נגידת בנק ישראל קרנית פלוג
צילום: בני גם זו לטובה

בנק ישראל: בשנת 2020 הבנקים יחויבו למסור מידע אודות לקוחותיהם

כחלק מצעדי הגברת התחרות, החל פרויקט סטנדרט בנקאות פתוחה, שיאפשר לצדדים שלישיים לקבל מהבנק מידע פיננסי בהסכמת הלקוח
ערן סוקול | (1)

בנק ישראל הודיע היום (ב') כי החל בפרויקט הסדרת סטנדרט לבנקאות פתוחה, שיאפשר לצדדים שלישיים לקבל מבנקים, בהסכמת הלקוח,  מידע פיננסי של הלקוח. שיתוף המידע עשוי להביא לשיפור השירותים הניתנים ללקוח, לעידוד כניסה של שחקנים פיננסיים חדשים, ולהגברת התחרות על השירותים הפיננסיים.

בצעד זה מצטרף בנק ישראל לשורה של רגולטורים מובילים בעולם (כדוגמת בריטניה, אוסטרליה ואחרים). כחלק מהליך ההסדרה של הבנקאות הפתוחה, בנק ישראל מקיים שיח שוטף עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים, ובנוסף עם המערכת הבנקאית ועם נותני השירותים החדשים - חברות הפינטק. על מנת לחזק שיח זה ולהתאים את הסטנדרט שיקבע לצרכים של חברות אלו, אף פרסם היום בנק ישראל "קול קורא" לחברות הפינטק, בו הן נקראות להציף בפני בנק ישראל סוגיות שונות הרלוונטיות לפרויקט.

על פי הדיווח, בנק ישראל רואה חשיבות לאומית בקידום הבנקאות הפתוחה במערכת הפיננסית בישראל. על מנת לאפשר זאת, החל בנק ישראל בפרויקט של הסדרת סטנדרט API לבנקאות פתוחה. הפרויקט צפוי להיות מיושם באופן מלא על ידי המערכת הבנקאית בישראל במהלך שנת 2020. הסדרה זו הינה צעד נוסף במסגרת הצעדים שנוקט בנק ישראל לקידום התחרות במערכת הבנקאית בישראל ויישום הרפורמה להגברת התחרות (רפורמת שטרום).

הסטנדרט לבנקאות פתוחה יכלול הגדרה של מילון נתונים בנקאי רחב, שירותים, כללי המערכת, אבטחת המידע והגנה על פרטיות המידע. המידע הפיננסי של הלקוח יכלול מידע כגון: יתרת עו"ש, תנועות בחשבון עו"ש, עמלות וריביות, מידע על האשראי שנטל הלקוח מהבנק, מידע על הפיקדונות והחסכונות של הלקוח בבנק, ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תום 06/08/2018 11:27
    הגב לתגובה זו
    הלקוח
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםאיציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל

החוזה מתחיל החודש ונפרס על פחות משנה, בהיקף חריג ביחס לעסקאות האחרונות, ומציב קצב ביצוע מהיר שעשוי להשפיע על המספרים כבר בדוחות הקרובים

ליאור דנקנר |

גילת טלקום גילת טלקום 8.66%   מודיעה על התקשרות של חברת הבת שלה בהסכמים לאספקת שירותי תקשורת לוויינית מול לקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-52 מיליון שקל לתקופה של עשרה חודשים שמתחילה החודש. מדובר בחוזה קצר יחסית, מה שמציב קצב ביצוע והכרה בהכנסות גבוה כבר בטווח המיידי, ולא פריסה מדורגת על פני שנים כפי שמקובל בחלק מהפרויקטים בענף.

במונחי סדרי גודל, העסקה בולטת גם ביחס לגודל החברה בבורסה. שווי השוק של גילת טלקום עומד סביב כ-129 מיליון שקל, כך שהיקף ההזמנה לבדו מתקרב לכ-40% משווי השוק. המניה נסחרת במכפיל רווח חד-ספרתי, נתון שמחדד את הרגישות של השוק לכל שינוי בקצב ההכנסות וברווחיות בטווח הקצר והבינוני.

אם מסתכלים על הקצב, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ממוצעות של כ-5.2 מיליון שקל בחודש לאורך תקופת החוזה. זה לא אומר שכל הסכום יוכר באופן ליניארי, אבל זה כן ממחיש עד כמה מדובר בהתקשרות מרוכזת בזמן, כזו שצפויה להיות מורגשת בדוחות כבר מהרבעונים הקרובים.


איך זה נראה מול עסקאות קודמות

כדי לשים את העסקה בפרופורציה, צריך לחזור לשנים האחרונות. גילת טלקום דיווחה לאורך התקופה על הזמנות בהיקפים מתונים יותר, בדרך כלל של כמה מיליוני שקלים בכל פעם, שנפרסו על שנה או יותר. גם כשהיו התקשרויות מהותיות, הן נטו להיות קטנות יותר בהיקף החודשי.

מצד שני, החברה כבר הראתה בעבר יכולת לסגור חוזים גדולים מאוד מחוץ לישראל. כך, לפני כשנה וחצי נחתם חידוש הסכם באפריקה בהיקף של כ-45 מיליון דולר לשלוש שנים, עסקה שנחשבה אז לאחת המשמעותיות בתולדות החברה. ההבדל המרכזי הוא שבמקרה הנוכחי מדובר בשוק המקומי ובפרק זמן קצר בהרבה.