בחירות לוועד המנהל בוועדה למדרוג: כסא היו"ר יוקצה לנציג ענף הפרסום
ועדת המדרוג לאינטרנט שעוד חוגגת את תוצאות קמפיין פטרושקה שכיכב בשבוע שעבר, נוחתת לקרקע מהר מאוד. ב-24 בדצמבר תפגש האסיפה הכללית ובמועד זה ייערכו הבחירות לוועד המנהל של הוועדה, ובעקבותיהם ייערכו הבחירות ליו"ר הוועד המנהל.
בוועד המנהל של הוועדה למדרוג האינטרנט מכהנים 10 נציגים. 6 מייצגים את האתרים, כאשר 2 מקומות משוריינים לאתרים שאינם נמנים על הגדולים, דהיינו מהווים פחות מ-5% מזכות ההצבעה באסיפה הכללית. 4 מקומות נוספים שמורים לנציגי משרדי הפרסום. החלוקה נועדה להעניק ייצוג הולם לכל החברים בוועדת המדרוג.
על 10 המקומות בוועד המנהל מתמודדים 14 נציגים. 8 מהאתרים ו-6 נציגים ממשרדי הפרסום. המועמדים מטעם האתרים הם: דודו בקר מוואלה, אודי מילנר מאתר one, שירלי בכר מאתר נענע10, ברק קלמנוביץ' מ-ynet, גדעון אוזן מגלובס, זיו רוזן מ-mako, דן חן מתפוז ואופיר שטויאר מקבוצת קו מנחה. נציגי המשרדים הם: אמיר וייס ממקאן, עמית אוחיון ממדיה קום, גיא שמחון מפובליסיס, יואב צוקר מזניט, תימור בראון מ-dsay ורון בן חיים מ-jwt.
בוועדה למדרוג האינטרנט נהוגה רוטציה שנתית בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. בשנה האחרונה כיהנה בתפקיד יו"ר הוועד מירב שיפמן - מנהלת המחקר של קשת/mako. שיפמן החליפה בתפקידה את אמיר וייס וגיא שמחון שכיהנו יחד (כל אחד חצי שנה) בשנת 2011, לאחר שזכו למספר קולות זהה. כעת, בשנת 2013 חוזר כסא היו"ר של הוועד המנהל לאחד מנציגי משרדי הפרסום. היו"ר ייבחר על ידי האסיפה הכללית, מתוך 4 הנציגים שייבחרו לוועד המנהל.
בנוסף לבחירות צפויה האסיפה הכללית לאשר את המלצות הסטנדריזציה העצמית שמבקשים אתרי האינטרנט להחיל על השוק בו הם פועלים. בין הסוגיות שיעלו לדיון יהיו גדלי הבאנרים המופיעים באתרים, כמות הבאנרים וכמו כן תופעות פרסום מציקות כדוגמת פופ אנדרים, פופ אוברים ועוד. בוועדה תכננים לפרסם מדד אתיקה חודשי שיסקור את העמידה של הגופים החברים בנהלים החדשים.
* גילוי נאות: אופיר שטויאר הוא מנכ"ל קבוצת קו מנחה המחזיקה בין היתר באתר אייס.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
