"בשנתיים הקרובות חצי מחברות הקידוחים ימחקו וייעלמו והחזקות יישארו", כך אמר אתמול אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה במסגרת ועידת האנרגיה השישית של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שהתקיימה אתמול בתל אביב. עוד אמר מראני כי "חלק מהנטל בישראל הוא להביא מפעילים חזקים בגלל המצב הגיאופוליטי. אני לא מצפה להזרמת כספים מהממשלה, אבל זה צריך להיות אתגר עבורה - היא צריכה להירתם למאמץ ולהביא לישראל חברות זרות, להקל את מתן הרישיונות ולהאריך את תוקפן. השוק הזה קצר בכסף ויש חברות שיתקשו להשיג את המימון הנדרש. לגבי חברות החיפושים הגדולות - לאחר הגילוי הן יודעות לגייס את הכסף לעומתן החברות הקטנות זקוקות לאוויר לנשימה להמשך החיפושים". יוסי גבורה, סמנכ"ל כספים בדלק קידוחים יהש: "הבעיה העיקרית במשק הישראלי היא הנזילות, קשה להשיג נזילות במשק הישראלי. ב'תמר' גייסנו 1.5 מיליארד דולר. כמעט ולא ניתן למצוא מימון של 10-15 מיליארד דולר במשק הישראלי. ככל שהתקדמנו עם המאגרים והתפתחנו- גופים ישראלים התחילו להתעניין ואף להיכנס ולסייע במימון פרויקטים שונים". יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו יהש: "אם הממשלה רוצה לקדם פרויקט תשתית שיתבצע נכון ובזמן, צריך לתת את הפרויקט ליזמים הפרטיים. צריך להצדיע לאנשי 'תמר' שהוכיחו שהמגזר הפרטי יודע לממן פרויקטים של תשתית. מממנים של פרויקטים שונים לא אוהבים אי-ודאות רגולטורית". קובי שלום, מנהל תחום אשראי והשקעות לא סחירות, כלל עסקי ביטוח: "תפקידנו כמלווים הוא להשקיע באפיקים סולידיים יחסית. הסיבה שנכסנו ל'תמר' בשלבים מתקדמים נבעה בעיקר מהרצון שלנו לאזן בין הסיכון לתשואה. אנחנו מעוניינים לחסוך את הכסף ששייך לפנסיונרים ולכן מבקשים לשמור על איזונים. ברמת סיכון יחסית גבוהה לרוב יכנסו למימון גופים בינלאומיים. באשר למשק החשמל - משק זה עובר תהליך אבולוציוני. ככל שהוודאות לגבי משק החשמל תתערער, הרצון שלנו לממן משק זה יפחת". רון מאור, מנכ"ל מודיעין יהש: "לא הכל ורוד כמו שחשבו אחרי 'לוויתן' ו'תמר' ולא הכל שחור כמו שחשבו אחרי 'שרה' ו'מירה'. תמיד יהיו כאלה שישרדו וכאלו שלא. האתגרים העיקריים שעימם יש להתמודד הם בין היתר הבאת מפעילים - מדובר בעניינים גיאו-פוליטיים. תעשייה זו מורכבת מתהליכים מאוד ארוכים, זה לא היי-טק וזה פחות מתאים לרוח הישראלית אבל ככה זה בשוק הזה".