אחרי שגוגל השיקה שבב חדש לשוק ה-AI, גם אמזון משקיה שבב חדש וטוענת שהוא מהווה תחרות עם חלק מרכזי מהיכולות של השבב של אנבידיה. על פי ההערכות השבב של גוגל מתחרה בסגמנט של 15% בערך מהיקף השוק של השבב של של אנבידיה שלה יש פלטפורמה מלאה. באמזון מדברים על תחרות חזקה עוד יותר. 

באמזון טוענים כי  "השב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות". השבב החדש הוא תוצר של מחלקת השבבים ב-AWS חטיבת הענן של אמזון והוא נוצר כדי לצמצם תלות במעבדי GPU של אמזון ולהבטיח את יכולתה של החברה בעיבוד והסקה של מערכות AI מורכבות. 

שבב ה-AI של אמזון יקרא Trainium3 ולפי הצהרות החברה, מדובר בשבב שמציע ביצועים טובים יותר בעלות נמוכה יותר, ומאפשר ללקוחות להריץ אימונים ויישומי AI בעלות נמוכה ב-50% לעומת השימוש במעבדים של אנבידיה.

המוצר החדש מצטרף לקו שבבי הבינה המלאכותית של AWS, הכולל גם את Inferentia3 לתהליכי הסקה (Inference) ואת Graviton4 לעומסי עבודה כלליים בענן. מטרת החברה ברורה: להפחית את התלות באנבידיה, לשפר את הרווחיות של תשתיות הענן שלה ולתת מענה למגמה הגוברת של חישובים עתירי משאבים.

• השוד הענקי בלונדון והמוצר המהפכני ששינה את שוק הצילום
• יותר מ־900 מתקנים: קנה המידה האמיתי של AWS נחשף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מטרה ברורה: לצמצם את הפער מול אנבידיה

השבב Trainium3, שיופעל בשירותי הענן של AWS החל מ־2026, מאפשר אימון מודלים מורכבים יותר בזמן קצר יותר, לטענת אמזון, עד פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם של השבב. בנוסף, הוא תומך בתקשורת מהירה יותר בין יחידות עיבוד, דבר קריטי באימון מודלים רחבי היקף.

המשק הישראלי מתאפיין במבנה דואלי חריג. מצד אחד, מגזר הייטק בעל פריון גבוה ורמות שכר מהגבוהות במשק. מצד שני, חלקים נרחבים אחרים מהמגזר העסקי מתאפיינים בשכר ובפריון נמוך בהשוואה בינלאומית. ניתוח משותף שנערך על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאפיין את הרכב ההון האנושי של מגזר ההייטק הישראלי בהשוואה בינלאומית, בוחן כיצד הוא התפתח על־פני זמן וסוקר את התפתחות פערי השכר בין מגזר ההייטק ליתר ענפי המשק ואת מקורותיהם.

ממצאים מסקר המיומנויות הבינלאומי (PIAAC) שנערך ב-2022-2023 מצביעים על רמת המיומנויות הגבוהה של העובדים בהיי טק הישראלי: בעוד ששיעור המועסקים בהייטק מכלל המועסקים בישראל עמד על כ-11%, בחמישון המיומנות העליון הוא מגיע ל-26%. שיעורים אלו מהווים עלייה בהשוואה לגל הסקר הקודם (2014-2015), והם הגבוהים ביותר בקרב כל המדינות המפותחות שנמדדו בסקר. נמצא גם שפער המיומנויות בישראל בין עובדי ההייטק לבין יתר עובדי המשק הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD.

גם בשכר היחסי ניכרים פערים משמעותיים לטובת ההייטק הישראלי: השכר החציוני של עובדי ההייטק בישראל גבוה פי 2.7 מזה של העובדים בשאר הענפים, יחס גבוה יותר מהממוצע במדינות ההשוואה (1.8), וגבוה מהיחס של 2.3 שנמדד בגל הקודם של הסקר (2014-2015). בעבודה מוצג ניתוח של הגידול בפערי השכר בין ההייטק ליתר המשק בשנים 2010-2022 על סמך נתונים מנהליים של רשות המסים, תוך שימוש במתודולוגיה מקובלת בספרות. בניתוח נמצא כי עיקר הגידול בפערי השכר מוסבר על ידי גידול בחלקן היחסי של חברות בעלות פריון גבוה במיוחד שיכולות לשלם שכר גבוה לעובדיהן, וכן על ידי עליית פריון רוחבית בכלל מגזר ההייטק, ולא על ידי התרחבות בפערי הכישורים של העובדים.

ההתרחבות המהירה של "חברות העל" משנה את פני הענף

על פי הממצאים, כשני שלישים מגידול התעסוקה בהייטק בין 2010 ל-2022 התרחשו בתוך קבוצה מצומצמת של כ-20% מהחברות, אלה שמשלמות תוספת שכר העולה משמעותית על הצפוי על סמך כישורי עובדיהן. שיעור העובדים המועסקים ב-"חברות על" זינק מ-18% בלבד בשנת 2010 לכ-40% ב-2022. מדובר ברובן בחברות גדולות, כאשר כ-40% מהן הן חברות רב־לאומיות, וכולן מאופיינות ביכולת משיכת עובדים מהשורה העליונה של מיומנויות ההייטק.

• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
• הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכך, מגזר ההייטק הישראלי מתייצב כמנוע צמיחה שמבוסס על "אקוסיסטם" ייחודי של הון אנושי איכותי, ריכוז חברות מובילות ויכולת תשלום יוצאת דופן. המחקר מצביע על כך שהמשך צמיחת ההייטק תלוי ביכולת ישראל להגדיל משמעותית את מספר העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות, ולא רק בקצב המתקבל במדינות אחרות. יתרה מכך, צמיחה כזו עשויה לתמוך בהעלאת הפריון גם בענפים שלא משתייכים להייטק.