גגג
שנת 2004 היתה השנה הטובה ביותר לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בעשור האחרון. שנת 2005 תהיה טובה מעט פחות. כך אומר יוסף ברנע, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.
ברנע ציין, כי בשנת 2004 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-27% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-6.43 מיליארד דולר מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו ב-5.5 מיליארד דולרים. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2004 בכ-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-11.93 מיליארד דולרים.
ברנע ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול ותעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 500 עובדים, לראשונה מזה 5 שנים. כיום מועסקים בענף 28,980 עובדים (כולל עובדי חברות כח אדם).
הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית הגנרית בישראל וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית בעיקר בתחום הדשנים, תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר ברנע.
נוסף על כך, מציין ברנע, כי חברות הכימיקלים והתרופות, הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל, הגדילו אשתקד את מכירותיהן בכ-30% לעומת השנה שקדמה לה ואלו הסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולרים.
.../2
-2-
ברנע גילה, כי הולכת וגוברת התופעה של מעבר חברות כימיה ותרופות לחו"ל וכי כיום פועלות שם יותר מ-20 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה ועוד. חברות אלו מרכזות יותר מ-30% מסך המכירות של חברות בבעלות ישראלית. זאת בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים, עיתות לבקרים, במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.
ברנע מסר, כי בשנת 2004 נקנו עוד 4 חברות כימיה בחו"ל בהיקף כספי של כ-440 מיליון דולר. הוא ציין, כי ב-10 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית כ-3.28 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.
בהתייחסו לשנת 2005, מעריך ברנע, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-10% לעומת 2004 ויסתכם בכ-7.07 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית יגדלו השנה בכ-6.0% לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-12.57 מיליארד דולרים. להערכתו, מצבת כוח האדם תישאר השנה ללא שינוי לעומת אשתקד.
ברנע מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול נוסף של כ-20% במכירות של חברות הכימיה הנמצאות בבעלות ישראלית בחו"ל והם יסתכמו בכ-6.36 מיליארד דולרים.
ברנע ציין, כי תעשיית הכימיה והתרופות משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות החדשות בתחום איכות הסביבה. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד מתכננים ב- 3 שנים הקרובות להשקיע כ- 800 מיליוני שקלים בתחום זה וזאת בנוסף ל-600 מליוני שקלים שכבר הושקעו בכך עד היום.
הוא הדגיש, כי התעשייה הכימית והפרמצבטית עושה מאמץ רב לשקיפות מול הקהילה בכל הנוגע לפעילותה בתחום איכות הסביבה וכי צירוף התעשייה הישראלית לתוכנית "רספונסיבל קר" Responsible Care)) העולמית מדגישה את המחויבות הוולונטרית של התעשייה הכימית בישראל כמו גם בעולם לשיפור מתמיד בתחומי איכות הסביבה, בטיחות ובריאות. במסגרת זו, גילה ברנע, במפעלי תעשייה שונים הוקמו 8 פאנלים המשותפים למפעלים ולציבור, זאת במטרה להעביר מידע ופעילויות הקשורות לאיכות הסביבה.
ברנע מנה את הסיבות לאי ניצול הפוטנציאל לצמיחת הענף במלואו - היכול להגיע ל-10% בשנה: העדר חקיקה ראשית ומשנית בתחומים הקשורים לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה, בעיקר בתחום איכות הסביבה - דבר הגורם לחוסר וודאות בטווח הארוך בהפעלת קווי הייצור וגורם לנזק כבד
.../3
-3-
למפעלים התאמת חוקי הקניין הרוחני בישראל לנהוג במדינות מערביות בירוקרטיה ממשלתית בלתי נסבלת בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית כמו גם של שאר המפעלים עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה ? דבר הגורם למחירי אנרגיה
גבוהים המצב הירוד של התשתיות בנושאים כמו סילוק שפכים מטופלים, מסילות ברזל, עלות פיתוח קרקע וסילוק פסולות העדר סיוע ממשלתי למפעלי הכימיה עבור השקעות לשדרוג והתאמת קווי הייצור לדרישות הסביבתיות - כמקובל בעולם המערבי וכפי שהיה קיים בארץ בעבר שיבושים תכופים במשק ועליה בתעריפי התשומות לתעשייה הכימית והפרמצבטית בתחומי אנרגיה, תחבורה, תשלומי מיסים מוניציפאליים ועוד.
ברנע קרא לממשלה לטפל לאלתר בבעיות כאובות אלה, על מנת להאיץ את צמיחת התעשייה הכימית. במסגרת זו דרש ברנע מהממשלה להעניק סיוע של 400 מליון שקלים במטרה לשדרג את קווי היצור לדרישות הסביבתיות, הסיוע יתפרס על פני 4 שנים בהשקעות המפעלים בנושא איכות סביבה.
ברנע ציין, כי אם הממשלה תתגייס לטפל בנושאים אלו במהירות, הדבר יביא לעידוד השקעות בתעשייה הכימית והפרמצבטית, להקמת קווי יצור נוספים בישראל, תוך ניצול פוטנציאל הצמיחה, ומצד שני יקטין העתקת קווי יצור לרחבי העולם.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
