רונה יעקבי
צילום: יח"צ
פסטיבל קאן 2014

מיומנה של שופטת// "גם אחרי 20 שנה בתעשייה, העבודות גורמות לי להתרגש"

רונה יעקבי, סמנכ"ל קריאייטיב במקאן ושופטת בקטגוריית הדיירקט בטור מקאן. "באירופה וספרד העובדים מפילים את העט בחמש אחה"צ? אגדה אורבנית"
רונה יעקבי | (3)

בסך הכל האנגלית שלי די טובה, אבל אני מודה, קצת שקשקתי מהמחשבה שאצטרך לדבר רק אנגלית במשך עשרת ימי השיפוט בקטגוריית הדיירקט, אבל כשכינסו את 25 שופטי הדיירקט בקוקטייל הפתיחה, חששותיי התפוגגו.

הכל בזכות בוז'אן, השופט הסרבי. בוז'אן הצביע על נוף הים של עיירת החוף הצרפתית הקטנה ואמר בקול רם שכולם ישמעו: "תסתכלו טוב טוב על חוף הים ממול, כי זאת הפעם האחרונה שתראו אותו השבוע". זאת גם הייתה בדיחה בינונית מינוס וקיוויתי בשבילו שהוא ארט, אבל בעיקר, זה לא נשמע שהוא מדבר אנגלית אלא יותר מגרגר חצץ על משייפת פלדה. נרגעתי. לעומתו האנגלית שלי זה אוקספורד.

אחר-כך הכרתי את שאר חברי הצוות - בריג'יט מלוקסמבורג, רואל מקנדה, טיירי מפאריז, סרג'יו מאיטליה ועוד. אם כל אחד יגיד שלום בשפה שלו, נעמי שמר תוכל לכתוב על זה שיר יום אחד. ונכון, זאת נחמת שוטים, אבל התמוגגתי לשמוע את שופטי כל העולם מתלוננים על שעות העבודה המרובות והלחץ הגדול ביומיום. כנראה שהאגדות האורבניות שבאירופה וגם בספרד מניחים את העט בחמש אחה"צ, הן רק אגדות אורבניות.

רק רוברטו מברזיל התלונן שסוף-סוף המונדיאל אצלו בבית ובמקום לשבת במראקנה עם איזו פג'ואדה טובה, הוא תקוע בקאן. בכל דקה פנויה שיש לו הוא מתעדכן מה קורה בנבחרת הצהובה כחולה שלו ומקלל את העולם שהוא מפסיד את החגיגות בברזיל. שאלתי אותו מה היה מעדיף: שברזיל תהיה אלופת העולם או לזכות בגראנד טיטניום בקאן? הוא חייך אלי ויכולתי לראות בעיניים שלו את ניימאר מבקיע את שער הניצחון בגמר.

מהרגע הראשון כל השופטים חיים ביחד. אוכלים ביחד, הולכים לשתות ביחד וישנים באותה קומה באותו מלון. המלון שלנו הוא מלון קונספט. בכל קומה יש קונספט. הקונספט של הקומה שלנו הוא "אירופה". אפילו בכל חדר יש קונספט. זה לא רשמי, אבל הקונספט בחדר שלי הוא "איך זה היה נראה לו ברבי הייתה פותחת בורדל". אני לא רוצה לבדוק את שיניו של סוס שקיבלתי במתנה, אבל זה החדר הכי סליזי שהייתי בו בחיים שלי. סליזי ו-ורוד. המיטה ורודה, הכילה ורוד, הוילונות ורודים, המנורות הן ציפורים ופרפרים מאבני סוורובסקי, ממש טון סור טון, רק בורוד(!!!). אפילו ברבי הייתה מבקשת איזה אפור עכבר כדי לשבור את הרצף.

קמתי ביום הראשון עם סחרחורת ורודה. כינסו אותנו לתוך חלל עצום שמחולק בקוליסות לחדרים קטנים. בכל חדר כזה שיכנו קבוצה של 4-5 שופטים. כל קבוצה שופטת במהלך היום כ-200 עבודות. אם זה נראה הרבה עבודות, אם זה מרגיש הרבה עבודות, זה כנראה הרבה עבודות.

כל שופט קיבל אייפד ובו הוא מצביע לעבודה: כן, לא או אולי. הסיבה שמשתמשים השנה באייפד היא כדי לשמור על חשאיות, למנוע השפעה של אחד על השני ולדאוג שאין הצבעות מוגזמות לטובת הסוכנות או המדינה של השופט. אלה באמת העבודות הטובות בעולם. "המונדיאל של העבודות" קורא לזה המלצר הצרפתי המשופם של חדר-הישיבות, חסר ההבנה בפרסום או בשירות. העבודות גורמות לי לפעמים לצחוק, להתרגש, ללמוד המון דברים חדשים גם אחרי עשרים שנה בתעשייה הזאת, לפעמים לקנא והרבה פעמים להרגיש שאין לנו במה להתבייש. חלק מהעבודות באמת מעולות ומושקעות ואני מרגישה שזאת אחריות גדולה לבחור בינהן. מרגע לרגע ההחלטות הופכות לכואבות יותר ויותר. אני מניחה שהתחושה הזאת היא נחלתם של כל השופטים שעוברים בימים אלה על 37,000 העבודות שהוגשו בסך הכל לפסטיבל, שיא כל הזמנים.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

נבחרתי לשפוט בקטגוריית הדיירקט, למהלכי פרסום ממוקדים ונקודתיים במדיומים השונים. זאת קטגוריה שיכולה ולכן ממציאה את עצמה בכל שנה מחדש. בבואנו לבחון עבודה אנחנו שואלים את עצמינו 3 שאלות מרכזיות: האם אתה מכיר אותי, הצרכן? האם גרמת לי להרגיש משהו? והאם גרמת לי לעשות משהו?

ברור שאת רוב המענה על השאלות האלה עושים הקייסים. נכון שקייס טוב זאת אומנות וטוב קייס מעולה ביד מרעיון בינוני על העץ. אבל, את הרעיונות הבאמת גדולים, אפשר לספר בחצי דקה-דקה בלי הרבה חצוצרות של שופוני ובלי רפרנסים מוגזמים מארמגדון או מסיינפלד. כשזה טוב זה טוב. בורדים הם עניין אחר. כלומר, עניין לא טוב ומטרחן.

אחרי שסוננו העבודות בקבוצות הקטנות, מתכנסים 25 השופטים שוב. כל העבודות שסומנו כ"כן" ו"אולי" עולות שוב על השולחן. פה יש דיונים וקרבות ובסוף מצביעים לפי סעיפים של קריאטיב כמובן, אבל גם אסטרטגיה, ביצוע ותוצאות. השעות מפרכות והעבודה רבה. כמו שאמר בוז'אן הסרבי עם החצץ בפה, לא רואים הרבה את העיר. אבל אפילו בדרך למלון, אחרי 12 או 13 שעות שיפוט יומיות (אוקי, עם הפסקת צהריים של שעה), אי אפשר לפספס את העובדה שתיירות צרפתיות באות לנופש במטרה אחת: להיצלות בשמש. ולא משנה אם זה בקאן או בחוף הים של תל-אביב. הגברים הצרפתיים מצידם מקפידים לשמור על מראה של סרסורים משנות השישים בהופעה נוצצת של שורטס, מוקסינים וגרביים, כובע צרפתי וז'קט בצבע ורוד. כן ורוד. לפעמים אני מודה לאלוהים שיש לי שלושה בנים בבית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קאן ועכשיו 16/06/2014 00:42
    הגב לתגובה זו
    כיף. תודה.
  • 2.
    נעמי 15/06/2014 19:18
    הגב לתגובה זו
    רונה עושה הרבה כבוד לנשים בתחום. אשה גדולה מהחיים
  • 1.
    אנא פרנק 15/06/2014 18:47
    הגב לתגובה זו
    אמרה בהתנשאות השמורה רק לסמנכ"לים בינוניים ממקאן
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13

מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?

הסטטוס קוו ברייטינג של לוח השידורים נשמר, לפחות עד שיתעדכנו נתוני המידרוג: מבחינת המהדורות המרכזיות, קשת בראש, 14 שני, 13 מדשדש וכאן11 כמעט מחוץ למשחק 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אמש במקום הראשון מבין המהדורות המרכזיות, ועמדה על 14.4% רייטינג ו-385 אלף צופים, חדשות 14 היו במקום השני עם 7.8% ו-203 אלף צופים. חדשות 13 היתה עם 6.4% רייטינג ו-144 אלף צופים ואילו מהדורת החדשות של כאן11 הייתה במקום האחרון, עם 3.4% רייטינג בלבד ו-80 אלף צופים בסך הכל. 

פריים טיים

התחרות על המקום הראשון היתה צמודה, כשנוטוק של רועי עידן בקשת עמד על 12.7% רייטינג ו-307 אלף צופים, ואילו משחקי השף היו צמודים, 11.7% ו-273 אלף צופים. ערוץ 14 עם הפטריוטים היציבה, היה , ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 6.7%, עם 171, כשהערוץ שידר לאחריה את התכנית על נפילת משטר אסד, "אסד - רות, סוף", שעמדה על 6.4% ו-166 אלף צופים. במקום האחרון היה כאן11 עם "זמן אמת" שעמד על 3% ו-66 אלף צופים. 

תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.2% ו-74 אלף צופים. אחריה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2.1% רייטינג ו-48 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13 עם 1.3% רייטינג ו-27 אלף צופים בלבד. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת היה במקום הראשון עם 2.7% ו-53 אלף צופים, "על הבוקר" של 14 היה עם 1.4% ו-33 אלף צופים ואילו "פותחים יום" של רשת סיים אחרון, עם 1.1% ו-26 אלף צופים בסך הכל. 


במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות שש עם עודד בן עמי בקשת 12 הוביל עם 7.9% רייטינג ו-201 צופים, כאשר אחריהם היו ריקלין ושות', של ערוץ 14, עם 4.8% רייטינג ו-106 אלף צופים ואת הרשימה סגרה רשת, עם מוריה וברקו שעמדו על 3.7% רייטינג ו-90 אלף צופים בלבד, שעדיין מציגים נתונים מאכזבים לשני טאלנטים שהיו אמורים להיות דומיננטיים יותר ברצועה, אולי זה התחרות הקשה והקוטביות של הצופים, שבוחרים ב-12 או 14, שכל אחד מהם עם אג'נדה מובהקת, וההיצע של מוריה וברקו לא מספיק מתבדל. מעבר לכך, התוכנית לא מעניינת כפי שהיתה בעבר. 

מוריה וברקו עלתה לאוויר לפני כתשעה חודשים, במרץ 2025, תחילה במתכונת שבועית, ולאחר מכן, באוגוסט, במתכונת יומית, כדי להציל את הרייטינג של הערוץ. וזאת לאחר שהתכנית הקודמת של ברקו, עם אופירה אסייג, הפכה מתכנית נישה בפינה חשוכת רייטינג למכונה משומנת של צופים ועם משקל ציבורי לא מבוטל. "אופירה וברקו" שודרה מ-2017 והלכה ותפסה תאוצה, ובשיאה הגיעה לרייטינג דו ספרתי, עד שב-2024, עזב ברקו את התכנית.