אייל גורביץ מציג: שבוע הספר - המלצה לקריאה

אחת למספר שבועות, נעשה אתנחתא קלה כדי להפנות מבט לחומר עיוני מומלץ בנושא ניתוח טכני, מציין המנתח הטכני אייל גורביץ
אייל גורביץ |

אחת למספר שבועות, נעשה אתנחתא קלה כדי להפנות מבט לחומר עיוני מומלץ בנושא ניתוח טכני. לא אחת אני נשאל אודות הספר האולטימטיבי, המומלץ והטוב ביותר לשיטה. ובכן, אין דבר כזה. אך יש סדר מסוים בו יש ללכת. בלתי אפשרי להתחיל ללמוד ניתוח טכני מנקודת המוצא של גאן או אליוט.

יש להניח את היסודות ולאחר מכן להתקדם לתיאוריות מורכבות עד סבוכות. השבוע נחזור ליסודות ולשני ספרים מומלצים וחביבים היכולים לסייע משמעותית לא רק בהבנת הדינאמיקה השוקית מנקודת הראייה הטכנית, אלא גם בהבנת המהות היסוד והפילוסופיה של השיטה, לא פחות חשוב.

הנבירה שלי בשיטת הניתוח הטכני התחילה עם הספר שהוא להערכתי אבן הפינה לשיטה. הוא קרוי "Technical Analysis of The Financial Markets" והוא נכתב על ידי Murphy בהוצאת NYIF. הספר חובק את השיטה החל מהגדרתה, דרך הנחות היסוד שלב והבסיס הפילוסופי עליו היא מושתתת, המשך בהגדרת מושג המגמה, שילוב התנהגות השוק ומחזורי המסחר, תבניות צ'ארטסיטיות ועד לנקודת הסיום של השיטה הקלאסית תוך שהמחבר אינו מזניח את צ'ארלס דאו, אבי אבות השיטה.

וזה לא הכל. מי שמאוהב במדדים סטטיסטיים כגון מדדי עוצמה ומומנטום, דרך מדדים סטוקסטיים הסתברותיים וכלה בשיטות מסחר דוגמת "טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן" יוכל למצוא את מבוקשו בין הדפים. הספר שופך אור, קלוש יש לומר, על תיאוריית גלי אליוט וזוויות גאן, על טכניקות מסחר וניהול כספי נכון. בקיצור, הוא חובק את כל מה שצריך לדעת.

Murphy נותן לטעום מהכל. על קצה המזלג אומנם אך עם סיום קריאת הספר מקבל הקורא מושג על ענפיה הרבים של השיטה ויכול להתנתב הלאה לפי נטיות ורחשי ליבו. הספר לוקה, לטעמי, ביתר דגש על התיאוריה ומעט מדי דוגמאות מעולם המעשה. ואולי אלה דרכם של ספרי יסוד. מומלץ בחום.

הספר השני מעשי יותר. גם הוא חובק את מלוא הנחות היסוד ואת התיאוריה המעניינת של צ'ארלס דאו, אם כי הרבה יותר לעומק. כאן אפשר למצוא דוגמאות לרוב, הלקוחות מהשנים הראשונות למאה. מניות שעדיין נסחרות בארה"ב וכאלה שכבר נעלמו לחלוטין.

טכניקות קנייה ומכירה מוצגות בחציו השני של הספר וכוללות פתרון בעיות יום יומיות במסחר בניירות ערך. היתרון של ספר זה הוא ביכולת להציג דוגמאות משנים עברו. גרפים שבהם הקורא מנוטרל לחלוטין מההשפעות הסביבתיות ויכול להתמקד רק בתקדימים הטכניים המורים על מצבה של המניה. הספר הוא: Technical Analysis of Stock Trends, נכתב בידי אדוארדס ומגי.

את הספרים ניתן להשיג דרך חנות הספרים הוירטואלית, אמזון.

מאת: אייל גורביץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.