רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

משקיעים פרטיים ומוסדיים רכשו מניות של אקסל ב-22 מיליון שקל

המוכרת היא קרן שמרוק, שנאלצה לבצע את המכירה בעקבות סיום דרכה של הקרן. בין המשקיעים שרכשו את המניות נמצאים גם גיל דויטש ורוני בירם, שכל אחד מהם הגיע כעת לאחזקה בהיקף של כ-8% מהחברה, לאחר שרכשו מניות שלה בשלושת החודשים האחרונים

עוזי גרסטמן |


אקסל סולושנס הודיעה היום כי כמה גופים מוסדיים ופרטיים רכשו מניות של החברה בהיקף כולל של 22 מיליון שקל. המניות נרכשו מקרן שמרוק, שהחזיקה במניות החברה ונאלצה למכור אותן בעקבות סיום דרכה של הקרן.




בין המשקיעים הבולטים שביצעו את הרכישה נכללים גיל דויטש ורוני בירם, שנחשבים שחקנים מרכזיים בשוק ההון הישראלי. שניהם כבר הגדילו את אחזקותיהם באקסל סולושנס בשלושת החודשים האחרונים, כשהשתתפו בהקצאה פרטית שכללה רכישה של 9.12 מיליון מניות כל אחד. לאחר הרכישה הנוכחית, מחזיקים דויטש ובירם בכ-8% מההון המונפק והנפרע של החברה, כל אחד.




קרן שמרוק, שמכרה את המניות, נחשבת אחת הקרנות הוותיקות בשוק ההון, אך נאלצה למכור את אחזקותיה בחברה בעקבות סיום חייה על פי מדיניותה. מדובר במהלך שגרתי בקרנות השקעה מסוג זה, שמחויבות להחזיר את ההשקעות למשקיעיהן לאחר תקופה קבועה.




אקסל סולושנס, שנוסדה ב-2004, מתמחה בפתרונות מתקדמים בתחום התקשורת. החברה, שמנוהלת על ידי קבוצת יזמי תקשורת, עוסקת בפיתוח, ייצור, אינטגרציה ויבוא של ציוד תקשורת טכנולוגי מתקדם. אקסל מספקת מגוון רחב של מוצרים, בהם מוצרי IP, תקשורת סלולרית, תקשורת קווית-נייחת, מכשירים חכמים, פתרונות IoT ואביזרים נוספים. בין פעילותיה המרכזיות נמנים יבוא, הפצה ולוקליזציה של התקנים ניידים, ציוד רשת מתקדם כמו נתבים, ומערכות פס רחב.




מנכ"ל אקסל סולושנס, רונן שור, התייחס לרכישה ואמר כי, "אנחנו שמחים מאוד שמשקיעים קיימים וחדשים מביעים אמון מלא באסטרטגיית החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)
ראיון

אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"

אחרי יותר מארבע שנות פיתוח, מאות מיליוני שקלים שירדו לטמיון וירידה של 97% במניה, מנכ"ל אקוואריוס החדש עמית בירק מבקש צ'אנס נוסף; עם תוכנית התייעלות אגרסיבית גיוס של 10 מיליון דולר ומענק מממשלת גרמניה "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" - אקוואריוס 2.0? 

מנדי הניג |

בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה גם אקוואריוס. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר.

מאז היום בו נסחרה לראשונה בשווי של קרוב למיליארד שקל הספיקה המניה לאבד כ-97% מערכה. מאות מיליוני שקלים שהוזרמו לפיתוח "המנוע שיכתוב מחדש את חוקי המשחק" נעלמו עם השנים, והחברה, שבמשך שנים לא הציגה הכנסות משמעותיות, נשארה עם גירעון תזרימי, הערת עסק חי, ותחושה כבדה של פספוס. והשאלה שנשארה תלויה באוויר היא איך ייתכן שאחרי יותר מארבע שנים של פיתוח, החברה עדיין עוסקת בללטש את אותו מנוע שעל בסיסו היא הנפיקה מלכתחילה? מה בדיוק קרה שם בדרך ולמה, אחרי כל כך הרבה זמן, השוק עדיין לא רואה מוצר שרץ באמת?

אבל נראה שמשהו בכל זאת קורה בחברת המנועים הקטנה. שינוי משמעותי במבנה השליטה ובהנהלה.במאי האחרון מונה לתפקיד המנכ"ל עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל מיזוגים ורכישות במג'יק ומנכ"ל חברת יוניק. אמנם הוא מגיע מעולם התוכנה אבל ברקורד שלו הוא יודע להבריא חברות. בירק החליף את גל פרידמן, אחד ממייסדי החברה. חילופי הגברי מתרחשים על רקע כניסה בעלי שליטה חדשים בראשם פיור קפיטל של כפיר זילברמן והמשקיע הרוסי אלכסנדר צ'רנילובסקי הם מביאים איתם גם דירקטוריון חדש ותפיסת ניהול אחרת.

בירק הוביל מהלך גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר בהנפקה פרטית, אמנם במחיר שנתן למשקיעים החדשים דיסקאונט של כ-30% אבל הצליח לתת לחברה עוד אורך רוח. במקביל הוא מבצע תוכנית התייעלות אגרסיבית שכוללת קיצוץ משמעותי בכוח אדם, חיתוך בהוצאות תפעוליות ויציאה מהמשרדים. לדבריו, “כל חלקת אלוהים שאפשר להתייעל בה - קרתה”.

המטרה של בירק אולי פשוטה על הנייר אבל מורכבת מאוד במציאות. להגיע להכנסות ראשונות אחרי ארבע שנים של פיתוח בלתי נגמר. החברה מקדמת כעת פיילוט בארצות הברית למנוע החדש שלה, ה-AQ-150 שזה מנוע גנרטור שמספק 150 קילוואט-שעה ויכול להיות רלוונטי למגוון תעשיות ממרכזי נתונים ועד תחנות טעינה. אם הפיילוט יצליח, החברה מקווה לעבור לייצור סדרתי במהלך 2026.