"העלאת שכר המינימום במשק ל-1,000 דולר במצב הנוכחי של המגזר העסקי עלולה להוסיף למעגל האבטלה כ-50 אלף מובטלים. גידול בשכר המינימום יהיה אפשרי רק כאשר נבסס צמיחה מתמשכת במגזר העסקי שתגדיל את רווחיות החברות ותצמצם את שיעור האבטלה במשק". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

לין מדגיש כי בחינת נושא העלאת שכר המינימום חייב לבוא לצד בחינת מערך השכר במשק. מנתוני הלמ"ס (אוקטובר 2005) עולה כי 66% מהעובדים מרוויחים מעל למחצית השכר הממוצע (כ- 3,700 שקל) במשק, ושכרם הממוצע עומד על 9,912 שקל.

לין מוסיף כי "שיפור השכר צריך להיעשות בדרך של צמיחה נמשכת, גידול הביקוש לעבודה והעלאות שכר על-פי היכולת של הארגון והעסק". בפועל, מאז שהחלה הצמיחה במשק, השכר הממוצע עלה בכ-8%, ועומד כיום על כ-7,521 שקל.

מנתוני הביטוח הלאומי לשנת 2002 עולה כי חלק מהמשתכרים עד שכר מינימום עובדים במשרות חלקיות וזמניות: השכר הממוצע של שכירים שעבדו רק כחודשיים בשנה עומד על כ- 2,700 שקל ואילו שכירים שעבדו ברצף מעל שנה הרוויחו מעל לשכר הממוצע במשק, כ-8,700 שקל בממוצע לחודש.

"העלאת שכר המינימום תפגע בשכבות החלשות, בעובדים הבלתי מיומנים, שמרביתם חיים בפריפריה. בחלק לא מועט מבני המיעוטים כולל גם נשים", אומר נשיא לשכות המסחר ומוסיף כי, גם בתנאי שכר המינימום שקיימים היום, מספר העובדים בתעשייה ירד בתקופה של 6 שנים אחרונות (1998 ועד מחצית 2005) ב-49,000, ירידה של 12.7%.