קול ישראל מיקרופון מקרופון
צילום: יח"צ

(קול) ישראל מתייבשת: מה קורה בתכנית הוותיקה של רשת ב' 'השעה הבינ"ל'?

האם ההנהלה מייבשת את התכנית בגלל פעילות המגיש ערן סיקורל בוועד העיתונאים, או שכמו רבות מהתכניות - גם היא סובלת ממחסור בכוח אדם?
אלכסנדר כץ | (2)

"מגביה מהקרן, ורץ לנגוח לשער", את התיאור הזה מעולם הכדורגל, סיפק אחד העיתונאים ברשות השידור בנוגע לסיטואציה אליה נקלע אתמול (יום ד') ערן סיקורל, עורך חדשות החוץ של רשת ב', ומגיש ועורך התכנית 'השעה הבינ"ל'.

התכנית הוותיקה עוסקת יום-יום מזה שנים, בסיקור אירועים שונים מן העולם, השבוע למשל בסוגיית הפלתו של נשיא אוקראינה, ותגובתה של רוסיה בעקבות כך. המערכת הורכבה ממפיקת דסק, כתבת חוץ, עורך ומגיש. לאחרונה פרשה המפיקה הוותיקה ז'קלין אלקיים לגמלאות, וגם הכתבת נטליה קנבסקי, עזבה לפריז. כך נותרו בתכנית סיקורל ונאוה ננר כהן, שעורכת ומשדרת לסירוגין עם סיקורל.

בשל כך, נותר סיקורל לבדו במערכת התכנית, כשהוא מקבל מפיקות זמניות שאינן מכירות את החומר בו עוסקת התכנית. אתמול נרשם השיא, כאשר לתכנית לא שובצה כלל מפיקה, וכך נותר לו סיקורל לבדו - כמגיש, כתב, עורך ומפיק. ואולם, בסופו של דבר קיבל סיקורל עזרה מצד כמה מפיקות שהגיעו כל אחת לחצי שעה בצורה עצמאית, על מנת לעזור לו.

עוד לפני שהתכנית שודרה, כתב סיקורל בדף הפייסבוק שלו כי "אנחנו עובדים מידי יום עם מפיקות מזדמנות מעולות, שלא יכולות באמת לסייע לתכנית שלנו בלי הכרות מתמשכת עם החומרים ועם הכתבים. לעתים הן גם משובצות ללא יותר משעה שעתיים. היום (אתמול, א"כ) נשבר שיא חדש כשלא שובצה כלל מפיקה ליומן החוץ. אנחנו נסתדר. נרים יומן טלאי על טלאי. חברים ברדיו יעזרו ונסתדר". בין השורות ניתן להבחין בביקורת נגד הרשות: "כן, יש סיכוי שגם היום לא תרגישו מה קורה מאחורי הקלעים ובאילו דמים אנחנו מרימים את היומן הזה עם אדם אחד (אני במקרה הזה) שהוא גם עורך וגם מגיש. כך מייבשים שידור ציבורי".

מצד אחד טוענים גורמים כי אי איוש קבוע של תפקידים בתכנית היא רשלנות של הנהלת הרדיו, שגם ככה תכניות רבות סובלות ממצוקת כוח אדם. גורמים אחרים לא שוללים כי מדובר אולי בהתנכלות לסיקורל, שפעיל מזה תקופה ארוכה בוועד עיתונאי הרדיו בתל אביב, ולאחרונה הפך ליו"ר הוועד, אותו ועד שמנהל מאבק עיקש בהנהלה בטענה לייבוש הרדיו, ואף יזם בחודשיים האחרונים עיצומים, שהופסקו לשבועות הקרובים בהחלטת בית הדין לעבודה.

ערן סיקורל סירב להגיב לדברים. מרשות השידור נמסר: "המידע עליו מתבסס הכתב, אינו נכון".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תוכנית ירודה ועבשה, בדיוק כמו הרשת כולה. (ל"ת)
    אח של פוטין 02/03/2014 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עובד 27/02/2014 18:45
    הגב לתגובה זו
    מבקר המדינה צריך לבדוק מי אינו מאשר קליטת עובדים בקול ישראל ובכך פוגע בציבור משלמי האגרה. האם נקלטו עובדים בשנתיים האחרונות ברשות השידור ובאיזה מחלקות? האם במחלקות בהן יש צורך בעובדים לא נקלטו עובדים חדשים ומדוע. מדוע הועד מנהל מאשר לקלוט עובדים חדשים במחלקות מסויימות בעוד במחלקות אחרות ההנהלה טוענת שהועד מנהל אינו נותן לה לקלוט?
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיות
רייטינג

מי הזיז את מדורת השבט שלי?

המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על  5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג. 

גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר. 

פריים טיים

לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.

שר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיותשר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיות

שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית

במהלך לחיבור בין הפריפריה והמרכז, לראשונה בישראל יתאפשר שידור רדיו מסחרי ארצי; משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל

רן קידר |

משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל. מטרת הרפורמה היא להסיר חסמי כניסה לשוק הרדיו ולעבור לתצורת מכרז פתוח, שקוף ושוויוני, שיאפשר את הסבתן של תחנות רדיו אזוריות לשידורי רדיו בפריסה ארצית וכן את הקמתן של תחנות רדיו חדשות, כך שהציבור ייהנה ממגוון רחב יותר של אפשרויות, ויוכל להאזין לכל תחנה מכל מקום בארץ. 

התזכיר שפורסם להערות הציבור יאפשר לראשונה לגופים עסקיים לשדר שידורי רדיו FM מסחריים ללא הגבלות גיאוגרפיות, וכך תינתן גמישות מלאה לתחנות בבחירת מודל השידור שלהם, לרבות האפשרות של שידור במודל האזורי הקיים. כיום ישנו "נתק" בין אזורי הנגב, יהודה ושומרון והגליל לבין מרכז הארץ וירושלים, מאחר שתחנה פרטית אינה רשאית לשדר באופן רחב למאזינים במספר אזורים.

הרפורמה המוצעת עתידה לשנות זאת ולאפשר לכולם להאזין לתחנות האהובות עליהם מכל מקום, לפי בחירת התחנה. במסגרת הרפורמה המוצעת, ייערך מכרז פתוח, שקוף ושוויוני להקצאת תדרי FM, בו יוכלו להתמודד הן שחקנים חדשים והן בעלי זיכיונות קיימים. המעבר למודל החדש יבוצע באופן הדרגתי, כך שתדרים פנויים חדשים יועמדו למכרז. 

בעלי זיכיון קיים יוכלו להתמודד במכרז עוד לפני פקיעת זיכיונו, ואם יזכה במכרז יוכל לעבור לשידור במתכונת החדשה ואף לשדר בפריסה ארצית רחבה. המכרז יתבסס על מחיר, במטרה להבטיח שהמשאב הציבורי של תדר הרדיו יוקצה לגורם היעיל ביותר, כשכל גורם יוכל להחזיק ב-3 אפיקי תדר לכל היותר. 

הזוכים במכרז יידרשו להירשם במרשם ספקי הרדיו, ויוכלו לשדר ללא מגבלות של אזורי כיסוי וללא מעורבות בתוכן, מה שיאפשר ניצול יעיל יותר של משאב התדרים הציבורי ואף יביא לצמצום משמעותי בנטל הרגולטורי הקיים.