רווחים לחברה הישראלית כולה. לדברי זבולון, היופי שבקרן החדשה הוא שהמשקיעים בה לא יצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית. בזמן שהם יעשו לביתם, הרווחים של מנהל הקרן ישמשו להשקעה בקהילה.

וועדה מיוחדת שתמונה בקרוב, ושתכלול אישי ציבור, תהיה זאת שתיקבע באילו פרוייקטים חברתיים ובאילו מוסדות יושקעו רווחי מנהל הקרן. עד שתמונה הוועדה, כל רווחי מנהל הקרן יופקדו בנאמנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.