לוי רחמני
צילום: יח"צ

דירקטוריון איילון: אם רחמני לא יחדש את כהונת היו"ר נתפטר

זאת מתוך חשש שלא יוכלו להפעיל שיקול דעת עצמאי. "לא מעוניינים לשמש כדירקטורים 'על תנאי' ולא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה"
ערן סוקול | (3)

חברת הביטוח איילון -1%  מפרסמת הבוקר (ד') לדרישת רשות ניירות ערך, דיווח מורחב ומשלים, הכולל הבהרות בקשר עם ההתכתשות של דירקטוריון החברה עם בעל השליטה, לוי רחמני (67.26%) אשר פורסמה אתמול. הדירקטורים מאיימים כי במידה ובעל השליטה יבחר שלא לחדש את כהונת היו"ר כפי שאיים, הם יתפטרו מתוך חוסר נכונות לשמש כדירקטורים 'על תנאי' שכן הם לא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה.

על פי ההבהרות שמפרסמת הבוקר החברה, בשבועות האחרונים חשו חברי דירקטוריון החברה שהם נתונים ללחצים ואיומים מצד בעל השליטה, אשר באו לידי ביטוי בין השאר בדברים שנאמרו ע"י בעל השליטה, בני משפחתו ושליחים מטעמו בפגישות שונות, בישיבות של הדירקטוריון וועדותיו, ובפניות בכתב ובמדיה אלקטרונית.

הלחצים והאיומים כללו בין השאר, מכתב ששלח בעל השליטה בחודש שעבר אל חברי הדירקטוריון, ובו בקשה כי עד למועד כינוס האסיפה השנתית "לא תבצע החברה כל פעילות שאינה במהלך העסקים הרגיל שלה, ובפרט לא תפעל החברה לגיוס הון נוסף", תוך איום כי גיוס הון על ידי החברה יגרום לו נזקים כלכליים כבדים.

בנוסף, טוענים בדירקטוריון להתערבות בוטה וממושכת מצד בעל השליטה מול הדירקטוריון והוועדה שמונתה לאיתור מנכ"ל, וניסיונות להפעיל לחצים כבדים על הדירקטוריון והוועדה להעדיף את המועמד מטעם רחמני, על פני המועמד שהוועדה והדירקטוריון סברו שהוא המתאים ביותר לתפקיד (ואכן הוא זה שמונה).

בדירקטוריון טוענים כי ועדת האיתור הייתה נתונה תחת לחץ כה כבד עד שנאלצה להעזר בייעוץ משפטי מיוחד מולו, איומים כי אם לא ימונה לתפקיד מי שבעל השליטה חפץ בו, יו"ר הדירקטוריון ישלם על כך במשרתו, פניות ישירות לעובדים זוטרים ובכירים לשם מתן הוראות לאותם עובדים בניסיון להתערב בפעילות החברה.

ההתערבות הפסולה מצאה ביטויה גם במכתב שנשלח על ידי עורך דינו של רחמני אל חברי הדירקטוריון ב-21 בפברואר, ובו איים כי כל מהלך של דירקטוריון החברה, אשר יפגע בהחזקותיו ובשליטתו של רחמני בחברה ובחברת הביטוח, יסב לו נזק רב, "אשר מי ישורנו".

בנסיבות אלה חשו חברי הדירקטוריון כי בעל השליטה מהלך עליהם אימים, ובתגובה למכתבו נשלח ב-25 בפברואר ע"י הדירקטוריון, מכתב תשובה אל עורך דינו של רחמני, שעיקר הנטען בו נוגע למעורבות יתר של בעל השליטה והפעלת לחצים פסולים מצדו בענייני החברה, המנסים לפגוע בממשל התאגידי שנבנה בחברה בשנים האחרונות (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שליט 27/02/2019 21:34
    הגב לתגובה זו
    הדירקטוריון דווח שמינה מנכ"ל לחברה בניגוד לדעתו של בעל השליטה. אז הם כן יכולים לעבוד ולקבל החלטות .. על מה הבכיינות? נאחז בקרנות הכסא בשביל ה-2 מליון שמקבל לשנה?
  • 2.
    דני 27/02/2019 10:19
    הגב לתגובה זו
    כמו במקרה מגדל, גם כאן, תהיי החלטית ואל תתני לבעל השליטה להרוס את ההתקדמות והבניה שעושים הדירקטוריון וההנהלה באיילון. גם בפניקס כשבעלי השליטה רק רצו למכור אחזקותיהן - החברה פרחה!
  • 1.
    דן 27/02/2019 10:14
    הגב לתגובה זו
    האינטרסים של רחמני מנוגדים לטובת החברה שהוא הנהנה העיקרי ממנה.(אבסורד) גיוס הון נוסף מדלל את אחזקתו - אבל מה לעשות וזה נדרש לטובת החברה. מינוי מנכ"ל מקצועי ולא בן משפחת רחמני - עוד צעד מתבקש. בעלי שליטה הורסים את החברות שלהם!!
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.