גגג

חזי שטרנליכט |

שנת 2004 היתה השנה הטובה ביותר לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בעשור האחרון. שנת 2005 תהיה טובה מעט פחות. כך אומר יוסף ברנע, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.

ברנע ציין, כי בשנת 2004 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-27% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-6.43 מיליארד דולר מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו ב-5.5 מיליארד דולרים. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2004 בכ-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-11.93 מיליארד דולרים.

ברנע ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול ותעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 500 עובדים, לראשונה מזה 5 שנים. כיום מועסקים בענף 28,980 עובדים (כולל עובדי חברות כח אדם).

הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית הגנרית בישראל וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית בעיקר בתחום הדשנים, תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר ברנע.

נוסף על כך, מציין ברנע, כי חברות הכימיקלים והתרופות, הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל, הגדילו אשתקד את מכירותיהן בכ-30% לעומת השנה שקדמה לה ואלו הסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולרים.

.../2

-2-

ברנע גילה, כי הולכת וגוברת התופעה של מעבר חברות כימיה ותרופות לחו"ל וכי כיום פועלות שם יותר מ-20 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה ועוד. חברות אלו מרכזות יותר מ-30% מסך המכירות של חברות בבעלות ישראלית. זאת בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים, עיתות לבקרים, במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.

ברנע מסר, כי בשנת 2004 נקנו עוד 4 חברות כימיה בחו"ל בהיקף כספי של כ-440 מיליון דולר. הוא ציין, כי ב-10 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית כ-3.28 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.

בהתייחסו לשנת 2005, מעריך ברנע, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-10% לעומת 2004 ויסתכם בכ-7.07 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית יגדלו השנה בכ-6.0% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-12.57 מיליארד דולרים. להערכתו, מצבת כוח האדם תישאר השנה ללא שינוי לעומת אשתקד.

ברנע מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול נוסף של כ-20% במכירות של חברות הכימיה הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל והם יסתכמו בכ-6.36 מיליארד דולרים.

ברנע ציין, כי תעשיית הכימיה והתרופות משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות החדשות בתחום איכות הסביבה. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד מתכננים ב- 3 שנים הקרובות להשקיע כ- 800 מיליוני שקלים בתחום זה וזאת בנוסף ל-600 מליוני שקלים שכבר הושקעו בכך עד היום.

הוא הדגיש, כי התעשייה הכימית והפרמצבטית עושה מאמץ רב לשקיפות מול הקהילה בכל הנוגע לפעילותה בתחום איכות הסביבה וכי צירוף התעשייה הישראלית לתוכנית "רספונסיבל קר" Responsible Care)) העולמית מדגישה את המחויבות הוולונטרית של התעשייה הכימית בישראל כמו גם בעולם לשיפור מתמיד בתחומי איכות הסביבה, בטיחות ובריאות. במסגרת זו, גילה ברנע, במפעלי תעשייה שונים הוקמו 8 פאנלים המשותפים למפעלים ולציבור, זאת במטרה להעביר מידע ופעילויות הקשורות לאיכות הסביבה.

ברנע מנה את הסיבות לאי ניצול הפוטנציאל לצמיחת הענף במלואו - היכול להגיע ל-10% בשנה: העדר חקיקה ראשית ומשנית בתחומים הקשורים לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה, בעיקר בתחום איכות הסביבה - דבר הגורם לחוסר וודאות בטווח הארוך בהפעלת קווי הייצור וגורם לנזק כבד

.../3

-3-

למפעלים התאמת חוקי הקניין הרוחני בישראל לנהוג במדינות מערביות בירוקרטיה ממשלתית בלתי נסבלת בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית כמו גם של שאר המפעלים עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה ? דבר הגורם למחירי אנרגיה

גבוהים המצב הירוד של התשתיות בנושאים כמו סילוק שפכים מטופלים, מסילות ברזל, עלות פיתוח קרקע וסילוק פסולות העדר סיוע ממשלתי למפעלי הכימיה עבור השקעות לשדרוג והתאמת קווי הייצור לדרישות הסביבתיות - כמקובל בעולם המערבי וכפי שהיה קיים בארץ בעבר שיבושים תכופים במשק ועליה בתעריפי התשומות לתעשייה הכימית והפרמצבטית בתחומי אנרגיה, תחבורה, תשלומי מיסים מוניציפאליים ועוד.

ברנע קרא לממשלה לטפל לאלתר בבעיות כאובות אלה, על מנת להאיץ את צמיחת התעשייה הכימית. במסגרת זו דרש ברנע מהממשלה להעניק סיוע של 400 מליון שקלים במטרה לשדרג את קווי היצור לדרישות הסביבתיות, הסיוע יתפרס על פני 4 שנים בהשקעות המפעלים בנושא איכות סביבה.

ברנע ציין, כי אם הממשלה תתגייס לטפל בנושאים אלו במהירות, הדבר יביא לעידוד השקעות בתעשייה הכימית והפרמצבטית, להקמת קווי יצור נוספים בישראל, תוך ניצול פוטנציאל הצמיחה, ומצד שני יקטין העתקת קווי יצור לרחבי העולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.