אוהד מראני: "חצי מחברות הקידוחים יימחקו וייעלמו והחזקות יישארו"
"בשנתיים הקרובות חצי מחברות הקידוחים ימחקו וייעלמו והחזקות יישארו", כך אמר אתמול אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה במסגרת ועידת האנרגיה השישית של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שהתקיימה אתמול בתל אביב.
עוד אמר מראני כי "חלק מהנטל בישראל הוא להביא מפעילים חזקים בגלל המצב הגיאופוליטי. אני לא מצפה להזרמת כספים מהממשלה, אבל זה צריך להיות אתגר עבורה - היא צריכה להירתם למאמץ ולהביא לישראל חברות זרות, להקל את מתן הרישיונות ולהאריך את תוקפן. השוק הזה קצר בכסף ויש חברות שיתקשו להשיג את המימון הנדרש. לגבי חברות החיפושים הגדולות - לאחר הגילוי הן יודעות לגייס את הכסף לעומתן החברות הקטנות זקוקות לאוויר לנשימה להמשך החיפושים".
יוסי גבורה, סמנכ"ל כספים בדלק קידוחים יהש:
"הבעיה העיקרית במשק הישראלי היא הנזילות, קשה להשיג נזילות במשק הישראלי. ב'תמר' גייסנו 1.5 מיליארד דולר. כמעט ולא ניתן למצוא מימון של
10-15 מיליארד דולר במשק הישראלי. ככל שהתקדמנו עם המאגרים והתפתחנו- גופים ישראלים התחילו להתעניין ואף להיכנס ולסייע במימון פרויקטים שונים".
יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו יהש:
"אם הממשלה רוצה לקדם פרויקט תשתית שיתבצע נכון ובזמן, צריך לתת את הפרויקט ליזמים הפרטיים. צריך להצדיע לאנשי 'תמר' שהוכיחו שהמגזר הפרטי יודע לממן פרויקטים של תשתית. מממנים של פרויקטים שונים לא אוהבים אי-ודאות רגולטורית".
קובי שלום, מנהל תחום אשראי והשקעות לא סחירות, כלל עסקי ביטוח:
"תפקידנו כמלווים הוא להשקיע באפיקים סולידיים יחסית. הסיבה שנכסנו ל'תמר' בשלבים מתקדמים נבעה בעיקר מהרצון שלנו לאזן בין הסיכון לתשואה.
אנחנו מעוניינים לחסוך את הכסף ששייך לפנסיונרים ולכן מבקשים לשמור על איזונים. ברמת סיכון יחסית גבוהה לרוב יכנסו למימון גופים בינלאומיים.
באשר למשק החשמל - משק זה עובר תהליך אבולוציוני. ככל שהוודאות לגבי משק החשמל תתערער, הרצון שלנו לממן משק זה יפחת".
רון מאור, מנכ"ל מודיעין יהש:
- 7.יופיטר 08/03/2014 20:25הגב לתגובה זוהממשלה הממשלה, לא מבין כלום בתורת הכלכלה, ממשלה לא עושה כלום רק מזיקה, גוזלת ועושקת
- 6.עובדים עליכם 04/03/2014 15:54הגב לתגובה זואם כבר,רציו עדיפה מדלק קידוחים.יש לה אופסייד
- 5.בושה שהממונה ומועצת הנפט חלקו רשיונות לחובבנים (ל"ת)פול 04/03/2014 11:43הגב לתגובה זו
- 4.מראני תעביר את הזכיונות לנובל חבל על הכסף של המשקיע הקט (ל"ת)אנונימי 04/03/2014 11:14הגב לתגובה זו
- 3.בעל עינין 04/03/2014 11:02הגב לתגובה זוהמשק הישראלי אינו ערוך כלכלית ורעיונית לקליטת הענף. לא במקרה הייתה זו נובל שהצליחה בתגליות. במקרה ובמזל חבר אליה גורם ישראלי. ללא נובל ספק אם גורם ישראלי היה מצליח לבצע את אשר הם ביצעו וכמובן מימונו. העף עתיר מימון באופן שמעולם לא הוכר בארץ, עובדה שספק אם ללא תמיכה וערבות זרה היו מצליחים להרים את לויתן. לקלקל יודעים כאן הייטב
- 2.שאול לא המלך 04/03/2014 09:57הגב לתגובה זומשרד האוצר שמסוגלת לכתוב את הצ'ק לרכישת מטוס לביבי ולא מסוגלת להקל לפרויקטים עתידים. גם זו בעיה שאין לביבי את הקריסמה שהיה ליצחק רבין שקיפל את מפקידות האוצר עם הפרויקט של אינטל בקרית גת
- 1.לא מזמינים מוהל אם אן מה לחתוך (ל"ת)עילעיל 04/03/2014 09:03הגב לתגובה זו
- בעל עינין 04/03/2014 11:08הגב לתגובה זוישנן חב' ישראליות ללא כל בסיס בענף. זה אך גרוטסקי לקדוח ולהתקע מחוסר מימון. והעיקר מי המפסיד? החב' תרשום הפסד מאזני , מה כבר יכול להציק? הממן הציבורי , הממן העיקרי, הביא כסף נקי לאחר תשלום מיסים כולל מס בריאות הוא מפסיד את כספו וספק אם מס הבריאות ששילם יעזור לו לשאת את בריאותו.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.