לוי רחמני
צילום: יח"צ

דירקטוריון איילון: אם רחמני לא יחדש את כהונת היו"ר נתפטר

זאת מתוך חשש שלא יוכלו להפעיל שיקול דעת עצמאי. "לא מעוניינים לשמש כדירקטורים 'על תנאי' ולא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה"
ערן סוקול | (3)

חברת הביטוח איילון 0.45%  מפרסמת הבוקר (ד') לדרישת רשות ניירות ערך, דיווח מורחב ומשלים, הכולל הבהרות בקשר עם ההתכתשות של דירקטוריון החברה עם בעל השליטה, לוי רחמני (67.26%) אשר פורסמה אתמול. הדירקטורים מאיימים כי במידה ובעל השליטה יבחר שלא לחדש את כהונת היו"ר כפי שאיים, הם יתפטרו מתוך חוסר נכונות לשמש כדירקטורים 'על תנאי' שכן הם לא מוכנים לשמש כחותמת גומי עבור בעל השליטה.

על פי ההבהרות שמפרסמת הבוקר החברה, בשבועות האחרונים חשו חברי דירקטוריון החברה שהם נתונים ללחצים ואיומים מצד בעל השליטה, אשר באו לידי ביטוי בין השאר בדברים שנאמרו ע"י בעל השליטה, בני משפחתו ושליחים מטעמו בפגישות שונות, בישיבות של הדירקטוריון וועדותיו, ובפניות בכתב ובמדיה אלקטרונית.

הלחצים והאיומים כללו בין השאר, מכתב ששלח בעל השליטה בחודש שעבר אל חברי הדירקטוריון, ובו בקשה כי עד למועד כינוס האסיפה השנתית "לא תבצע החברה כל פעילות שאינה במהלך העסקים הרגיל שלה, ובפרט לא תפעל החברה לגיוס הון נוסף", תוך איום כי גיוס הון על ידי החברה יגרום לו נזקים כלכליים כבדים.

בנוסף, טוענים בדירקטוריון להתערבות בוטה וממושכת מצד בעל השליטה מול הדירקטוריון והוועדה שמונתה לאיתור מנכ"ל, וניסיונות להפעיל לחצים כבדים על הדירקטוריון והוועדה להעדיף את המועמד מטעם רחמני, על פני המועמד שהוועדה והדירקטוריון סברו שהוא המתאים ביותר לתפקיד (ואכן הוא זה שמונה).

בדירקטוריון טוענים כי ועדת האיתור הייתה נתונה תחת לחץ כה כבד עד שנאלצה להעזר בייעוץ משפטי מיוחד מולו, איומים כי אם לא ימונה לתפקיד מי שבעל השליטה חפץ בו, יו"ר הדירקטוריון ישלם על כך במשרתו, פניות ישירות לעובדים זוטרים ובכירים לשם מתן הוראות לאותם עובדים בניסיון להתערב בפעילות החברה.

ההתערבות הפסולה מצאה ביטויה גם במכתב שנשלח על ידי עורך דינו של רחמני אל חברי הדירקטוריון ב-21 בפברואר, ובו איים כי כל מהלך של דירקטוריון החברה, אשר יפגע בהחזקותיו ובשליטתו של רחמני בחברה ובחברת הביטוח, יסב לו נזק רב, "אשר מי ישורנו".

בנסיבות אלה חשו חברי הדירקטוריון כי בעל השליטה מהלך עליהם אימים, ובתגובה למכתבו נשלח ב-25 בפברואר ע"י הדירקטוריון, מכתב תשובה אל עורך דינו של רחמני, שעיקר הנטען בו נוגע למעורבות יתר של בעל השליטה והפעלת לחצים פסולים מצדו בענייני החברה, המנסים לפגוע בממשל התאגידי שנבנה בחברה בשנים האחרונות (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שליט 27/02/2019 21:34
    הגב לתגובה זו
    הדירקטוריון דווח שמינה מנכ"ל לחברה בניגוד לדעתו של בעל השליטה. אז הם כן יכולים לעבוד ולקבל החלטות .. על מה הבכיינות? נאחז בקרנות הכסא בשביל ה-2 מליון שמקבל לשנה?
  • 2.
    דני 27/02/2019 10:19
    הגב לתגובה זו
    כמו במקרה מגדל, גם כאן, תהיי החלטית ואל תתני לבעל השליטה להרוס את ההתקדמות והבניה שעושים הדירקטוריון וההנהלה באיילון. גם בפניקס כשבעלי השליטה רק רצו למכור אחזקותיהן - החברה פרחה!
  • 1.
    דן 27/02/2019 10:14
    הגב לתגובה זו
    האינטרסים של רחמני מנוגדים לטובת החברה שהוא הנהנה העיקרי ממנה.(אבסורד) גיוס הון נוסף מדלל את אחזקתו - אבל מה לעשות וזה נדרש לטובת החברה. מינוי מנכ"ל מקצועי ולא בן משפחת רחמני - עוד צעד מתבקש. בעלי שליטה הורסים את החברות שלהם!!
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: