שטראוס: TPG מעוניינת לצאת מפעילות הקפה; "הנפקה עשויה להציף ערך"

אחרי חמש שנים והשקעה של 293 מיליון דולר קרן TPG מעוניינת לממש את חלקה בשטראוס קפה, אקסלנס חוזרים על המלצת תשואת שוק למניה עם מחיר יעד של 56 שקל ו"ממתינים להתפתחויות".

קרן ההשקעות TPG הודיעה לקב' שטראוס כי היא מעוניית לצאת מפעילותה בשטראוס קפה. הקרן השקיעה לפני כחמש שנים 293 מיליון דולר תמורת 25.1% ממניות שטראוס קפה ששקפו שווי חברה של 1.2 מיליארד דולר. היום כאמור הודיעה שטראוס כי בוחנת ביחד עם הקרן אפשרויות אקזיט לפעילות הקרן בשטראוס קפה.

ל-TPG הייתה אופציה לרכוש 10% נוספים בשטראוס קפה עד סוף 2010 בתמורה ל- 106 מיליון אירו - אופציה שהוערכה ולא מומשה עד שפגה ב-2011 כאשר פעילות הקפה בתקופה הזו סבלה מהיחלשות הביצועים באירופה (ואף מחיקה של חלק מן האזורים).

ליאת גלזר, אנליסטית באקסלנס ברוקראז' התייחסה לנושא כשכתבה כי, "הרציונאל מאחורי כניסתה של TPG לפעילות הזו הייתה לנצל את היכולות שלהם כקרן פרייבט אקווטי על מנת לבצע רכישות של חברות קפה בעולם.

מנגד, הרציונאל של TPG מצידה היה לבצע אקזיט לאחר מספר שנים וללא ספק 5שנים זה זמן הגיוני לכך".

"כרגע הצדדים נמצאים בתהליך ראשוני של מציאת פיתרון כאשר כיום לא קיימים לוחות זמנים למהלך כל פרק זמן מחודשים לשנה אפשרי.

בין האפשרויות העומדות על הפרק:

- הכנסת משקיע שיחליף TPG.

- רכישת חלקה של TPG ע"י שטראוס - לצורך כך סביר כי שטראוס תממן את הפעילות באמצעות גיוס חוב ו/או הון.

-הנפקה של חברת הקפה - בנקודה זו העלייה ברווחי פעילות הקפה הינה בהחלט מגמה חיובית וכאן השאלה באיזה שוק תונפק הפעילות והאם השווקים הפיננסים יתמכו בכך".

גלזר מסכמת כי, "בשורה התחתונה, לא מדובר בבשורה מפתיעה במיוחד כאשר היה ידוע ש TPG נמצאים בשותפות לזמן מוגבל וכי זו איננה שותפות אסטרטגית. באשר לשאלה האם מהלך זה חיובי או שלילי? התשובה היא תלוי. כמובן כאשר הנקודה העיקרית הינה באיזה אופן ולפי איזה שווי ימומש חלקה של TPG".

במידה ושטראוס ירכשו את החלק של TPG למעשה אין בכך שינוי מהותי לשווי של שטראוס. מנגד, במקרה של הנפקה ציבורית המהלך עשוי להציף שווי לחברה ויכולת תמחור עתידית לכלל הפעילות. בכל מקרה קשה להעריך באיזה מכפיל יתמחרו את הפעילות וזה בהחלט תלוי גם במכפילים המקובלים אצל חברות אחרות בעולם. הייתה לחברה תקופה פחות טובה במזרח אירופה ב-2009-10 ולאחרונה היא נהנית מתקופה טובה יותר בברזיל ופוטנציאל מרוסיה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ואת זה אתם אומרים אחרי ששתיתי את הקפה היומי שלי.. (ל"ת)
    איציק ר 04/07/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחחח 04/07/2013 12:40
    הגב לתגובה זו
    בישראל חצי מליון יוצאים לרחובות והולכים לשמוע את אייל גולן.. איזו בדיחה של אזרחים...כמה הפחד שולט באזרחים. מדינת קרקס. במקום אחר שיוצאים חצי מליון אזרחים לרחובות מצטרפים עוד מליון למחרת וראש הממשלה וכל השרים וח'כ הכנסת מתפטרים . אבל בישראל...חחחחחחחחחחח איזה אזרחים שמעטס.סמרטוטים אחד אחד
  • 1.
    'קרי 04/07/2013 12:26
    הגב לתגובה זו
    ולהגלות אותם מהארץ לעשר שנים. אלה המשפחות: משפחת שטראוס משפחת ליבנה משפחת אריסון-להלאים ממנה את הבנק מפחשת עופר משפחת פישמן משפחת תשובה ויש עוד כמה .....ברגע שהמשפחות שציינתי יוגלו מהארץ וונעקל את כל הנכסים שלהם...המצב פה יהיה הרבה יותר טוב. וזאת רק ההתחלה. לאחר מכן צריך לפטר את לכ נערי האוצר ולעתבוע אותם אישית על מליונים ! כולל את שר האוצר וראש הממשלה. ולעשות סדר חדש במדינה!
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%