אסדה קידוח גז מאגר
צילום: אלבטרוס

נשיא לבנון: מצפה שקידוחי הנפט והגז יחזרו בקרוב

מי החברות הקודחות מול חופי לבנון ועל ההיסטוריה של הקידוחים באזור

חיים בן הקון | (2)
נושאים בכתבה קידוחי מים לבנון

נשיא לבנון, ג'וזף עאון, אמר היום לראש ממשלת קטאר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני, כי הוא מקווה ומצפה שטוטאל אנרג'י (TotalEnergies) תחזור בקרוב לחיפושי נפט וגז מול חופי לבנון.

פרויקט הגז והנפט – ללא תוצאות בינתיים

בשנת 2023 הצטרפה חברת הנפט הקטארית הממשלתית QatarEnergy לקונסורציום משותף עם TotalEnergies הצרפתית ו-Eni האיטלקית במטרה לחפש מרבצי נפט וגז בשני בלוקים ימיים מול חופי לבנון. עם זאת, לא נמצאו מרבצי הידרוקרבונים לאחר קידוחים ראשוניים שהתבצעו במהלך 2023. חיפושי הגז והנפט, שלבנון תלתה בהם תקוות להיחלצות מהמשבר הכלכלי החריף, הושהו עד שהפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה נכנסה לתוקף בסוף 2024.

בשנת 2020 נחתם הסכם בין לבנון לחברת TotalEnergies הצרפתית וחברת Eni האיטלקית, שנכנסו לקונסורציום חיפושים ימי. ב-2023 הצטרפה גם QatarEnergy, שהחזיקה בתקווה שהבלוקים 9 ו-4 מול חופי לבנון יכילו מאגרי גז משמעותיים.

אולם, למרות כל המאמצים, הקידוח בבלוק 9 הסתיים ללא תגלית משמעותית, מה שגרם למפח נפש במערכת הפוליטית הלבנונית. גם הקידוח בבלוק 4 לא הניב תוצאות מסחריות, מה שהעלה ספקות לגבי פוטנציאל הגז של המדינה.

העימות הימי עם ישראל – והוויתור

חיפושי הגז הגיעו גם לזירה הפוליטית בין ישראל ללבנון. בשנת 2022, אחרי משא ומתן שנמשך שנים בתיווך אמריקאי, נחתם הסכם הגבול הימי בין המדינות, שהסדיר את השליטה בשטח הכלכלי הבלעדי של כל מדינה.

אחד הקידוחים שבוצעו ב-2023 במסגרת ההסכם חצה את הגבול הימי של ישראל, כאשר החברות שביצעו את החיפושים זיהו שהמבנה הגיאולוגי נמשך לתוך שטחה של ישראל. ישראל הייתה יכולה לדרוש אחוזים מהרווחים של כל תגלית עתידיתאולם, ממשלת ישראל החליטה לא לדרוש חלק מהמאגר כחלק מהסכם כולל עם לבנון וכדי לשמור על היציבות הביטחונית מול לבנון.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


שאלות ותשובות על חיפושי הגז של לבנון


מדוע חיפושי הגז כל כך חשובים ללבנון?
לבנון נמצאת במשבר כלכלי חמור עם חוב חיצוני עצום, תשתיות מתפוררות ואינפלציה משתוללת. גילוי גז משמעותי היה מאפשר להכניס מיליארדים לכלכלה, למשוך השקעות ולשפר את תשתיות האנרגיה במדינה.

למה הקידוחים נכשלו עד כה?
הקידוחים שבוצעו לא הניבו תגליות משמעותיות מבחינה מסחרית. בנוסף, חוסר יציבות פוליטית, מחסור במימון חיצוני ועיכובים רגולטוריים פגעו בהתנהלות הפרויקט.

מה היה הוויכוח עם ישראל על הקידוח שחצה את הגבול?
ישראל הייתה יכולה לדרוש אחוז מהרווחים, אך ויתרה, ככל הנראה כדי לא לסכן את היציבות האזורית. מצד שני, מאחר שהתגלית עצמה לא הייתה משמעותית, זה לא נתפס כהפסד אסטרטגי.

האם יש עדיין סיכוי לתגלית משמעותית?
אם לבנון תמשיך בחיפושים, ייתכן שיימצא מאגר גז, אך אחרי שני קידוחים כושלים הסיכוי לתגלית מסחרית הפך נמוך יותר

האם יש סיכוי שהקידוחים יתחדשו בקרוב?
הכול תלוי ביכולת של לבנון להקים ממשלה מתפקדת ולהבטיח סביבה יציבה להשקעות זרות.

מה הסיכון המרכזי לפרויקט?
אם המתיחות האזורית תחזור או שהממשלה החדשה תתעכב בקבלת החלטות, חברות האנרגיה עשויות למשוך את השקעותיהן ולהשהות את הפרויקט לשנים נוספות.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הלוואי שימצאו גז ונפט ויהיה מה להפציץ (ל"ת)
    עושה חשבון 05/02/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונוב 05/02/2025 00:03
    הגב לתגובה זו
    httpslebanongasoil.comnohydrocarbonfindsatlebanonsoffshoreblock9החברות שקדחו לא סיפקו תשובות ברורות לגבי הקידוח וסיבת הפסקתו.
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.