דירקטוריון איילון: אם רחמני לא יחדש את כהונת היו"ר נתפטר
חברת הביטוח איילון 2.78% מפרסמת הבוקר (ד') לדרישת רשות ניירות ערך, דיווח מורחב ומשלים, הכולל הבהרות בקשר עם ההתכתשות של דירקטוריון החברה עם בעל השליטה, לוי רחמני (67.26%) אשר פורסמה אתמול. הדירקטורים מאיימים כי במידה ובעל השליטה יבחר שלא לחדש את כהונת היו"ר כפי שאיים, הם יתפטרו מתוך חוסר נכונות לשמש כדירקטורים 'על תנאי' שכן הם לא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה.
על פי ההבהרות שמפרסמת הבוקר החברה, בשבועות האחרונים חשו חברי דירקטוריון החברה שהם נתונים ללחצים ואיומים מצד בעל השליטה, אשר באו לידי ביטוי בין השאר בדברים שנאמרו ע"י בעל השליטה, בני משפחתו ושליחים מטעמו בפגישות שונות, בישיבות של הדירקטוריון וועדותיו, ובפניות בכתב ובמדיה אלקטרונית.
הלחצים והאיומים כללו בין השאר, מכתב ששלח בעל השליטה בחודש שעבר אל חברי הדירקטוריון, ובו בקשה כי עד למועד כינוס האסיפה השנתית "לא תבצע החברה כל פעילות שאינה במהלך העסקים הרגיל שלה, ובפרט לא תפעל החברה לגיוס הון נוסף", תוך איום כי גיוס הון על ידי החברה יגרום לו נזקים כלכליים כבדים.
בנוסף, טוענים בדירקטוריון להתערבות בוטה וממושכת מצד בעל השליטה מול הדירקטוריון והוועדה שמונתה לאיתור מנכ"ל, וניסיונות להפעיל לחצים כבדים על הדירקטוריון והוועדה להעדיף את המועמד מטעם רחמני, על פני המועמד שהוועדה והדירקטוריון סברו שהוא המתאים ביותר לתפקיד (ואכן הוא זה שמונה).
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדירקטוריון טוענים כי ועדת האיתור הייתה נתונה תחת לחץ כה כבד עד שנאלצה להעזר בייעוץ משפטי מיוחד מולו, איומים כי אם לא ימונה לתפקיד מי שבעל השליטה חפץ בו, יו"ר הדירקטוריון ישלם על כך במשרתו, פניות ישירות לעובדים זוטרים ובכירים לשם מתן הוראות לאותם עובדים בניסיון להתערב בפעילות החברה.
ההתערבות הפסולה מצאה ביטויה גם במכתב שנשלח על ידי עורך דינו של רחמני אל חברי הדירקטוריון ב-21 בפברואר, ובו איים כי כל מהלך של דירקטוריון החברה, אשר יפגע בהחזקותיו ובשליטתו של רחמני בחברה ובחברת הביטוח, יסב לו נזק רב, "אשר מי ישורנו".
בנסיבות אלה חשו חברי הדירקטוריון כי בעל השליטה מהלך עליהם אימים, ובתגובה למכתבו נשלח ב-25 בפברואר ע"י הדירקטוריון, מכתב תשובה אל עורך דינו של רחמני, שעיקר הנטען בו נוגע למעורבות יתר של בעל השליטה והפעלת לחצים פסולים מצדו בענייני החברה, המנסים לפגוע בממשל התאגידי שנבנה בחברה בשנים האחרונות (לכתבה המלאה).
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 3.שליט 27/02/2019 21:34הגב לתגובה זוהדירקטוריון דווח שמינה מנכ"ל לחברה בניגוד לדעתו של בעל השליטה. אז הם כן יכולים לעבוד ולקבל החלטות .. על מה הבכיינות? נאחז בקרנות הכסא בשביל ה-2 מליון שמקבל לשנה?
- 2.דני 27/02/2019 10:19הגב לתגובה זוכמו במקרה מגדל, גם כאן, תהיי החלטית ואל תתני לבעל השליטה להרוס את ההתקדמות והבניה שעושים הדירקטוריון וההנהלה באיילון. גם בפניקס כשבעלי השליטה רק רצו למכור אחזקותיהן - החברה פרחה!
- 1.דן 27/02/2019 10:14הגב לתגובה זוהאינטרסים של רחמני מנוגדים לטובת החברה שהוא הנהנה העיקרי ממנה.(אבסורד) גיוס הון נוסף מדלל את אחזקתו - אבל מה לעשות וזה נדרש לטובת החברה. מינוי מנכ"ל מקצועי ולא בן משפחת רחמני - עוד צעד מתבקש. בעלי שליטה הורסים את החברות שלהם!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
