אסדה קידוח גז מאגר
צילום: אלבטרוס

נשיא לבנון: מצפה שקידוחי הנפט והגז יחזרו בקרוב

מי החברות הקודחות מול חופי לבנון ועל ההיסטוריה של הקידוחים באזור

חיים בן הקון | (2)
נושאים בכתבה קידוחי מים לבנון

נשיא לבנון, ג'וזף עאון, אמר היום לראש ממשלת קטאר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני, כי הוא מקווה ומצפה שטוטאל אנרג'י (TotalEnergies) תחזור בקרוב לחיפושי נפט וגז מול חופי לבנון.

פרויקט הגז והנפט – ללא תוצאות בינתיים

בשנת 2023 הצטרפה חברת הנפט הקטארית הממשלתית QatarEnergy לקונסורציום משותף עם TotalEnergies הצרפתית ו-Eni האיטלקית במטרה לחפש מרבצי נפט וגז בשני בלוקים ימיים מול חופי לבנון. עם זאת, לא נמצאו מרבצי הידרוקרבונים לאחר קידוחים ראשוניים שהתבצעו במהלך 2023. חיפושי הגז והנפט, שלבנון תלתה בהם תקוות להיחלצות מהמשבר הכלכלי החריף, הושהו עד שהפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה נכנסה לתוקף בסוף 2024.

בשנת 2020 נחתם הסכם בין לבנון לחברת TotalEnergies הצרפתית וחברת Eni האיטלקית, שנכנסו לקונסורציום חיפושים ימי. ב-2023 הצטרפה גם QatarEnergy, שהחזיקה בתקווה שהבלוקים 9 ו-4 מול חופי לבנון יכילו מאגרי גז משמעותיים.

אולם, למרות כל המאמצים, הקידוח בבלוק 9 הסתיים ללא תגלית משמעותית, מה שגרם למפח נפש במערכת הפוליטית הלבנונית. גם הקידוח בבלוק 4 לא הניב תוצאות מסחריות, מה שהעלה ספקות לגבי פוטנציאל הגז של המדינה.

העימות הימי עם ישראל – והוויתור

חיפושי הגז הגיעו גם לזירה הפוליטית בין ישראל ללבנון. בשנת 2022, אחרי משא ומתן שנמשך שנים בתיווך אמריקאי, נחתם הסכם הגבול הימי בין המדינות, שהסדיר את השליטה בשטח הכלכלי הבלעדי של כל מדינה.

אחד הקידוחים שבוצעו ב-2023 במסגרת ההסכם חצה את הגבול הימי של ישראל, כאשר החברות שביצעו את החיפושים זיהו שהמבנה הגיאולוגי נמשך לתוך שטחה של ישראל. ישראל הייתה יכולה לדרוש אחוזים מהרווחים של כל תגלית עתידיתאולם, ממשלת ישראל החליטה לא לדרוש חלק מהמאגר כחלק מהסכם כולל עם לבנון וכדי לשמור על היציבות הביטחונית מול לבנון.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


שאלות ותשובות על חיפושי הגז של לבנון


מדוע חיפושי הגז כל כך חשובים ללבנון?
לבנון נמצאת במשבר כלכלי חמור עם חוב חיצוני עצום, תשתיות מתפוררות ואינפלציה משתוללת. גילוי גז משמעותי היה מאפשר להכניס מיליארדים לכלכלה, למשוך השקעות ולשפר את תשתיות האנרגיה במדינה.

למה הקידוחים נכשלו עד כה?
הקידוחים שבוצעו לא הניבו תגליות משמעותיות מבחינה מסחרית. בנוסף, חוסר יציבות פוליטית, מחסור במימון חיצוני ועיכובים רגולטוריים פגעו בהתנהלות הפרויקט.

מה היה הוויכוח עם ישראל על הקידוח שחצה את הגבול?
ישראל הייתה יכולה לדרוש אחוז מהרווחים, אך ויתרה, ככל הנראה כדי לא לסכן את היציבות האזורית. מצד שני, מאחר שהתגלית עצמה לא הייתה משמעותית, זה לא נתפס כהפסד אסטרטגי.

האם יש עדיין סיכוי לתגלית משמעותית?
אם לבנון תמשיך בחיפושים, ייתכן שיימצא מאגר גז, אך אחרי שני קידוחים כושלים הסיכוי לתגלית מסחרית הפך נמוך יותר

האם יש סיכוי שהקידוחים יתחדשו בקרוב?
הכול תלוי ביכולת של לבנון להקים ממשלה מתפקדת ולהבטיח סביבה יציבה להשקעות זרות.

מה הסיכון המרכזי לפרויקט?
אם המתיחות האזורית תחזור או שהממשלה החדשה תתעכב בקבלת החלטות, חברות האנרגיה עשויות למשוך את השקעותיהן ולהשהות את הפרויקט לשנים נוספות.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הלוואי שימצאו גז ונפט ויהיה מה להפציץ (ל"ת)
    עושה חשבון 05/02/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונוב 05/02/2025 00:03
    הגב לתגובה זו
    httpslebanongasoil.comnohydrocarbonfindsatlebanonsoffshoreblock9החברות שקדחו לא סיפקו תשובות ברורות לגבי הקידוח וסיבת הפסקתו.
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".