קארין אלהרר
צילום: יחצ

משרד האנרגיה ורשות החשמל יפעלו יחד להפחתת הפליטה עד 2030

על פי התוכנית, שדווחה לאחרונה על ידי שני המשרדים, הממשלה תפעל על מנת להגיע ליעד של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025 ול-30% חשמל עד שנת 2030. כמו כן יקימו המשרדים יחידה חדשה שתעסוק בהקמה של הערכות לקליטת רכב חשמלי
תומר אמן | (3)

משרד האנרגיה ורשות החשמל מציגים לראשונה תכנית אופרטיבית להגעה ליעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2025 ולשנת 2030, כך על פי דיווח שהתקבל לאחרונה מטעם הרשויות. 

המשרדים מציגים כעת תוכנית להגעה ליעד הלאומי של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, וכן ליעד הלאומי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. יעד זה נקבע, בין היתר, כחלק מהמאמץ להתמודדות עם משבר האקלים אליו התחייבה ישראל בעבר, ובהמשך למדיניות שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לקדם את האנרגיות המתחדשות במשק האנרגיה הישראלי.

במסגרת העבודה של משרד האנרגיה, הוערך הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, ומופה פוטנציאל הייצור הסולארי בסוגי השטח השונים, על פי הסבירות למימוש. בנוסף, מופו אתגרים וחסמים שעלו מבדיקה מעמיקה שהוביל משרד האנרגיה בין היתר בקרב יזמי האנרגיות המתחדשות.

צעדי המדיניות לעמידה ביעדים בשנים 2025 ו-2030 מוצגים תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח. 

התכנית של רשות החשמל מפרטת את הצעדים המתוכננים מצידה לתמיכה בשילוב אנרגיות מתחדשות בשנים הקרובות, לצד מיפוי של ההספק שצעדים אלו נועדים לתמוך בו עד לשנת 2025.

בהתאם לנתוני הרשות, סך ההספק המותקן נכון לסוף שנת 2021 עמד על 3655 מגה-וואט. הרשות צפויה לפרט בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו (מעל 7,000 מגה-וואט), ומעריכה מהו היקף ההספק שיקום בפועל מתוך הפוטנציאל (כ-4,000). זאת על מנת לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות. 

עבודת הרשות כוללת את המתווה האסדרתי לשנים הקרובות, צעדים מתוכננים בתחום הגדלת פוטנציאל הקליטה של רשת החשמל, וצעדים מתוכננים לשם תמיכה ביציבות מערכת החשמל. בבסיס העבודה של המשרד, מצוין כי על מנת לעמוד ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ועקב האתגר שנובע מכך כי בישראל מקור האנרגיה המתחדשת העיקרי  - הוא השמש, יש לפתח את תשתיות הרשת, עם דגש על הולכה וקידום מתקני אגירה. 

ההערכה המפורטת בתוכנית היא כי ההספק הסולארי הכולל שיידרש בשנת 2030 יעמוד על 17,145 מגה ואט, תוספת של 13,554 מגה ואט על ההספק הסולארי הקיים, כאשר בשנת 2025 יידרש הספק בהיקף של כ- 9,800 מגה-וואט.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל. 

העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20,000 דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון. 

תכנית הפעולה ממפה כאמור שלושה תחומי פעולה מרכזיים – רשת, רגולציה ושטח, ובכל אחד מהתחומים גובשו צעדי מדיניות מרכזיים אשר יאפשרו את פתרון החסמים ויקדמו הקמה של אנרגיה מתחדשת, כך שהתכנית כוללת כ-50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם.

בתחום הרגולציה ניתן למנות תהליך הוליסטי אחוד להקמת מערכות של אנרגיה מתחדשת (one stop shop), צעדים לטיוב רגולציה בערוצים השונים, חיוב הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בבניינים חדשים, והקמת פורום יזמים לזיהוי והסרת אתגרים שעולים מהשטח.

בתחום השטח מוזכרים קידום תחום האגרו-וולטאי, עידוד הרשויות המקומיות להקמת אנרגיות מתחדשות בשטחן, בחינת מגבלת הקרקע וקידום האתרים שאותרו על ידי המשרד במסגרת תמ"א 41. תחום הרשת כולל צעדים להאצת הקמת רשת ההולכה בחשמל, המשך עבודת הוועדה להסרת חסמים להקמת הרשת, קידום הליכי תכנון לקווי חשמל נוספים, ופיילוטים למתחמי אנרגיה עצמאיים. כל זאת לצד המשך קידום האסדרות אותן מובילה רשות החשמל.

תכנית הפעולה מצטרפת למהלכים המשמעותיים להגדלת כמות האנרגיה המתחדשת בתמהיל הייצור שביצע המשרד. בשנת 2020 העמיק המשרד את יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2030 וקבע את יעד 30% אנרגיות מתחדשות מייצור חשמל. באוקטובר 2021 פרסם המשרד תכנית אסטרטגית ארוכת טווח להפחתת פליטות בשנת 2050. 

בנוסף, משרד האנרגיה הוביל ועדת מנכ"לים בין משרדית במטרה להסיר חסמים להגעה ליעדים. תוצר עבודה זו הוביל את המשרד להמשיך ולהתעמק בבעיות הנובעות מהשטח ולקיים תהליך של "מסע לקוח" הבונה את התהליך שעובר היזם מהשלב בו מתקבלת החלטה של בעלת הנכס להקים מתקן פוטו-וולטאי, ועד לנקודת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת והתחזוקה הנדרשת לשם מיפוי ופתיחת חסמים אלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גזי 30/05/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    עוד אחת שמבינה באנרגיה כמו חברותיה לשמאל ההזוי שהצעו להשאיר את הז באדמה .אז אמרו מי זוכר.השמאל אומר הרבה דברים הזויים בכל יום
  • 2.
    רוני 30/05/2022 00:23
    הגב לתגובה זו
    על תקפצו מעל הפופיק תקימו תחילה החלטות
  • 1.
    לרון 29/05/2022 15:44
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הזיהום במפרץ חיפה ובקריות לא מחוסל אזי אין מה לדבר על עתיד לא מזוהם ועל "אנרגיה נקיה"
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.