אוקטובר שחור לישראליות בוול סטריט: מניות רבות סבלו מירידות של עשרות אחוזים

מדד מיטב ניו יורק 40 צנח ב-21.4% באוקטובר לעומת ירידה של 17.7% במדד הנאסד"ק
איריס בר טל |

אם ספטמבר נחשב כחודש אימים, הרי שאוקטובר הפך לחלום בלהות עם ירידה של כ-17.7% במדד הנאסד"ק, ואם לא די בכך, הרי שהסנטימנט השלילי בא לביטוי באופן חמור יותר במניות הישראליות בוול סטריט.

מסיכומי חברת מיטב במוגע לביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online צנח ב-21.4% באוקטובר 2008, לעומת ירידה של 17.7% במדד הנאסד"ק. מניה אחת בלבד מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגה תשואה חיובית.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, כך שהפיחות בשקל מול הדולר בחודש אוקטובר, מיתן במקצת את התשואה השלילית. אולם לנוכח התיסוף בשקל מול הדולר מתחילת השנה, המכה שקיבלו המשקיעים הרבה יותר גדולה.

המנייה היחידה שהצליחה לחמוק מירידות ואף בלטה באוקטובר בתשואה חיובית היא קליקסופטוור עם עלייה של 40.8%. החברה הרוויחה ברבעון השלישי יותר ממה שהרוויחה בשנת 2007 כולה, הכנסותיה צמחו ב-56% והרווח הנקי זינק ביותר מ-100%.

בלטו בירידה: סביינט שנחתכה ב-68.1%, אורבוטק שנחתכה ב-59.5% וגילת שנחתכה ב-46.3%. הראשונה, צנחה בכ-73% ביום אחד בלבד, בעקבות אזהרה לגבי הבטיחות של תרופה של החברה לטיפול במחלת הגאוט (שידגון). השנייה, פרסמה אזהרת רווח לרבעון השלישי במסגרתה הקטינה ב-10%-15% את תחזית ההכנסות הרבעונית שלה, והודיעה כי היא מצפה לרשום ברבעון "הפסד נקי מתון". השלישית, הייתה אמורה להירכש על-ידי קבוצה שכוללת את מבטח שמיר וקרן פרייבט אקוויטי אמריקנית תמורת 475 מיליון דולר. אולם, העסקה בוטלה וכעת הוגשו תביעות הדדיות של החברה נגד קבוצת המשקיעים ולהיפך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".