קרנות הנאמנות מסכמות את יולי עם גיוסים של 455 מיליון שקל
מדובר ב-25 מיליון שקל שנכנסו לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-430 מיליון לקרנות המסורתיות. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?
תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את שבוע המסחר האחרון ביולי עם גיוסים של כ-455 מיליון שקל. זאת ברקע למגמה חיובית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.
מדובר ב-25 מיליון שקל שנכנסו לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-430 מיליון לקרנות המסורתיות: 135 מיליון בקרנות האקטיביות-המנוהלות ו-295 מיליון בקרנות הפסיביות. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-225 מיליון שקל בעוד קרנות הסל גייסו כ-70 מיליון.
נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 335.5 מיליארד שקל: 207.4 מיליארד שקל בתעשייה אקטיבית, מהם 179.9 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-27.5 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית מדובר בסכום של 128.1 מיליארד שקל, מהם 93.5 מיליארד בקרנות סל ו-34.6 בקרנות מחקות.
מה עשו הקטגוריות השונות?
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח כללי מובילות את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש גם השבוע, עם גיוס של כ-175 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות לרדת בקצב הגיוסים לסכום של כ-80 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות נותרו השבוע ללא שינוי.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, פודות גם השבוע סכום הנאמד בכ-40 מיליון שקל. מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-30 מיליון שקל וקרנות אג"ח חו"ל סיימו את השבוע בפדיון של כ-40 מיליון.
ברמת התעשייה הפסיבית, הקרנות המתמחות במניות - הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בגיוסים של כ-70 מיליון שקל. הקרנות שמתמחות במניות בישראל גייסו כ-25 מיליון שקל בעוד הקרנות המתמחות במניות בחו"ל גייסו כ-45 מיליון. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-120 מיליון שקל לעומת קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-50 מיליון.
קרנות אג"ח מדינה חוזרות השבוע לגיוסים של כ-20 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי גייסה כ-10 מיליון שקל וקרנות אג"ח חברות סגרו את השבוע עם גיוסים של כ-215 מיליון שקל.
האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.
הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?
P2P איך זה עובד בפועל?
הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.
החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.
מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.
- משקיעי לוזון נדל"ן יצביעו במאי על מיזוג טריא לפי 320 מ' ש'
- הבורסה השיקה מערכת חדשה למסחר בקרנות השקעה וקרנות גידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.
