קואטרו משיקה קרן נאמנות שרווחיה יושקעו בקהילה

הקרן תאפשר למשקיעים להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה מבלי שיצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית
ענת שגב |

לא רק הפוליטיקאים הופכים לחברתיים לאחרונה. גם בתי ההשקעות לא מתעלמים מהמציאות בה חלקים המאוכלוסיה נהנים מהפריחה בבורסה והאחרים סובלים ממצוקה כלכלית.

חברת ניהול הקרנות קואטרו, מקבוצת קואטרו שוקי הון, הודיעה היום כי היא משיקה קרן נאמנות שקלית שכל רווחי מנהל הקרן יושקעו בפרוייקטים קהילתיים. מטרת הקרן הייחודית, לאפשר למשקיעים להיות שותפים בהשקעה בפעילות חברתית, תוך כדי השקעה בשוק ההון, וזאת מבלי שיצטרכו להוציא כספים בעצמם.

"קואטרו כספים (מ) - למען הקהילה" הינה קרן שקלית קצרה, סולידית, כאשר על פי מדיניות הקרן, לפחות 90% מנכסי הקרן יושקע באגרות חוב לא צמודות ובמק"מ שיתרת התקופה לפדיונן לא תעלה על 9 חודשים. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן. העמלה שתיגבה הקרן תעמוד על 0.65, נמוך מהעמלה המקובלת בשוק.

הקרנות השקליות הקצרות הינן הקרנות המרכזות את מרבית השקעות הציבור. הסכום הכולל המושקע בקרנות אלה נאמד מעל ?20 מיליארד שקל. בקרנות מסוג זה אין למעשה ניהול והתשואות דומות, אומרים בקואטרו. הקרן החדשה מאפשרת למעשה להמיר את אותו חיסכון באמצעות מק"מ בנקאי או קרן שקלית, ובו בזמן להשקיע בקהילה, במקום להגדיל את רווחי הבנקים ומנהלי הקרנות השקליות הנאמדים בכ?100 מליון שקל בשנה.

לדברי שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות, במצב הקיים בארץ, הקרן החדשה תאפשר למשקיעים בתחום הסולידי, להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה, על מנת להביא רווחים לחברה הישראלית כולה. לדברי זבולון, היופי שבקרן החדשה הוא שהמשקיעים בה לא יצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית. בזמן שהם יעשו לביתם, הרווחים של מנהל הקרן ישמשו להשקעה בקהילה.

וועדה מיוחדת שתמונה בקרוב, ושתכלול אישי ציבור, תהיה זאת שתיקבע באילו פרוייקטים חברתיים ובאילו מוסדות יושקעו רווחי מנהל הקרן. עד שתמונה הוועדה, כל רווחי מנהל הקרן יופקדו בנאמנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.