מנכ"ל ניו מד: "פרויקט ההרחבה יאפשר לנו גם להעמיק את השת"פ עם ערב הסעודית"
שותפות ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 0% מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני של השנה. ההכנסות נטו (בניכוי תמלוגים) הסתכמו בכ-253 מיליון דולר לעומת סך של כ-214 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ-18%. ההכנסות נטו במחצית הראשונה של שנת 2024, הסתכמו בכ-479 מיליון דולר, לעומת סך של כ-454 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-5.5%, שלדברי החברה נבע בעיקרו מגידול בכמויות הגז הטבעי אשר הופקו ונמכרו ממאגר לוויתן, עלייה במחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU) בשווקי הייצוא ומהכנסות ממכירת קונדנסט לבית הזיקוק באשדוד שהסתכמו בסך של כ-8 מיליון דולר (חלק השותפות).
הרווח הנקי הסתכם בכ-137 מיליון דולר, לעומת כ-93 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד – גידול של כ-48%. במחצית הראשונה של שנת 2024, רשמה השותפות רווח נקי של כ-258 מיליון דולר, לעומת כ-214 מיליון דולר אשתקד – גידול של כ 21%. לדברי החברה העלייה ברווח נבעה בעיקר מגידול במכירות של גז טבעי ממאגר לוויתן, ממכירה של קונדנסט לבתי הזיקוק אשדוד באמצעות תשתית תש"א, ולצידן ירידה בהוצאות המימון, נטו. הרווח לפני מיסים נאמד בכ-180 מיליון דולר, לעומת כ-127 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון השני ההפקה ממאגר לוויתן הסתכמה בכ-2.8 BCM גז טבעי, לעומת כ-2.5 BCM ברבעון המקביל אשתקד. המכירות לשוק המקומי שהסתכמו ברבעון זה בכ-0.4 BCM, לעומת 0.3 BCM ברבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון נחתם הסכם למכירת גז טבעי מלוויתן לתחנת הכוח אשכול. העלייה במכירות למצרים הסתכמה ברבעון החולף בכ-1.8 BCM, לעומת כ-1.6 BCM ברבעון המקביל ב-2023. הייצוא לירדן הסתכם בכ-0.6 BCM (בדומה לרבעון המקביל אשתקד).
הוצאות המימון, נטו של השותפות ברבעון השני הסתכמו לסך של כ-6 מיליון דולר, לעומת סך של כ-25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, המהווה ירידה של כ-76%, שלדברי החברה נובעת בעיקרה בירידה בחוב הפיננסי של השותפות לאחר שפרעה את סדרה 2023 של אגרות חוב לוויתן בונד, וכן משערוך תמלוגים מחזקות כריש ותנין.
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר הודיעה ניו-מד יחד עם שותפותיה במאגר לוויתן על אישור תקציב נוסף בסך של 429 מיליון דולר לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED) ולרכש רכיבים שזמן הספקתם ארוך, לפיתוח שלב 1ב' של לוויתן במטרה להגדיל את יכולת ההפקה לעד כ-21 BCM בשנה. חלק השותפות בהשקעה כ-194.5 מיליון דולר.
השותפות הודיעה על חלוקת רווחים של 65 מיליון דולר, בהמשך לחלוקות של 120 מיליון דולר שבוצעו מתחילת שנת 2024.
השותפות דיווחה כי נכון למועד אישור הדוחות ביצעה השותפות רכישות עצמיות של אגרות החוב לוויתן בונד בסך כולל של 44 מיליון דולר, מתוכן 36 מיליון דולר ברבעון השני ועד למועד אישור הדוחות, זאת בהתאם לתוכנית רכישה עצמית בסכום מצטבר של עד 100 מיליון דולר.
ברבעון השני שילמה ניו-מד לקופת המדינה תשלומי תמלוגים, היטלים ומיסים בגובה של כ-221 מיליון שקל, מתחילת השנת שילמה ניו-מד לקופת המדינה תשלומי תמלוגים, היטלים ומיסים בגובה של כ-436 מיליון שקל.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
״פרויקט ההרחבה של מאגר לוויתן יאפשר לנו להגדיל את כמויות הגז הטבעי העומדות לרשות המשק המקומי לצד העמקת שיתוף הפעולה האזורי והרחבתו למדינות נוספות כגון ערב הסעודית", מסר יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד. "גם בתקופה זו הפוטנציאל לשיתוף פעולה אזורי סביב הפעילות של מאגר לוויתן הוא עצום. הביצועים החזקים של הרבעון מוכיחים שוב את עוצמתו וחוזקתו של מאגר לוויתן כעוגן המרכזי של ניו-מד ומגמה זו רק תלך ותתחזק בשנים הבאות".
מניית ניו מד נסחרת לפי שווי של 10.5 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירדה המניה ב-10% וב-12 החודשים האחרונים ירדה ב-11%.
- 4.ישראלי 08/08/2024 14:27הגב לתגובה זואל תהיה בטוח . כול זמן שהוא פה הכול מתרסק .
- 3.אנונימי 08/08/2024 13:35הגב לתגובה זוומה עם הפיתוח של מאגר אפרודיטה ??? ירד מהפרק ???
- 2.לא יאומן 08/08/2024 10:42הגב לתגובה זועוד כתבה מצויינת.. איפה כל הטינופות שמורידים את רציו וכל הזמן עושים אצבי הפוכה??? גם הדו"ח של רציו יהיה מצויין...ובקרוב דבידנדים.. רציו נמוכה 71 אחוז מהשיא לפניי 8 שנים.. לא יאומן..
- 1.ליאור 08/08/2024 09:52הגב לתגובה זומאז שהושעתה עסקת הרכישה של BP ועוד יותר מאז החשש לעימות מוגבר בצפון. שווי כלכלי, כבר היום (לפני הגדלת יוא והרחבת לוויתן) בערך פי שתיים ממה שנסחרת היום.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.

