גגג

חזי שטרנליכט |

שנת 2004 היתה השנה הטובה ביותר לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בעשור האחרון. שנת 2005 תהיה טובה מעט פחות. כך אומר יוסף ברנע, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.

ברנע ציין, כי בשנת 2004 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-27% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-6.43 מיליארד דולר מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו ב-5.5 מיליארד דולרים. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2004 בכ-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-11.93 מיליארד דולרים.

ברנע ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול ותעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 500 עובדים, לראשונה מזה 5 שנים. כיום מועסקים בענף 28,980 עובדים (כולל עובדי חברות כח אדם).

הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית הגנרית בישראל וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית בעיקר בתחום הדשנים, תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר ברנע.

נוסף על כך, מציין ברנע, כי חברות הכימיקלים והתרופות, הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל, הגדילו אשתקד את מכירותיהן בכ-30% לעומת השנה שקדמה לה ואלו הסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולרים.

.../2

-2-

ברנע גילה, כי הולכת וגוברת התופעה של מעבר חברות כימיה ותרופות לחו"ל וכי כיום פועלות שם יותר מ-20 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה ועוד. חברות אלו מרכזות יותר מ-30% מסך המכירות של חברות בבעלות ישראלית. זאת בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים, עיתות לבקרים, במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.

ברנע מסר, כי בשנת 2004 נקנו עוד 4 חברות כימיה בחו"ל בהיקף כספי של כ-440 מיליון דולר. הוא ציין, כי ב-10 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית כ-3.28 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.

בהתייחסו לשנת 2005, מעריך ברנע, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-10% לעומת 2004 ויסתכם בכ-7.07 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית יגדלו השנה בכ-6.0% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-12.57 מיליארד דולרים. להערכתו, מצבת כוח האדם תישאר השנה ללא שינוי לעומת אשתקד.

ברנע מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול נוסף של כ-20% במכירות של חברות הכימיה הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל והם יסתכמו בכ-6.36 מיליארד דולרים.

ברנע ציין, כי תעשיית הכימיה והתרופות משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות החדשות בתחום איכות הסביבה. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד מתכננים ב- 3 שנים הקרובות להשקיע כ- 800 מיליוני שקלים בתחום זה וזאת בנוסף ל-600 מליוני שקלים שכבר הושקעו בכך עד היום.

הוא הדגיש, כי התעשייה הכימית והפרמצבטית עושה מאמץ רב לשקיפות מול הקהילה בכל הנוגע לפעילותה בתחום איכות הסביבה וכי צירוף התעשייה הישראלית לתוכנית "רספונסיבל קר" Responsible Care)) העולמית מדגישה את המחויבות הוולונטרית של התעשייה הכימית בישראל כמו גם בעולם לשיפור מתמיד בתחומי איכות הסביבה, בטיחות ובריאות. במסגרת זו, גילה ברנע, במפעלי תעשייה שונים הוקמו 8 פאנלים המשותפים למפעלים ולציבור, זאת במטרה להעביר מידע ופעילויות הקשורות לאיכות הסביבה.

ברנע מנה את הסיבות לאי ניצול הפוטנציאל לצמיחת הענף במלואו - היכול להגיע ל-10% בשנה: העדר חקיקה ראשית ומשנית בתחומים הקשורים לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה, בעיקר בתחום איכות הסביבה - דבר הגורם לחוסר וודאות בטווח הארוך בהפעלת קווי הייצור וגורם לנזק כבד

.../3

-3-

למפעלים התאמת חוקי הקניין הרוחני בישראל לנהוג במדינות מערביות בירוקרטיה ממשלתית בלתי נסבלת בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית כמו גם של שאר המפעלים עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה ? דבר הגורם למחירי אנרגיה

גבוהים המצב הירוד של התשתיות בנושאים כמו סילוק שפכים מטופלים, מסילות ברזל, עלות פיתוח קרקע וסילוק פסולות העדר סיוע ממשלתי למפעלי הכימיה עבור השקעות לשדרוג והתאמת קווי הייצור לדרישות הסביבתיות - כמקובל בעולם המערבי וכפי שהיה קיים בארץ בעבר שיבושים תכופים במשק ועליה בתעריפי התשומות לתעשייה הכימית והפרמצבטית בתחומי אנרגיה, תחבורה, תשלומי מיסים מוניציפאליים ועוד.

ברנע קרא לממשלה לטפל לאלתר בבעיות כאובות אלה, על מנת להאיץ את צמיחת התעשייה הכימית. במסגרת זו דרש ברנע מהממשלה להעניק סיוע של 400 מליון שקלים במטרה לשדרג את קווי היצור לדרישות הסביבתיות, הסיוע יתפרס על פני 4 שנים בהשקעות המפעלים בנושא איכות סביבה.

ברנע ציין, כי אם הממשלה תתגייס לטפל בנושאים אלו במהירות, הדבר יביא לעידוד השקעות בתעשייה הכימית והפרמצבטית, להקמת קווי יצור נוספים בישראל, תוך ניצול פוטנציאל הצמיחה, ומצד שני יקטין העתקת קווי יצור לרחבי העולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.