אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית על המינוס עלתה ומה עם הריבית על הפיקדונות?

מנתוני בנק ישראל עולה כי רק 8% מיתרות העו"ש של הציבור נשאו ריבית ממוצעת של 0.7% אך יתרות העו"ש בחובה הגיעו לכ-9.9 מיליארד שקל, כשהריבית הממוצעת על המינוס עלתה ל-12.7%

אביחי טדסה | (5)

מנתוני בנק ישראל, בחודש ינואר, יתרת חשבונות העובר ושב (עו"ש) לזכות עמדה על כ-228 מיליארד ש"ח, מתוכם רק כ-8% נשאו ריבית ממוצעת של 0.7%. יתרת העו"ש בחובה הגיעה לכ-9.9 מיליארד ש"ח, כאשר הריבית הממוצעת על המינוס עלתה ל-12.7%. בתחום הפיקדונות, מרבית הפיקדונות היומיים ניתנים בריבית משתנה בטווח של 0.7%-2.17%, בעוד שפיקדונות שבועיים נעים בטווח של 0.05%-4% עם ממוצע של 3.42%. פיקדונות לתקופה של חצי שנה עד שנה ניתנים לרוב בריבית קבועה, עם ממוצע של 4.06%. בתחום האשראי, ממוצע הריביות על הלוואות בריבית פריים עומד על 9.32%, כאשר הטווח נע בין 4.9% ל-17.02%.



ריבית ממוצעת על ההלוואות

מבין הבנקים הגדולים בישראל, בנק לאומי גובה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר בהלוואות, עם 15%. אחריו, בנק הפועלים עם ריבית ממוצעת של 14.7%, בנק מזרחי ודיסקונט ממקומות למטה עם ריבית ממוצעת של 12.9%, ו-12.3% בהתאמה. בחברות האשראי החוץ בנקאי, כאל בולטת עם ריבית ממוצעת גבוהה של 17% על ההלוואות, ישראכרט ומקס עם 16.1%, ו-15.6%.





הריבית הממוצעת מושפעת מאוד מריביות חריגות (למשל, לקוחות מסוימים שמקבלים ריביות גבוהות מאוד על הלוואות, בעקבות דירוג אשראי לא טוב). לעומת זאת, הריבית החציונית מייצגת את הריבית שמקבל הלקוח ה"רגיל" (50% מהלקוחות מקבלים ריבית נמוכה ממנה ו-50% מקבלים ריבית גבוהה ממנה). בנק מזרחי בולט עם ריבית חציונית של 11.46%, כלומר מחצית מלקוחות הבנק מקבלים ריבית גבוהה מזו, ומחציתם נמוכה מ-11.46%. בדיסקונט הנתונים מעודדים קצת יותר כאשר רואים כי מחצית מנוטלי ההלוואה בבנק מקבלים ריבית של 8.73% ומעלה, ומחציתם מתחת.






בפיקדונות - מזרחי בולט עם 4.53% לתקופה של שנה עד שנתיים


בפיקדונות בריבית קבועה לתקופה של שנה עד שנתיים, מבין הבנקים הגדולים, בנק מזרחי מוביל עם ריבית ממוצעת של 4.53%, במקום השני לאומי עם ריבית ממוצעת של 3.94%, פועלים עם 3.84%, ודיסקונט סוגר את הרשימה של הבנקים הגדולים עם 3.4%. הריבית הממוצעת בין כל הבנקים, לתקופת זמן המצוינת היא - 4%.



קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה עם הריבית החציונית על הפיקדונות? 

הריבית החציונית נותנת לנו תמונת מצב אחרת לגבי איזה בנק או חברת אשראי, הכי "מפלה" בין הלקוחות. הריבית הממוצעת בכל בנק היא ממוצע פשוט, ואילו הריבית החציונית מבטאת את הריבית שחצי מהלקוחות קיבלו ריבית טובה יותר וחצי ריבית נמוכה יותר ממנה. ניתן לראות לפי הטבלה כי בתקופה של שנה עד שנתיים - בבנק מזרחי חצי מהלקוחות מקבלים ריבית של 4.5% וחצי מתחת, מנגד, בפועלים הנתון קצת פחות חיובי - חצי מהלקוחות מקבלים ריבית של 3.5% ומעלה וחצי מהם מקבלים ריבית נמוכה מזו, גם בדיסקונט, המצב לא טוב, כאשר ניתן לראות שחצי מהלקוחות מקבלים ריבית של 3.3%, וחצי מהם מתחת.





.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דויד 12/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
    מניית לאומי לדעתי למרומים זאת השנה שלה
  • קובי 13/03/2025 07:08
    הגב לתגובה זו
    מניית לאומי בדרך הנכונה לדעתי תזנק
  • 3.
    אנונימי 12/03/2025 12:33
    הגב לתגובה זו
    ריביות בשמים לאנשים אין ברירה חייבים להמשיך להתגלגל
  • 2.
    טדי 12/03/2025 08:47
    הגב לתגובה זו
    כדי למתן את השפעת הביזה החרדית הנוראית על קופת המדינה.
  • 1.
    אנונימי 12/03/2025 07:56
    הגב לתגובה זו
    במקום לדאוג לאזרחים בנק ישראל דואג לטייקונים
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים