בשיא הביקוש למכוניות חשמליות - פיתוח ישראלי ייחודי לגילוי ליתיום

— World of Statistics (@stats_feed) April 8, 2022.  רק בינואר האחרון עלו דיווחים כי בשל הביקוש החם לליתיום עבור שוק הרכבים החשמליים שרק הולך וגדל והמחסור באספקה ה​​עולמית, מדינות המערב החלו דוהרות להתחרות בסין ולחפש אחר מצבורים. ההשלכות הכלכליות של אי ייצור מספיק ליתיום עלולות להיות חמורות. Benchmark Mineral Intelligence העריך כי מחירי הליתיום הנוכחיים יכולים להוסיף עד 1,000 דולר לעלות של רכב חשמלי חדש, כשבישראל המחיר עשוי להיות גבוה עוד יותר. סוללת טסלה דגם S לדוגמא מכילה כ-12 ק"ג של ליתיום. ובמילים אחרות, מגמת התחרותיות של מנועים חשמליים לעומת הנעה מדלק פוסילי נשחקת מה שיקשה על עמידה ביעדי הפליטה העולמיים. המחסור בליתיום כה חריף שאנליסטים ב-Macquarie Group Ltd הזהירו מפני "גירעון תמידי". . * טסלה פונה לאפריקה בחיפוש אחר גרפיט; תישען פחות על סין? .  98% מייצור הליתיום מתרחש באוסטרליה, אמריקה הלטינית וסין. ההערכות מדברות על כך שאוסטרליה מייצרת תפוקה משוערת של 55 אלף טון, צ'ילה שנייה עם תפוקה של 26 אלף טון וסין שלישית עם 14 אלף. מספר פרויקטים שהוכרזו לאחרונה יובילו לכך שמדינות נוספות יהפכו ליצרניות במהלך 10 השנים הבאות.   לפני מספר חודשים צייץ בזעם מייסד ומנכ"ל טסלה, אילון מאסק, על העלייה במחירי הליתיום, והציע שטסלה תהיה מעורבת יותר בעסקי הכרייה. הדבר מייצג תעשייה המחפשת בנרות זרמי אספקה ​​חדשים.

-הטכנולוגיה החדשה מזהה למשל ליתיום מתחת לפני המים? המייסד גאי: "היא מזהה עד לעומק של כשישה מטרים, ולכן ברוב המקרים מדובר על זיהוי שלא במים. גם ככה מדובר על הרבה מרבצים שלא נמצאים דווקא בימות השונות".   -אילו טכנולוגיות קיימות כיום לגילוי ליתיום? "יש את האמצעים הרגילים שכוללים בסופו של דבר חפירות כדי לבדוק אם יש שם ליתיום. תמצא חברות שעושות שימוש בסנסורים אופטיים לא חודרי קרקע. מדובר על סנסורים שמותקנים על גבי מטוסים שסורקים את פני הקרקע והסריקה הזאת סורקת תאי קרקע הרבה יותר קטנים ובעלויות הרבה יותר גדולות". . הרגע בו גילו שליתיום הוא הדבר הבא  . -אז תסביר מה הייחודיות של הטכנולוגיה שלכם? "הצלחנו לאפיין מה 'החתימה' של הליתיום, וכך הלוויינים שולחים אות שמזהה את המוליכות החשמלית של הליתיום. הזנו למערכת הרבה מאד מאגרי ליתיום וכמויות ספציפיות, שאפשר לזהות כאמור לפי האות את כמויות הליתיום.   "הדבר מביא לחיסכון אדיר בעלויות החיפוש והכרייה, אבל לא רק. חשוב לציין את איכות הסביבה. הטכנולוגיה מונעת הרס מיותר בכריה של מקומות שבסופו של דבר יתגלה שאין שם ליתיום. אנחנו שולחים את חברות הכריה לנקודות עם הריכוזים גבוהים וחוסכים קדיחות מיותרות. פורסם שיחס ההמרה בשיטות הרגילות עומד על אחד ל-1,000. אצלנו מדובר על דיוק של 70%".   -לא מעט חברות רכב חשמלי מגלות עניין בכריית ליתיום. יש כבר מגעים? סמנכ"לית הפיתוח העסקי ענבר: "אנחנו מאד רלוונטיים לכל אותן טסלות, פורד ולכל יצרניות הרכב. יש שינוי פרדיגמה - אותן חברות כבר מתחילות להשקיע בעצמן בכרייה. יש להן את השיטות שלהן – של כריה והפקה. זה אירוע די נרחב באמריקה – הרצון לא להתבסס יותר על סחורות מסין. מבדיקות עולה שארה"ב מלאה במרבצי ליתיום, אבל כרגע יש רק אתר אחד בו כורים".   -אחרי שהתחלתם את הליך רישום הפטנט, נכנסת למגעים על חברות הרכב? "רישום פטנט הוא הליך טכני שלוקח כשנה. בנתיים התקשרנו עם חברות קטנות איתן אספנו את הדאטה. כעת נוכל לפנות לחברות הגדולות".   -אחרי ששנים התזה גרסה שאין אוצרות טבע בישראל, גילו פה נפט ואחר כך גם גז. מה לגבי מרבצי ליתיום? גאי: "בשנות ה-70 התחילו מפעלי ים המלח לחפש ליתיום בישראל. בשבוע שעבר פורסם שהמפעלים ישקיעו מאות מיליון שקלים במחזור סוללות".   -איך בכלל מתחילים לבחון האם יש היתכנות כלכלית לחיפוש אחרי הדבר הבא, כמול משל ליתיום. מה קודם למה - מציאת המרבצים או בחינת השוק העסקי? "צריך למצוא את ההוכחה העסקית אם יש משהו בכלל ואם ויש לו ביקוש. כשהקמנו את המשרד חשבנו לאיפה אפשר לקחת את החברה. ריכזנו את כל העובדים הרלוונטיים כדי להבין לאיפה אפשר לקחת את הטכנולוגיה שיש לנו, מה מתאים, למה אין אולי בכלל שוק. עשינו אפילו תחרות בין העובדים - מי מביא רעיון טוב. הפרס היה לילה מתנה במלון. ברגע שהתבייתנו על הליתיום ושהשוק רוצה את זה, פשוט רצנו על זה".