שטראוס: TPG מעוניינת לצאת מפעילות הקפה; "הנפקה עשויה להציף ערך"

אחרי חמש שנים והשקעה של 293 מיליון דולר קרן TPG מעוניינת לממש את חלקה בשטראוס קפה, אקסלנס חוזרים על המלצת תשואת שוק למניה עם מחיר יעד של 56 שקל ו"ממתינים להתפתחויות".

קרן ההשקעות TPG הודיעה לקב' שטראוס כי היא מעוניית לצאת מפעילותה בשטראוס קפה. הקרן השקיעה לפני כחמש שנים 293 מיליון דולר תמורת 25.1% ממניות שטראוס קפה ששקפו שווי חברה של 1.2 מיליארד דולר. היום כאמור הודיעה שטראוס כי בוחנת ביחד עם הקרן אפשרויות אקזיט לפעילות הקרן בשטראוס קפה.

ל-TPG הייתה אופציה לרכוש 10% נוספים בשטראוס קפה עד סוף 2010 בתמורה ל- 106 מיליון אירו - אופציה שהוערכה ולא מומשה עד שפגה ב-2011 כאשר פעילות הקפה בתקופה הזו סבלה מהיחלשות הביצועים באירופה (ואף מחיקה של חלק מן האזורים).

ליאת גלזר, אנליסטית באקסלנס ברוקראז' התייחסה לנושא כשכתבה כי, "הרציונאל מאחורי כניסתה של TPG לפעילות הזו הייתה לנצל את היכולות שלהם כקרן פרייבט אקווטי על מנת לבצע רכישות של חברות קפה בעולם.

מנגד, הרציונאל של TPG מצידה היה לבצע אקזיט לאחר מספר שנים וללא ספק 5שנים זה זמן הגיוני לכך".

"כרגע הצדדים נמצאים בתהליך ראשוני של מציאת פיתרון כאשר כיום לא קיימים לוחות זמנים למהלך כל פרק זמן מחודשים לשנה אפשרי.

בין האפשרויות העומדות על הפרק:

- הכנסת משקיע שיחליף TPG.

- רכישת חלקה של TPG ע"י שטראוס - לצורך כך סביר כי שטראוס תממן את הפעילות באמצעות גיוס חוב ו/או הון.

-הנפקה של חברת הקפה - בנקודה זו העלייה ברווחי פעילות הקפה הינה בהחלט מגמה חיובית וכאן השאלה באיזה שוק תונפק הפעילות והאם השווקים הפיננסים יתמכו בכך".

גלזר מסכמת כי, "בשורה התחתונה, לא מדובר בבשורה מפתיעה במיוחד כאשר היה ידוע ש TPG נמצאים בשותפות לזמן מוגבל וכי זו איננה שותפות אסטרטגית. באשר לשאלה האם מהלך זה חיובי או שלילי? התשובה היא תלוי. כמובן כאשר הנקודה העיקרית הינה באיזה אופן ולפי איזה שווי ימומש חלקה של TPG".

במידה ושטראוס ירכשו את החלק של TPG למעשה אין בכך שינוי מהותי לשווי של שטראוס. מנגד, במקרה של הנפקה ציבורית המהלך עשוי להציף שווי לחברה ויכולת תמחור עתידית לכלל הפעילות. בכל מקרה קשה להעריך באיזה מכפיל יתמחרו את הפעילות וזה בהחלט תלוי גם במכפילים המקובלים אצל חברות אחרות בעולם. הייתה לחברה תקופה פחות טובה במזרח אירופה ב-2009-10 ולאחרונה היא נהנית מתקופה טובה יותר בברזיל ופוטנציאל מרוסיה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ואת זה אתם אומרים אחרי ששתיתי את הקפה היומי שלי.. (ל"ת)
    איציק ר 04/07/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחחח 04/07/2013 12:40
    הגב לתגובה זו
    בישראל חצי מליון יוצאים לרחובות והולכים לשמוע את אייל גולן.. איזו בדיחה של אזרחים...כמה הפחד שולט באזרחים. מדינת קרקס. במקום אחר שיוצאים חצי מליון אזרחים לרחובות מצטרפים עוד מליון למחרת וראש הממשלה וכל השרים וח'כ הכנסת מתפטרים . אבל בישראל...חחחחחחחחחחח איזה אזרחים שמעטס.סמרטוטים אחד אחד
  • 1.
    'קרי 04/07/2013 12:26
    הגב לתגובה זו
    ולהגלות אותם מהארץ לעשר שנים. אלה המשפחות: משפחת שטראוס משפחת ליבנה משפחת אריסון-להלאים ממנה את הבנק מפחשת עופר משפחת פישמן משפחת תשובה ויש עוד כמה .....ברגע שהמשפחות שציינתי יוגלו מהארץ וונעקל את כל הנכסים שלהם...המצב פה יהיה הרבה יותר טוב. וזאת רק ההתחלה. לאחר מכן צריך לפטר את לכ נערי האוצר ולעתבוע אותם אישית על מליונים ! כולל את שר האוצר וראש הממשלה. ולעשות סדר חדש במדינה!
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.