לין: שכר מינימום של 1000 דולר - עוד 50 אלף מובטלים
"העלאת שכר המינימום במשק ל-1,000 דולר במצב הנוכחי של המגזר העסקי עלולה להוסיף למעגל האבטלה כ-50 אלף מובטלים. גידול בשכר המינימום יהיה אפשרי רק כאשר נבסס צמיחה מתמשכת במגזר העסקי שתגדיל את רווחיות החברות ותצמצם את שיעור האבטלה במשק". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
לין מדגיש כי בחינת נושא העלאת שכר המינימום חייב לבוא לצד בחינת מערך השכר במשק. מנתוני הלמ"ס (אוקטובר 2005) עולה כי 66% מהעובדים מרוויחים מעל למחצית השכר הממוצע (כ- 3,700 שקל) במשק, ושכרם הממוצע עומד על 9,912 שקל.
לין מוסיף כי "שיפור השכר צריך להיעשות בדרך של צמיחה נמשכת, גידול הביקוש לעבודה והעלאות שכר על-פי היכולת של הארגון והעסק". בפועל, מאז שהחלה הצמיחה במשק, השכר הממוצע עלה בכ-8%, ועומד כיום על כ-7,521 שקל.
מנתוני הביטוח הלאומי לשנת 2002 עולה כי חלק מהמשתכרים עד שכר מינימום עובדים במשרות חלקיות וזמניות: השכר הממוצע של שכירים שעבדו רק כחודשיים בשנה עומד על כ- 2,700 שקל ואילו שכירים שעבדו ברצף מעל שנה הרוויחו מעל לשכר הממוצע במשק, כ-8,700 שקל בממוצע לחודש.
"העלאת שכר המינימום תפגע בשכבות החלשות, בעובדים הבלתי מיומנים, שמרביתם חיים בפריפריה. בחלק לא מועט מבני המיעוטים כולל גם נשים", אומר נשיא לשכות המסחר ומוסיף כי, גם בתנאי שכר המינימום שקיימים היום, מספר העובדים בתעשייה ירד בתקופה של 6 שנים אחרונות (1998 ועד מחצית 2005) ב-49,000, ירידה של 12.7%.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
