גגג
שנת 2004 היתה השנה הטובה ביותר לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בעשור האחרון. שנת 2005 תהיה טובה מעט פחות. כך אומר יוסף ברנע, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.
ברנע ציין, כי בשנת 2004 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-27% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-6.43 מיליארד דולר מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו ב-5.5 מיליארד דולרים. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2004 בכ-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-11.93 מיליארד דולרים.
ברנע ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול ותעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 500 עובדים, לראשונה מזה 5 שנים. כיום מועסקים בענף 28,980 עובדים (כולל עובדי חברות כח אדם).
הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית הגנרית בישראל וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית בעיקר בתחום הדשנים, תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר ברנע.
נוסף על כך, מציין ברנע, כי חברות הכימיקלים והתרופות, הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל, הגדילו אשתקד את מכירותיהן בכ-30% לעומת השנה שקדמה לה ואלו הסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולרים.
.../2
-2-
ברנע גילה, כי הולכת וגוברת התופעה של מעבר חברות כימיה ותרופות לחו"ל וכי כיום פועלות שם יותר מ-20 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה ועוד. חברות אלו מרכזות יותר מ-30% מסך המכירות של חברות בבעלות ישראלית. זאת בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים, עיתות לבקרים, במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.
ברנע מסר, כי בשנת 2004 נקנו עוד 4 חברות כימיה בחו"ל בהיקף כספי של כ-440 מיליון דולר. הוא ציין, כי ב-10 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית כ-3.28 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.
בהתייחסו לשנת 2005, מעריך ברנע, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-10% לעומת 2004 ויסתכם בכ-7.07 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית יגדלו השנה בכ-6.0% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-12.57 מיליארד דולרים. להערכתו, מצבת כוח האדם תישאר השנה ללא שינוי לעומת אשתקד.
ברנע מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול נוסף של כ-20% במכירות של חברות הכימיה הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל והם יסתכמו בכ-6.36 מיליארד דולרים.
ברנע ציין, כי תעשיית הכימיה והתרופות משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות החדשות בתחום איכות הסביבה. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד מתכננים ב- 3 שנים הקרובות להשקיע כ- 800 מיליוני שקלים בתחום זה וזאת בנוסף ל-600 מליוני שקלים שכבר הושקעו בכך עד היום.
הוא הדגיש, כי התעשייה הכימית והפרמצבטית עושה מאמץ רב לשקיפות מול הקהילה בכל הנוגע לפעילותה בתחום איכות הסביבה וכי צירוף התעשייה הישראלית לתוכנית "רספונסיבל קר" Responsible Care)) העולמית מדגישה את המחויבות הוולונטרית של התעשייה הכימית בישראל כמו גם בעולם לשיפור מתמיד בתחומי איכות הסביבה, בטיחות ובריאות. במסגרת זו, גילה ברנע, במפעלי תעשייה שונים הוקמו 8 פאנלים המשותפים למפעלים ולציבור, זאת במטרה להעביר מידע ופעילויות הקשורות לאיכות הסביבה.
ברנע מנה את הסיבות לאי ניצול הפוטנציאל לצמיחת הענף במלואו - היכול להגיע ל-10% בשנה: העדר חקיקה ראשית ומשנית בתחומים הקשורים לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה, בעיקר בתחום איכות הסביבה - דבר הגורם לחוסר וודאות בטווח הארוך בהפעלת קווי הייצור וגורם לנזק כבד
.../3
-3-
למפעלים התאמת חוקי הקניין הרוחני בישראל לנהוג במדינות מערביות בירוקרטיה ממשלתית בלתי נסבלת בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית כמו גם של שאר המפעלים עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה ? דבר הגורם למחירי אנרגיה
גבוהים המצב הירוד של התשתיות בנושאים כמו סילוק שפכים מטופלים, מסילות ברזל, עלות פיתוח קרקע וסילוק פסולות העדר סיוע ממשלתי למפעלי הכימיה עבור השקעות לשדרוג והתאמת קווי הייצור לדרישות הסביבתיות - כמקובל בעולם המערבי וכפי שהיה קיים בארץ בעבר שיבושים תכופים במשק ועליה בתעריפי התשומות לתעשייה הכימית והפרמצבטית בתחומי אנרגיה, תחבורה, תשלומי מיסים מוניציפאליים ועוד.
ברנע קרא לממשלה לטפל לאלתר בבעיות כאובות אלה, על מנת להאיץ את צמיחת התעשייה הכימית. במסגרת זו דרש ברנע מהממשלה להעניק סיוע של 400 מליון שקלים במטרה לשדרג את קווי היצור לדרישות הסביבתיות, הסיוע יתפרס על פני 4 שנים בהשקעות המפעלים בנושא איכות סביבה.
ברנע ציין, כי אם הממשלה תתגייס לטפל בנושאים אלו במהירות, הדבר יביא לעידוד השקעות בתעשייה הכימית והפרמצבטית, להקמת קווי יצור נוספים בישראל, תוך ניצול פוטנציאל הצמיחה, ומצד שני יקטין העתקת קווי יצור לרחבי העולם.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
