אפקון תקים פרויקט סולארי בפולין ב-100 מיליון שקל
חברת התשתיותאפקון החזקות -1.8% דיווחה שחברה בת (70%) זכתה במכרז עם הרשויות בפולין להקמת מספר פרויקטים לייצור אנרגיה סולארית בפולין בהיקף כולל של 100 מיליון שקל עד 110 מיליון שקל.
במסגרת הפרויקטים וכחלק מהמכרז, התחייבה פולין לתת מחיר קבוע למשך 15 שנים לכ-70% מתפוקת החשמל שבפרויקט באופן הצמוד למדד המחירים לצרכן, כאשר יתרת התפוקה לא מובטחת ותימכר במחיר השוק.
מבחינת הנתונים הכספיים - שהם החלק החשוב; אפקון מעריכה שה-EBITDA של הפרויקט יסתכם בטווח של בין 10 מיליון שקל ל-11 מיליון שקל. כלומר תשואת EBITDA של 10% על ההשקעה. אבל תשואת EBITDA מטעה בחישוב תשואה על פרויקט שכזה, שכן ההערכות היום הן שאורך החיים של מערכות האנרגיה הסולארית עומד על בערך 30 שנה, שלאחריהן יש להחליפן.
אם פורסים את הוצאות הפחת על גבי התקופה, מקבלים תוספת הוצאות של עוד 3.33 מיליון שקל עד 3.67 מיליון שקל לשנה - ולכן הרווח לפני מס הוא בין 6.67 מיליון שקל לבין 7.33 מיליון שקל. אם כי יכול להיות שקמעה יותר, עקב כך שחלק מהוצאות הפרויקט יהיו על קרקע - שלה יש אורך חיים בלתי מוגבל.
- בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
- למה סולאראדג' והמניות הסולאריות מזנקות היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מורידים את מס החברות בפולין, שעומד על כ-19% למעט לחברות בעלות היקף פעילות קטן שמקבלות הנחות, קטן בהרבה מההיקף של הפרויקט - מתקבל כי הרווח לפני מס הוא בין 5.4 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל. כלומר, אם נקביל לענף הנדל"ן - שדומה במספר אספקטים לענף האנרגיה המתחדשת, נקבל שתשואת ה-FFO של הפרויקט עומדת על כ-5.4%. בכלל לא תשואה מאוד גבוהה, אפילו בהשוואה לענף הנדל"ן בישראח.
זו תשואה שכאמור היא ללא מינוף של הפרויקט באמצעות הלוואות, כאשר בדרך כלל פרויקטים שכאלו מתמנפים ובכך מעלים את התשואה על ההון. לדברי החברה היא צפויה להקים את הפרויקט באמצעות הקמת חברה נכדה, מתחת לחברה הבת שלה - כאשר בחברה הנכדה ישקיעו מספר גופים מוסדיים ששמם לא פורסם. אפקון גם צפויה להשקיע בפרויקט - כאשר מהדיווח שלה לבורסה מסתמן כי אפקון בעצם "ממנפת" את הפרויקט בעיקר באמצעות הכנסת משקיעים חיצוניים (כלומר גיוס הון) ופחות באמצעות מינוף של הלוואות על הונה העצמי (כלומר גיוס חוב). אם כי יתכן גם גיוס חוב על גבי ההון שיגויס מהמוסדיים.
בכל מקרה, הפרויקט הוא לא מאוד משמעותי לאפקון. כל הפרויקט צפוי כאמור להניב לחברה רווח בשורה התחתונה של בין 5.4 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל לפי 100% בפרויקט כאשר על פי הדיווח היא צפויה להחזיק פחות - זאת כאשר אפקון נסחרת בשווי שוק של יותר ממיליארד שקל. מה שכן; הפרויקט הזה יכול להיות סוג של הוכחת יכולת בשביל החברה. מדובר על הפרויקט הראשון של החברה בתחום האנרגיה הסולארית והפרויקט הראשון שלה בישראל, כאשר חוץ מזה - החברה יזמה ב-2016 פרויקט של טורבינות רוח בישראל.
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק...
- 3.נורית 27/06/2021 12:54הגב לתגובה זויהודים תמיד היו עם חסר כבוד עצמי,"שיילוק" כבר אמרנו??
- 2.פולין מדינה אנטישמית ממדרגה ראשונה. אפקון - דווקא שם??? (ל"ת)בושה ישראלית 27/06/2021 11:30הגב לתגובה זו
- 1.ממתי יש שמש בפולין??? (ל"ת)גיל 27/06/2021 10:58הגב לתגובה זו
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
