משרד האנרגיה ורשות החשמל מציגים לראשונה תכנית אופרטיבית להגעה ליעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2025 ולשנת 2030, כך על פי דיווח שהתקבל לאחרונה מטעם הרשויות. 

המשרדים מציגים כעת תוכנית להגעה ליעד הלאומי של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, וכן ליעד הלאומי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. יעד זה נקבע, בין היתר, כחלק מהמאמץ להתמודדות עם משבר האקלים אליו התחייבה ישראל בעבר, ובהמשך למדיניות שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לקדם את האנרגיות המתחדשות במשק האנרגיה הישראלי.

במסגרת העבודה של משרד האנרגיה, הוערך הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, ומופה פוטנציאל הייצור הסולארי בסוגי השטח השונים, על פי הסבירות למימוש. בנוסף, מופו אתגרים וחסמים שעלו מבדיקה מעמיקה שהוביל משרד האנרגיה בין היתר בקרב יזמי האנרגיות המתחדשות.

צעדי המדיניות לעמידה ביעדים בשנים 2025 ו-2030 מוצגים תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח. 

התכנית של רשות החשמל מפרטת את הצעדים המתוכננים מצידה לתמיכה בשילוב אנרגיות מתחדשות בשנים הקרובות, לצד מיפוי של ההספק שצעדים אלו נועדים לתמוך בו עד לשנת 2025.

• "סקטור הטכנולוגיה צריך להיות העוגן של התיק, למרות התמחורים הגבוהים"
• מצטיידים לקראת הגזרות: מאזן הסחר של ארה״ב בשפל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתאם לנתוני הרשות, סך ההספק המותקן נכון לסוף שנת 2021 עמד על 3655 מגה-וואט. הרשות צפויה לפרט בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו (מעל 7,000 מגה-וואט), ומעריכה מהו היקף ההספק שיקום בפועל מתוך הפוטנציאל (כ-4,000). זאת על מנת לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות. 

עבודת הרשות כוללת את המתווה האסדרתי לשנים הקרובות, צעדים מתוכננים בתחום הגדלת פוטנציאל הקליטה של רשת החשמל, וצעדים מתוכננים לשם תמיכה ביציבות מערכת החשמל. בבסיס העבודה של המשרד, מצוין כי על מנת לעמוד ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ועקב האתגר שנובע מכך כי בישראל מקור האנרגיה המתחדשת העיקרי  - הוא השמש, יש לפתח את תשתיות הרשת, עם דגש על הולכה וקידום מתקני אגירה. 

ההערכה המפורטת בתוכנית היא כי ההספק הסולארי הכולל שיידרש בשנת 2030 יעמוד על 17,145 מגה ואט, תוספת של 13,554 מגה ואט על ההספק הסולארי הקיים, כאשר בשנת 2025 יידרש הספק בהיקף של כ- 9,800 מגה-וואט.

• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
• לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל. 

העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20,000 דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון. 

תכנית הפעולה ממפה כאמור שלושה תחומי פעולה מרכזיים – רשת, רגולציה ושטח, ובכל אחד מהתחומים גובשו צעדי מדיניות מרכזיים אשר יאפשרו את פתרון החסמים ויקדמו הקמה של אנרגיה מתחדשת, כך שהתכנית כוללת כ-50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם.

בתחום הרגולציה ניתן למנות תהליך הוליסטי אחוד להקמת מערכות של אנרגיה מתחדשת (one stop shop), צעדים לטיוב רגולציה בערוצים השונים, חיוב הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בבניינים חדשים, והקמת פורום יזמים לזיהוי והסרת אתגרים שעולים מהשטח.

בתחום השטח מוזכרים קידום תחום האגרו-וולטאי, עידוד הרשויות המקומיות להקמת אנרגיות מתחדשות בשטחן, בחינת מגבלת הקרקע וקידום האתרים שאותרו על ידי המשרד במסגרת תמ"א 41. תחום הרשת כולל צעדים להאצת הקמת רשת ההולכה בחשמל, המשך עבודת הוועדה להסרת חסמים להקמת הרשת, קידום הליכי תכנון לקווי חשמל נוספים, ופיילוטים למתחמי אנרגיה עצמאיים. כל זאת לצד המשך קידום האסדרות אותן מובילה רשות החשמל.

תכנית הפעולה מצטרפת למהלכים המשמעותיים להגדלת כמות האנרגיה המתחדשת בתמהיל הייצור שביצע המשרד. בשנת 2020 העמיק המשרד את יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2030 וקבע את יעד 30% אנרגיות מתחדשות מייצור חשמל. באוקטובר 2021 פרסם המשרד תכנית אסטרטגית ארוכת טווח להפחתת פליטות בשנת 2050. 

בנוסף, משרד האנרגיה הוביל ועדת מנכ"לים בין משרדית במטרה להסיר חסמים להגעה ליעדים. תוצר עבודה זו הוביל את המשרד להמשיך ולהתעמק בבעיות הנובעות מהשטח ולקיים תהליך של "מסע לקוח" הבונה את התהליך שעובר היזם מהשלב בו מתקבלת החלטה של בעלת הנכס להקים מתקן פוטו-וולטאי, ועד לנקודת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת והתחזוקה הנדרשת לשם מיפוי ופתיחת חסמים אלה.