פריקו: "פיחות השקל נבלם מתחת לרמת 3.75 שקלים"
שער הדולר ידע לא מעט טלטלות בחצי השנה האחרונה, במיוחד לאור אירועי המלחמה בדרום. עם פרוץ המלחמה הוא זינק ל-4.076 שקלים, שיא שלא נרשם למעלה מעשור, אך גם כחודש מאז חלף ה-7 באוקטובר, עת התייצב שער הדולר, הוא ידע עליות ומורדות רבות שתלויות לא מעט בהתפתחויות הלחימה.
התחזקות הדולר (היחלשות השקל) מייקרת את עלויות היבוא ולכן גורמת לעלייה באינפלציה שגוררת העלאות ריבית. כשהריבית עולה, אנשים משקיעים יותר במכשירים פיננסיים בארץ מאשר בחו"ל, בשקלים ולא בדולרים, מה שמביא למכירה של דולרים ולרכישת שקלים - כלומר, ירידה בשער הדולר.
שער הדולר בשנה האחרונה.
התנודתיות שער הדולר לא בריאה. היא משפיעה כאמור על הסחר הן ביבוא והן ביצוא. היא משפיעה גם על רווחי החברות הבינלאומיות שמוכרות במדינות שונות ורווחיהן מושפעים משערי המט"ח. זינוק של הדולר טוב ליצואנים ופוגע ביבואנים, אם כי לבורסה המקומית זה דווקא טוב כי זה אומר שכל דולר שווה יותר שקלים כך שהפגיעה היא פחותה. מי שעוד עשוי להרוויח מכך הוא בנק ישראל, שאולי ינצל את המצב כדי לכסות לעצמו חלק מהפסדי הענק שנגרמו לו בשל רכישות הדולרים העצומות בשנים האחרונות כדי לתמוך בדולר שנחלש לאורך השנים האחרונות.
דולר ארה"ב
דולר שקל רציף
במקביל, ככל שישראל גורפת עוד ועוד הישגים במלחמה אנו עדים להתחזקות של השקל אל מול הדולר. כך קרה למשל אך בחודש שעבר כאשר הדולר זינק בשבועות שלפני המתקפה האיראנית על ישראל, ומיד לאחר מכן - כאשר התברר שישראל הדפה אותה לחלוטין - התחזק השקל בחזרה. המשקיעים לא אוהבים אי-יציבות ביטחונית והסיבה לכך מובנת. להמשך התקדמות הלחימה, ולהתפתחויות העתידיות בצפון, משמעות כבירה לא רק על גובה שער הדולר, אלא כאמור על כל הנגזרות מכך.
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "שוק המטבע המקומי ממשיך להגיב לתנועות היצע מצד יצואנים, הנדרשים לשקלים. פיחות השקל ממשיך להיבלם מתחת לרמת 3.75 שקל לדולר. העלייה בגירעון, לצד ההסלמה הביטחונית עשויים לגרור לפיחות השקל אל מעל לרמת 3.8 שקלים לדולר. עד כה, הפעילות של הגופים המוסדיים על רקע התאמת תיק הגידורים לשווי הנכסים, לא הביאה לתנודה חריגה בשוקי המטבע. אולם, להערכתנו, שינוי בציפיות וירידות בשוקי המניות, עשויים לגרור לביקושי מט"ח גם מצד הגופים המוסדיים. הייצוא הישראלי, בתקופה של מיעוט בביקוש, הוא הגורם המרכזי לייסוף השקל".
- 3.כלכלן 24/05/2024 12:19הגב לתגובה זולדעתי שער הדולר כבוש זמן רב עקב התערבות הבנק המרכזי ושער של 4 ש"ח לדולר הוא שאלה של זמן . זו כמובן דעתי המקצועית ואין לראות בה יעוץ מסוג כלשהו .....
- 2.אין מצב שהשקל יחלש - הוא יקרוס ! (ל"ת)ירון 19/05/2024 17:16הגב לתגובה זו
- 1.כתבה לא מציאותית כתיבה מפוזיציה השרל יחלש (ל"ת)14/05/2024 12:32הגב לתגובה זו
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- סין מקיימת תרגילים צבאיים נרחבים סביב טייוואן
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- סין מקיימת תרגילים צבאיים נרחבים סביב טייוואן
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
