"הזהב בדרך ל-2,100 דולר לאונקיה; הנפט בדרך ל-90 דולר לחבית"
מחיר הזהב עומד היום על 1,929 דולר לאונקיה. "מאחר שסיכוני המיתון נמשכים והריבית הריאלית מגיעה בסופו של דבר לשיא בזמן שהדולר האמריקאי נחלש, הביקוש לזהב צפוי להיתמך במחצית השנייה של השנה. ההערכות הן שהזהב יגיע ל-2,100 דולר לאונקיה עד תחילת 2024" כך מעריכים בבנק השוויצרי לומברד אודייר.
"בחודש האחרון, שוק הסחורות חווה מגמת ירידה, אם כי היו שינויים בביצועים בין סוגי הסחורות השונים". מדד הסחורות של בלומברג, עלה ב-3.7%
מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד במסחר אמש ב-1% למחיר של 73 דולר לחבית. האסטרטגים טוענים כי המחיר נתמך על ידי ביקוש חזק מהשווקים המתעוררים אך מוגבל על ידי הגדלת ההיצע. לדבריהם המתכות התעשייתיות רשמו עלייה במחירים עקב ביקוש בריא בסין וצעדי עידוד כלכליים בבייג'ינג. עם זאת, מתכות יקרות נחלשו זה החודש השני ברציפות בגלל התחזקות הדולר האמריקאי ותשואות גבוהות יותר בארה"ב.
האסטרטגים, קיראן קאוושיק אסטרטג מט"ח, הומין לי אסטרטג מאקרו וג'יאנוון סאן אסטרטג השקעות, טוענים כי "למרות הקיצוצים בייצור אופ"ק וצעדי תמריצים מסין, מחירי הנפט לא עלו משמעותית. ביקוש חזק משווקים מתעוררים, במיוחד סין והודו, קיזז ביקוש נמוך יותר ממדינות ה-OECD. האספקה שאינה של אופ"ק, כולל רוסיה, איראן וונצואלה, עלתה על ציפיות השוק.
"הייצוא החזק של רוסיה דרך הים מעיד על חוסר עמידה בהתחייבויות לצמצום הייצור, מה שעשוי לבחון את הסבלנות של אופ"ק. במבט קדימה, עונת שיא הביקוש הקרובה לדלק סילוני ובנזין, יחד עם תנאי מזג אוויר פוטנציאליים, צפויה להדק את השווקים. בעוד שיש אי ודאות לגבי הביקוש, לגורמי ההיצע צפויה השפעה גדולה יותר על מחירי הנפט בשאר השנה. מדינות OPEC+ ינהלו באופן פעיל את הייצור כדי לייצב את המחירים, וההערכה היא כי הנפט מסוג ברנט ייסחר בסביבות 90 דולר לחבית ברבעון הרביעי של 2023.
- הזהב עלה ב-60% והכסף זינק ב-140%: 2025 נחתמת כשנת שיא היסטורית למתכות היקרות
- היום שבו העולם עצר את נשימתו מחשש למחשבים ושום דבר לא קרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נחושת השיגה ביצועים טובים יותר ממתכות אחרות בחודש האחרון, בשל ירידה במלאי העולמי והציפיות להתאמות בסין. השימוש של סין בנחושת, כולל ייצור מזוקק, יבוא נטו ושינויים במלאי, המשיך להתרחב. גירוי כלכלי ומעבר האנרגיה יתמכו עוד יותר בביקוש לנחושת בסין. גם כלכלות מפותחות הראו ביקוש גמיש, למרות החששות ממיתון. עם הציפיות להתאוששות הפעילות התעשייתית של סין והיבוא הנקי יגדל עם ירידת המלאי היבשתי, התחזית לטווח הבינוני של הנחושת נותרה חיובית.
האסטרטגים טוענים כי "מחירי הזהב ירדו בחודש האחרון עקב עליית תשואות והתחזקות הדולר האמריקאי. המתאם בין מחירי הזהב והשערים הריאליים בארה"ב היה משמעותי בשנת 2023. חששות לגבי נתונים כלכליים חזקים בארה"ב ותקרת החוב יצרו רוח נגד זהב.
עם זאת, הביקוש הפיזי לזהב נותר יציב, כאשר בנקים מרכזיים, אחזקות זהב בתעודות סל ומשקיעים בשווקים אלטרנטיביים מגדילים את אחזקות הזהב שלהם. לאחר נסיגה בחודש מאי, מחירי הזהב נכנסו לטווח שווי הוגן משוער של 1,920-1,940 דולר לאונקיה.
- ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
.jpg)