גגג
שנת 2004 היתה השנה הטובה ביותר לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בעשור האחרון. שנת 2005 תהיה טובה מעט פחות. כך אומר יוסף ברנע, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.
ברנע ציין, כי בשנת 2004 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-27% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-6.43 מיליארד דולר מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו ב-5.5 מיליארד דולרים. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2004 בכ-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-11.93 מיליארד דולרים.
ברנע ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול ותעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 500 עובדים, לראשונה מזה 5 שנים. כיום מועסקים בענף 28,980 עובדים (כולל עובדי חברות כח אדם).
הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית הגנרית בישראל וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית בעיקר בתחום הדשנים, תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר ברנע.
נוסף על כך, מציין ברנע, כי חברות הכימיקלים והתרופות, הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל, הגדילו אשתקד את מכירותיהן בכ-30% לעומת השנה שקדמה לה ואלו הסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולרים.
.../2
-2-
ברנע גילה, כי הולכת וגוברת התופעה של מעבר חברות כימיה ותרופות לחו"ל וכי כיום פועלות שם יותר מ-20 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה ועוד. חברות אלו מרכזות יותר מ-30% מסך המכירות של חברות בבעלות ישראלית. זאת בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים, עיתות לבקרים, במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.
ברנע מסר, כי בשנת 2004 נקנו עוד 4 חברות כימיה בחו"ל בהיקף כספי של כ-440 מיליון דולר. הוא ציין, כי ב-10 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית כ-3.28 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.
בהתייחסו לשנת 2005, מעריך ברנע, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-10% לעומת 2004 ויסתכם בכ-7.07 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית יגדלו השנה בכ-6.0% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-12.57 מיליארד דולרים. להערכתו, מצבת כוח האדם תישאר השנה ללא שינוי לעומת אשתקד.
ברנע מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול נוסף של כ-20% במכירות של חברות הכימיה הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל והם יסתכמו בכ-6.36 מיליארד דולרים.
ברנע ציין, כי תעשיית הכימיה והתרופות משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות החדשות בתחום איכות הסביבה. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד מתכננים ב- 3 שנים הקרובות להשקיע כ- 800 מיליוני שקלים בתחום זה וזאת בנוסף ל-600 מליוני שקלים שכבר הושקעו בכך עד היום.
הוא הדגיש, כי התעשייה הכימית והפרמצבטית עושה מאמץ רב לשקיפות מול הקהילה בכל הנוגע לפעילותה בתחום איכות הסביבה וכי צירוף התעשייה הישראלית לתוכנית "רספונסיבל קר" Responsible Care)) העולמית מדגישה את המחויבות הוולונטרית של התעשייה הכימית בישראל כמו גם בעולם לשיפור מתמיד בתחומי איכות הסביבה, בטיחות ובריאות. במסגרת זו, גילה ברנע, במפעלי תעשייה שונים הוקמו 8 פאנלים המשותפים למפעלים ולציבור, זאת במטרה להעביר מידע ופעילויות הקשורות לאיכות הסביבה.
ברנע מנה את הסיבות לאי ניצול הפוטנציאל לצמיחת הענף במלואו - היכול להגיע ל-10% בשנה: העדר חקיקה ראשית ומשנית בתחומים הקשורים לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה, בעיקר בתחום איכות הסביבה - דבר הגורם לחוסר וודאות בטווח הארוך בהפעלת קווי הייצור וגורם לנזק כבד
.../3
-3-
למפעלים התאמת חוקי הקניין הרוחני בישראל לנהוג במדינות מערביות בירוקרטיה ממשלתית בלתי נסבלת בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית כמו גם של שאר המפעלים עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה ? דבר הגורם למחירי אנרגיה
גבוהים המצב הירוד של התשתיות בנושאים כמו סילוק שפכים מטופלים, מסילות ברזל, עלות פיתוח קרקע וסילוק פסולות העדר סיוע ממשלתי למפעלי הכימיה עבור השקעות לשדרוג והתאמת קווי הייצור לדרישות הסביבתיות - כמקובל בעולם המערבי וכפי שהיה קיים בארץ בעבר שיבושים תכופים במשק ועליה בתעריפי התשומות לתעשייה הכימית והפרמצבטית בתחומי אנרגיה, תחבורה, תשלומי מיסים מוניציפאליים ועוד.
ברנע קרא לממשלה לטפל לאלתר בבעיות כאובות אלה, על מנת להאיץ את צמיחת התעשייה הכימית. במסגרת זו דרש ברנע מהממשלה להעניק סיוע של 400 מליון שקלים במטרה לשדרג את קווי היצור לדרישות הסביבתיות, הסיוע יתפרס על פני 4 שנים בהשקעות המפעלים בנושא איכות סביבה.
ברנע ציין, כי אם הממשלה תתגייס לטפל בנושאים אלו במהירות, הדבר יביא לעידוד השקעות בתעשייה הכימית והפרמצבטית, להקמת קווי יצור נוספים בישראל, תוך ניצול פוטנציאל הצמיחה, ומצד שני יקטין העתקת קווי יצור לרחבי העולם.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
