הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
אנרגיה סולארית
צילום: Zbynek Burival

אפקון תקים פרויקט סולארי בפולין ב-100 מיליון שקל

תשואת ה-FFO על הפרויקט עצמו עומדת על כ-5.4% ללא חישוב המינוף. הרווחים מהפרויקט בטלים בשישים ביחס לשווי החברה; השאלה האמיתית - האם החברה תצליח לתרגם את ההצלחה שלה בתחומי התשתיות והבנייה גם לתחום הסולארי?
גלעד מנדל | (3)
נושאים בכתבה אנרגיה סולארית אפקון החזקות

חברת התשתיותאפקון החזקות 1.24%  דיווחה שחברה בת (70%) זכתה במכרז עם הרשויות בפולין להקמת מספר פרויקטים לייצור אנרגיה סולארית בפולין בהיקף כולל של 100 מיליון שקל עד 110 מיליון שקל.

במסגרת הפרויקטים וכחלק מהמכרז, התחייבה פולין לתת מחיר קבוע למשך 15 שנים לכ-70% מתפוקת החשמל שבפרויקט באופן הצמוד למדד המחירים לצרכן, כאשר יתרת התפוקה לא מובטחת ותימכר במחיר השוק.

מבחינת הנתונים הכספיים - שהם החלק החשוב; אפקון מעריכה שה-EBITDA של הפרויקט יסתכם בטווח של בין 10 מיליון שקל ל-11 מיליון שקל. כלומר תשואת EBITDA של 10% על ההשקעה. אבל תשואת EBITDA מטעה בחישוב תשואה על פרויקט שכזה, שכן ההערכות היום הן שאורך החיים של מערכות האנרגיה הסולארית עומד על בערך 30 שנה, שלאחריהן יש להחליפן.

אם פורסים את הוצאות הפחת על גבי התקופה, מקבלים תוספת הוצאות של עוד 3.33 מיליון שקל עד 3.67 מיליון שקל לשנה - ולכן הרווח לפני מס הוא בין 6.67 מיליון שקל לבין 7.33 מיליון שקל. אם כי יכול להיות שקמעה יותר, עקב כך שחלק מהוצאות הפרויקט יהיו על קרקע - שלה יש אורך חיים בלתי מוגבל.

כאשר מורידים את מס החברות בפולין, שעומד על כ-19% למעט לחברות בעלות היקף פעילות קטן שמקבלות הנחות, קטן בהרבה מההיקף של הפרויקט - מתקבל כי הרווח לפני מס הוא בין 5.4 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל. כלומר, אם נקביל לענף הנדל"ן - שדומה במספר אספקטים לענף האנרגיה המתחדשת, נקבל שתשואת ה-FFO של הפרויקט עומדת על כ-5.4%. בכלל לא תשואה מאוד גבוהה, אפילו בהשוואה לענף הנדל"ן בישראח.

זו תשואה שכאמור היא ללא מינוף של הפרויקט באמצעות הלוואות, כאשר בדרך כלל פרויקטים שכאלו מתמנפים ובכך מעלים את התשואה על ההון. לדברי החברה היא צפויה להקים את הפרויקט באמצעות הקמת חברה נכדה, מתחת לחברה הבת שלה - כאשר בחברה הנכדה ישקיעו מספר גופים מוסדיים ששמם לא פורסם. אפקון גם צפויה להשקיע בפרויקט - כאשר מהדיווח שלה לבורסה מסתמן כי אפקון בעצם "ממנפת" את הפרויקט בעיקר באמצעות הכנסת משקיעים חיצוניים (כלומר גיוס הון) ופחות באמצעות מינוף של הלוואות על הונה העצמי (כלומר גיוס חוב). אם כי יתכן גם גיוס חוב על גבי ההון שיגויס מהמוסדיים.

בכל מקרה, הפרויקט הוא לא מאוד משמעותי לאפקון. כל הפרויקט צפוי כאמור להניב לחברה רווח בשורה התחתונה של בין 5.4 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל לפי 100% בפרויקט כאשר על פי הדיווח היא צפויה להחזיק פחות - זאת כאשר אפקון נסחרת בשווי שוק של יותר ממיליארד שקל. מה שכן; הפרויקט הזה יכול להיות סוג של הוכחת יכולת בשביל החברה. מדובר על הפרויקט הראשון של החברה בתחום האנרגיה הסולארית והפרויקט הראשון שלה בישראל, כאשר חוץ מזה - החברה יזמה ב-2016 פרויקט של טורבינות רוח בישראל.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נורית 27/06/2021 12:54
    הגב לתגובה זו
    יהודים תמיד היו עם חסר כבוד עצמי,"שיילוק" כבר אמרנו??
  • 2.
    פולין מדינה אנטישמית ממדרגה ראשונה. אפקון - דווקא שם??? (ל"ת)
    בושה ישראלית 27/06/2021 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממתי יש שמש בפולין??? (ל"ת)
    גיל 27/06/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון |
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון |
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.

להמשך הכתבה לחץ כאן