בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

אנבידיה קיימה יום משקיעים בין חברות סטארט אפ ישראליות לקרנות הון סיכון

בשנה בה מספר האקזיטים צנח לרמות של לפני עשור והסטראטאפים מתקשים לגייס, אנבידיה מנסה לקשר בין קרנות הון סיכון לסטארטאפים בניסיון לתמוך באקוסיסטם הישראלי
רוי שיינמן |

אנבידיה  NVIDIA COR  ערכה ביום ראשון במשרדי החברה יום משקיעים בשיתוף 14 קרנות הון-סיכון ישראליות וזרות, שבחנו אפשרויות השקעה בלמעלה מ-60 סטארט-אפים ישראליים הפועלים בתחומי הבינה המלאכותית. האירוע קורה בשנה בה הסטארטאפים מתקשים לגייס, וגם מספר האקזיטים צנח בשיעור של 37.5% והגיע לרמות של לפני עשור.

באירוע, שהובל על ידי תוכנית התמיכה בסטארט-אפים של החברה NVIDIA Inception, חיברה אנבידיה בין סטארט-אפים ישראליים בשלבי Pre-Seed ועד ל-Round B עם מוצר בשלבי פיתוח או פרודקשן, לבין 14 קרנות הון-סיכון המחפשות הזדמנויות השקעה חדשות בישראל בסדרה של 120 פגישות. בממוצע, כל קרן הון-סיכון פגשה שמונה סטארט-אפים

"בימים מורכבים אלו, אנו רואים חשיבות גדולה מאיי פעם בהמשך התמיכה וההאצה של אקו-סיסטם הסטארט-אפים האגדי בישראל", אמר אריק קול, דירקטור בכיר באנבידיה וראש תוכנית הסטארט-אפים NVIDIA Inception בישראל. "עם חוקרים מובילים וסטארט-אפים פורצי דרך, לאקו-סיסטם המקומי תפקיד חשוב במהפכת הבינה המלאכותית ובמימוש מלוא הפוטנציאל שלה בכל התעשיות והשווקים ברחבי עולם".

קרנות הון-הסיכון שהשתתפו באירוע כוללות את Amiti Ventures, Bessemer Venture Partners, Disruptive AI, F2 Venture Capital, Ibex Investors, Insight Partners, Jerusalem Venture Partners (JVP), Norwest Venture Partners (NVP), OurCrowd, Pitango First, Remagine Ventures, Softbank Ventures Asia, Tal Ventures ו-Viola Ventures.

תוכנית NVIDIA Inception היא תוכנית גלובלית וחינמית לתמיכה באקו-סיסטם הסטארטאפים, עם למעלה מ-17,000 חברים בכל התעשיות והתחומים, ובהם יותר מ-900 חברות הזנק ישראליות. אלו ממנפים את טכנולוגיות החומרה והתוכנה של אנבידיה על מנת לחולל מהפכה באמצעות בינה מלאכותית ומחשוב מואץ בשלל תעשיות, תוך קבלת תמיכה טכנולוגית, עסקית ושיווקית של NVIDIA.

NVIDIA גם העניקה לאלפי מפתחים החברים בתוכנית המפתחים שלה גישה ללא עלות לקורסי Self-Paced וסדנאות בינה מלאכותית מעשיות של מכון הלמידה העמוקה של החברה (NVIDIA DLI - Deep Learning Institute).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צאון גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"

שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.

התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.

החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנסאפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.

היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.

סם אלטמן openaiסם אלטמן openai

open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד

מדובר בשיא חסר תקדים כאשר החברה גם הרחיבה את מערך הבונוסים ושימור העובדים ואף מעניקה מענקי שימור בשווי מיליונים לעובדים משמעותיים

הדס ברטל |

חברת  OpenAI העניקה לעובדיה חבילות תגמול מבוססות מניות בשווי ממוצע של כ־1.5 מיליון דולר לעובד, נתון חסר תקדים בקרב סטארטאפים פרטיים, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל . מדובר בסכומים שמציבים את עובדי החברה בשורה אחת עם עובדים בכירים בחברות ציבוריות ותיקות, עוד לפני ש־OpenAI עצמה הונפקה או קבעה מסלול ברור להנפקה עתידית. העיתון מציין כי חלק ניכר מהתגמול אינו מגיע בשכר מזומן אלא באופציות וביחידות הון הצמודות לשווי החברה, שהוערך בעסקאות משניות בעשרות מיליארדי דולרים.

המרוץ העולמי אחר טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את שוק ההייטק, ו־OpenAI ניצבת בלב הזירה הזו. לפי שורת פרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקאית והבריטית, החברה פיתחה מדיניות תגמול חריגה בהיקפה, שבמרכזה מתן אופציות ומענקי הון לעובדים כמעט בכל הדרגים, במטרה לשמר כוח אדם איכותי ולהתמודד עם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות טכנולוגיה וחברות AI חדשות.

לפי דיווחים ברשת בלומברג ובפייננשל טיימס, מדיניות האופציות של OpenAI עברה בשנה האחרונה שינוי עמוק. החברה צמצמה תחילה את תקופת ההבשלה המקובלת של אופציות, ובהמשך אף ביטלה לחלוטין מנהג המכונה vesting cliff, לפיו קיימת תקופת המתנה ראשונית שבה העובד אינו זכאי לאף חלק מההון. המשמעות היא שעובדים חדשים מקבלים זכות מיידית לחלק מהאופציות שלהם, מהלך חריג שנועד להקטין את הפיתוי לעבור לחברות מתחרות שמציעות תגמול מהיר וגבוה.

המהלך הזה אינו מתרחש בוואקום. לפי דיווחים, OpenAI מתמודדת עם לחצים כבדים מצד שחקנים כמו מטה, גוגל וסטארטאפים ממומנים היטב, שמוכנים לשלם סכומים עצומים עבור חוקרים ומהנדסים מובילים בתחום ה־AI. בתגובה, OpenAI הרחיבה גם את מערך הבונוסים ושימור העובדים, כולל מענקי שימור של מיליוני דולרים לעובדים מרכזיים, וגמישות רבה יותר בבחירה בין שכר מזומן לבין תגמול הוני.

עם זאת, העיתונות הכלכלית מדגישה כי למדיניות הזו יש גם מחיר. היקף התגמול ההוני מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות החברה ותורם להפסדים התפעוליים המדווחים שלה. אנליסטים שצוטטו בפייננשל טיימס מציינים כי חלוקת אופציות בהיקפים כה גדולים עלולה ליצור דילול מהותי לבעלי המניות הקיימים ולהשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את שווי החברה בעתיד.