קואטרו משיקה קרן נאמנות שרווחיה יושקעו בקהילה
לא רק הפוליטיקאים הופכים לחברתיים לאחרונה. גם בתי ההשקעות לא מתעלמים מהמציאות בה חלקים המאוכלוסיה נהנים מהפריחה בבורסה והאחרים סובלים ממצוקה כלכלית.
חברת ניהול הקרנות קואטרו, מקבוצת קואטרו שוקי הון, הודיעה היום כי היא משיקה קרן נאמנות שקלית שכל רווחי מנהל הקרן יושקעו בפרוייקטים קהילתיים. מטרת הקרן הייחודית, לאפשר למשקיעים להיות שותפים בהשקעה בפעילות חברתית, תוך כדי השקעה בשוק ההון, וזאת מבלי שיצטרכו להוציא כספים בעצמם.
"קואטרו כספים (מ) - למען הקהילה" הינה קרן שקלית קצרה, סולידית, כאשר על פי מדיניות הקרן, לפחות 90% מנכסי הקרן יושקע באגרות חוב לא צמודות ובמק"מ שיתרת התקופה לפדיונן לא תעלה על 9 חודשים. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן. העמלה שתיגבה הקרן תעמוד על 0.65, נמוך מהעמלה המקובלת בשוק.
הקרנות השקליות הקצרות הינן הקרנות המרכזות את מרבית השקעות הציבור. הסכום הכולל המושקע בקרנות אלה נאמד מעל ?20 מיליארד שקל. בקרנות מסוג זה אין למעשה ניהול והתשואות דומות, אומרים בקואטרו. הקרן החדשה מאפשרת למעשה להמיר את אותו חיסכון באמצעות מק"מ בנקאי או קרן שקלית, ובו בזמן להשקיע בקהילה, במקום להגדיל את רווחי הבנקים ומנהלי הקרנות השקליות הנאמדים בכ?100 מליון שקל בשנה.
לדברי שי זבולון, מנכ"ל קואטרו קרנות נאמנות, במצב הקיים בארץ, הקרן החדשה תאפשר למשקיעים בתחום הסולידי, להיות שותפים גם להשקעה בשוק ההון על מנת להביא לעצמם רווחים וגם להשקעה בקהילה, על מנת להביא רווחים לחברה הישראלית כולה. לדברי זבולון, היופי שבקרן החדשה הוא שהמשקיעים בה לא יצטרכו לתרום או להוציא כסף על מנת להיות שותפים לפעילות החברתית. בזמן שהם יעשו לביתם, הרווחים של מנהל הקרן ישמשו להשקעה בקהילה.
וועדה מיוחדת שתמונה בקרוב, ושתכלול אישי ציבור, תהיה זאת שתיקבע באילו פרוייקטים חברתיים ובאילו מוסדות יושקעו רווחי מנהל הקרן. עד שתמונה הוועדה, כל רווחי מנהל הקרן יופקדו בנאמנות.

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
